Forbes Israel Logo

נזק אדיר: עזיבת האיחוד תפגע בבריטניה ובבנות בריתה

אחת הבעיות העיקריות בקמפיין העזיבה ("ברקסיט") לקראת משאל העם הבריטי על האם לעזוב או להישאר באיחוד האירופאי, היא הרעיון שמדובר באירוע מבודד שאין לו קשר לשום דבר אחר, הוא לא ישפיע על אף אחד אחר ושאפשר לעשות את ההחלטה שלנו ואז כולם יוכלו להמשיך בחייהם.

זה לא ככה. בריטניה היא אולי אי, אבל היא כבר לא מבודדת. וכך גם ההחלטה לא רק הולכת להיות בעלת השלכות מעמיקות ומזיקות על בריטניה, אלא היא גם הולכת לפגוע בחברינו גם, בדרכים שאנחנו לא יכולים לחזות.

עבורי נראה שההשלכות קיבלו ביטוי בצורה הטרגית שאפשר להעלות על הדעת. נראה לא סביר שג'ו קוקס, חברת הפרלמנט בת ה-41 מטעם מפלגת הלייבור ואם לשתיים אשר נורתה בשבוע שעבר, הייתה נרצחת לולא קמפיין משאל העם. אבל יש לו גם השלכות מסביב לעולם, כקמפיין שמעלה אי יציבות גלובלית ופוגע בביטחון כלכלי עולמי.

ההשפעות השליליות על בריטניה כבר הוצגו, כאשר אחת מהממצות שבהן מגיעה מאיש הוושינגטון פוסט רוברט ג'יי. סמואלסון. "בואו לא נתחמק. עזיבת האיחוד האירופאי תהיה מעשה של אי שפיות לאומית", הוא כתב. "זה יחליש את הכלכלה הבריטית, אחת מהחזקות באיחוד האירופאי". אף מומחה כלכלי לא חושב שהברקסיט יהווה יתרון לכלכלת בריטניה.

במקביל להתעלמות מהעובדה שבריטניה היא אחת מהכלכלות החזקות באיחוד, רבים מתומכי הברקסיט אומרים ששווה לקחת הימור כלכלי כדי שאפשר יהיה "להחזיר לנו את המדינה". אבל בכך יוצאים מתוך כמה הנחות: א. שאין לנו אמירה בהחלטות שבריסל מבצעת, מה שלא נכון. ב. שיש פתרונות לאומיים טהורים לבעיות לאומיות טהורות שהאיחוד האירופאי איך שהוא עוצר מאיתנו ליישם. אף אחד מהדברים האלו אינו נכון – הבעיות שלנו הן לא רק לאומיות וגם הפתרונות לא. אנחנו לא יכולים להתמודד בעצמינו עם המיתון העולמי, שינוי האקלים, התוקפנות של ולדימיר פוטין או העלייה הכלכלית של סין ושאר אסיה. אותו הדבר רלוונטי לנושאים אחרים כמו ביטחון והסיסמא המרכזית של תומכי העזיבה – הגירה.

בעוד שיש לנו יותר שליטה על הגבולות שלנו מאשר חברות איחוד אחרות מאחר ואנחנו לא חלק מאמנת שנגן, שורש הסיבה לסוגיות ההגירה הוא הרבה יותר גדול מאשר מדינה אחת. ישנן בעיות רציניות שאירופה כולה צריכה להתמודד איתה, ועל כולנו לעבוד ביחד כדי לפתור אותן. הפניית הגב שלנו לחברות האיחוד בשעת הצורך ובריחה לא נראית מאוד בריטית.

מעבר לכך, הפניית הגב שלנו לאיחוד וקבירת הראשים שלנו בחול לא אומרת שהאיחוד ייעלם והוא לא יוכל להשפיע עלינו – זה רק אומר שלא תהיה לנו אמירה בדרך בה הוא יפעל בעתיד. אנחנו נהפוך מקובעת החלטות למיישמת מדיניות באירופה, ולאיחוד לא יהיה אף תמריץ לקחת בחשבון את האינטרסים שלנו.

עזיבת האיחוד תפגע גם בחברים שלנו. היא תחליש את תהליך השלום בצפון אירלנד על ידי השבת הגבול עם אירלנד. היא תפגע עוד יותר באירלנד, שהיא שותפת המסחר הגדולה ביתר שלנו והאירים מבועתים מהאפשרות של ברקסיט.

עזיבת האיחוד היא תגובה פשוטה לבעיות מורכבות שהעולם מתמודד איתן | צילום: fotolia

בחירה בעזיבה תשאיר את גיברלטר, השכנה לספרד, מבודדת. רבים מאזרחיה עובדים בגיברלטר רק כי שתיהן חלק מהאיחוד האירופאי. בכל עת שספרד תרצה לבצע מהלך פוליטי בבית או מחוץ לו, הפיכת החיים של תושבי גיברלטר לקשים יכולה להיות משהו שהיא תעשה ללא מחיר פוליטי נראה לעין.

עזיבת אירופה תחזיר שוב את שאלת הקיום של הממלכה המאוחדת – אחרי הכל, אם אנחנו לא יכולים להישאר חלק מהמועדון, למה שהסקוטים ירצו להישאר?

זה יפגע בבעלות הברית שלנו, כולל ארה"ב, יפן, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד, שיפסידו גשר בעל ערך רב לאירופה.

ולבסוף, זה יפגע באיחוד האירופאי עצמו. כלכלת האיחוד תהיה חלשה יותר ללא בריטניה, היא תאבד יתרונות סחר חופשי בעלי ערך, מה גם שברקסיט יעודד קמפיינים עתידיים לעזיבה שיוכלו לאיים על האיחוד כולו. אולי תחשבו שזה לא משנה – נהיה בחוץ, בטוחים מכל נפילה. למעשה, אולי זו הסיבה שרוצים לעזוב. אבל החשיבה שמה יקרה לאיחוד כבר לא חשוב לנו אם נעזוב – מופרכת מעיקרה. אלו הם השכנים שלנו – מה שיקרה להם משפיע עלינו. הם גם החברים שלנו וגם בני הברית שלנו – אנחנו נוסעים לחופשה אליהם, אנחנו חולקים את אותם ערכים והכי חשוב, אנחנו חולקים את אותם אויבים.

קמפיין העזיבה התבסס הרבה על העובדה שבריטניה חשובה מדי לאיחוד כדי לא לסחור איתנו. אבל אם הכלכלות של החברות בו יסבלו בגלל המעשים שלנו הן לא רק ירצו לעשות זאת, הן גם יהיו מסוגלות פחות לסחור איתנו.

יותר מכך, כשזה מגיע לאינטרס לאומי לא מדובר ב'אנחנו נגדם'. באמצעות פעולה משותפת, כולנו מרוויחים. ברור שהאיחוד האירופאי לא מושלם, אבל הוא הביא יתרונות עצומים לאירופה, כולל בריטניה. אך היתרונות של חברות באיחוד הפכו לקבועים כל כך בחיינו – מנסיעה ללא ויזה למוצרים זולים יותר, מאוויר וחופים נקיים יותר לתקני מזון בטיחותיים יותר – כך שקל לקחת אותם כמובנים מאליהן ולהתמקד רק בהיבטים השליליים של השתייכות לשוק הגדול ביותר בעולם. האיחוד הוא גם מושג לביקורת בשל תסכול כללי אחר – לא מפתיע כאשר תקשורת סקפטית לגבי גוש האירו וממשלות שעוקבות אחריה דיברו כנגד האיחוד במשך זמן רב.

"הסקפטיות לגבי האירו הובילה למשאל העם הבריטי, וזו יצרה רכיב חזק של עליית מפלגות לאומיות מהימין הקיצוני במדינות אירופאיות רבות, לא מדברת על יעילות או היסטוריה. היא נוגעת לתסכול שאינו מוגדר בבהירות יחד עם המורכבות של עולם שמשתנה ואירופה שמשתנה, אובדן אמון בפוליטיקה המרכזית ובמומחים, נוסטלגיה לעבר אז לאומים החליטו על הגורל שלהם עצמם והשאירו זרים בחוץ", אמר עורך הניו יורק טיימס לאחרונה.

כולנו היינו רוצים שהעולם יהיה מקום פשוט יותר. אבל הוא לא, ולהעמיד פנים שהמצב הוא אחרת זה חסר ערך. עזיבת האיחוד היא תגובה פשוטה לבעיות מורכבות שעולם באמת מסובך מתמודד איתן. זוהי לא התגובה הנכונה. אנחנו צריכים להפוך למעורבים יותר באיחוד, לא פחות. הריחוק האדיש למחצה הוא סיבה אחת לבלגן הזה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.