בג"צ דחה את עתירותיהן של חברות "דלק", "דור אלון" ו"פז" לבטל את הצו שנחתם בידי שרי האוצר והאנרגיה והמים, להקטנת מרווח השיווק. מרווח השיווק (המכונה גם "סל הוצאות השיווק לבנזין") מהווה חלק ממחיר הבנזין לצרכן, ומתעדכן פעמיים בשנה, ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר, על פי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים.
משמעות פסק הדין היא השארת צו הפיקוח על כנו, אשר לדברי משרד האוצר והאנרגיה חוסך לנהגים במדינת ישראל כ-420 מיליון שקל בשנה.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בשנים 2002-2010 עלה מרווח השיווק בשיעור מצטבר של 42%, בעוד שהמדד עלה בתקופה זו ב-16.5% בלבד. באוגוסט 2011 החליטו משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים על הפחתת מרווח השיווק ב-19 אגורות, ובאפריל הופחת המרווח שוב מ-58.9 אגורות לליטר ל-57.5 אגורות, החלטה שנתקלה בהתנגדות חברות הדלק.
"לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, מצאנו כי דין העתירות להידחות", כתבו השופטים סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ונועם סולברג. "במוקד העתירות – אם נפשיט אותן ממחלצותיהן – עומד ניסיונן של העותרות לשכנענו כי יש להעדיף את עמדתן המקצועית בסוגיות השנויות במחלוקת על פני קביעותיה של ועדת המחירים, כפי שאומצו על ידי השרים והיו לצו המתקן. אין בידנו לעשות כן", קבעו.
עוד מסרו השופטים כי בית המשפט "לא ישנה מהחלטה כל עוד לא נפל בה פגם במישור החוקיות, המקים עילה להתערבות במעשה המנהל. בית משפט זה אינו משמש ערכאה המחליטה במקומה של הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה".
השופטים כותבים בהחלטתם כי "כאשר מדובר בשאלה מקצועית רגולטורית – הכרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת, והם מצויים בגרעין שיקול הדעת הרגולטורי המוקנה לרשות המוסמכת – מתחם שיקול הדעת המוקנה לרשות הוא רחב ביותר. ככל שמתחם הסבירות רחב יותר, נכונותו של בית המשפט להתערב במעשה המינהלי מצומצמת יותר".
לבסוף כותבים השופטים כי "ועדת המחירים גיבשה את המלצותיה על סמך בדיקה מקיפה, יסודית ומעמיקה". ובנוסף, "מכל האמור לעיל ובהעדר עילה להתערבותנו, החלטנו לדחות את העתירות. כל אחת מן העותרות תשא בהוצאות המשיבים בסך של 100,000 שקל".
|