Forbes Israel Logo

נסיך הביוטק: הבחור הזה עומד להפוך בגיל 30 למיליארדר הפארמה הצעיר בעולם

בחודש יוני האחרון ביטל ויווק רמסוומי, צעיר אמריקאי בן 29, את ירח הדבש שתכנן ביחד עם אשתו הטרייה בהרי האלפים הצרפתיים. במקום הטיול המפנק, לקח רמסוומי את אשתו לניו יורק – שם עמדו השניים בבניין הבורסה והיו עדים מקרוב להנפקה של החברה שהקים – ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של חברה מתחום הביוטכנולוגיה בארה"ב. אחרי הכל, מה כבר יכול להיות יותר רומנטי מכמה מאות מיליוני דולרים שנכנסים לחשבון הבנק ביום בודד?

החברה של רמסוומי, Axovant Sciences, הוקמה רק שמונה חודשים קודם לכן, ובאמצעות ההנפקה גייסה מהציבור 360 מיליון דולר אשר ישמשו אותה כדי לפתח תרופה למחלת האלצהיימר – והכל על בסיס תרופה ניסיונית, שענקית התרופות GlaxoSmithKline החליטה לזנוח. ביומה הראשון למסחר ערכה של המניה כמעט שהכפיל עצמו, מה שהעניק לחברה שווי שוק של 3 מיליארד דולר. בהתחשב בכך שרמסוומי שכנע את Glaxo להיפרד מהתרופה שפיתחה תמורת מקדמה של 5 מיליון דולר בלבד, אין ספק כי הוא, אשתו הטרייה וגם כמה מחבריו מימיו כשותף בקרן גידור, אשר הצטרפו אליו להרפתקה, היו בעננים.

הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר של פורבס ישראל

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

אך ירח הדבש לא נמשך זמן רב. המבקרים החלו לשאול מדוע חברת ענק כמו Glaxo מכרה את התרופה בסכום נמוך כל כך וכיצד חברה עם עשרה עובדים (ששניים מהם הם אמו ואחיו של רמסוומי) שווה כל כך הרבה כסף? מומחים, אנליסטים ובלוגרים החלו לתקוף את החברה הצעירה ללא הרף, והמניה הגיבה בצניחה חופשית. בתחילת ספטמבר המחיר כבר היה נמוך ב-12% ממחיר ההנפקה.

אותם מתנגדים ונביאי זעם הצליחו למתג את דמותו רמסוומי הכריזמטי והנאה כ"נער הפוסטר" של התופעה שאותה כינו "בועת הביוטק". לשכנע את המשקיעים בדבר הסכנות אשר טומן בחובו התחום המתפתח היה משימה קלה במיוחד, בטח בהתחשב בכך שמדד ה- iShares Nasdaq Biotechnology (המודד את ביצועי חברות הביוטכנולוגיה המונפקות בניו יורק) זינק בלא פחות מ-300% במהלך חמש השנים האחרונות, הרבה יותר מה-100% שרשם מדד ה-Nasdaq או ה-70% של מדד ה-S&P 500. אלו מספרים מפחידים, גם אם לוקחים בחשבון את פריצות הדרך של השנים האחרונות, לרבות תרופות חדשניות לסרטן, תרופות לריפוי צהבת C וטיפולים לתיקון פגמים גנטיים.

"יעילות הון חסרת תקדים"

אך הפחד אשר אחז במשקיעים התעלם מהמשמעות הרחבה של פעילותו של רמסוומי: הצלת תרופות אשר נשכחו על מדפי התעשייה הפרמצבטית – אלה שנפלו בין הכיסאות. בין שהתרופה של Axovant תעבוד בסופו של דבר ובין שלא, בעיני רמסוומי, ההנפקה היא "רק הצעד הראשון של משימה נרחבת הרבה יותר": לשחרר תרופות שלא זכו לעדיפות אצל החברות הגדולות, נתקעו בצנרת שלהן ולא הגיעו לשלבי פיתוח והפצה. "זו בעיה אתית שאינה מוערכת מספיק", אומר רמסוומי, "כל כך הרבה תרופות שהיו יכולות לשמש את החברה ולשנות את חייהם של חולים, פשוט מוזזות הצידה. חלקן נזנחו בשל סיבות שאינן קשורות כלל לתרומה הפוטנציאלית שמגולמת בהן".


ויווק רמסוומי | צילום: Martin Bentsen, City Headshots

כשהוא מצויד בניסיון עשיר מוול סטריט ועם גב כלכלי בשווי 400 מיליון דולר, רמסוומי בונה כעת פורטפוליו מיוחד, שאינו מורכב ממניות – אלא אך ורק מתרופות אשר פותחו על ידי חברות שונות ולא הגיעו לשלבי הפיתוח והניסוי המתקדמים. הוא קונה אותן בגרושים ומקבל הזדמנות נדירה לרכוב על גבם של המיליארדים שהשקיעו החברות הגדולות במחקר, לפני שזנחו אותו. באמצעות Roivant Sciences, חברת החזקות פרמצבטית שאותה הקים בשנה שעברה, הוא מקווה לשחזר את מה שעשה ב-Axovant עם עוד עשרות רבות של חברות. "זה יהיה מהלך ההחזר על ההשקעה הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתעשיית התרופות", הוא אומר. "זה יהיה פורטפוליו תרופות עמוק ומגוון כמו של חברות הפארמה הפעילות ביותר בעולם, אבל עם יעילות הון חסרת תקדים".

למעשה, דווקא יש לכך תקדים, שכן לפחות עשר חברות מצליחות כבר נבנו בעבר על בסיס רכישות של תרופות שננטשו על ידי חברות ענק. יחד עם זאת, רמסוומי קבע שיא חדש: הגלולה לטיפול באלצהיימר של Axovant, שמכונה בשם קוד RVT-101, רשמה החזר מדהים של 20,000% על ההשקעה הראשונית של 5 מיליון דולר. לפני כן, רמסוומי הצליח להפוך השקעה של 8 מיליון דולר בכמה תרופות לצהבת מסוג B לסיפור הצלחה בשווי 110 מיליון דולר – החזר של 1,275%.
  
כל אלה הפכו את רמסוומי לחבר במועדון הצעירים היוקרתי של פורבס "30 מתחת ל-30", כמנכ"ל חברת הפארמה הצעיר בעולם. בקרוב הוא גם עשוי להפוך למיליארדר הפארמה הצעיר ביותר בעולם: לפי הערכות פורבס, Roivant שבה מחזיק רמסוומי כ-20%, שווה כ-3.5 מיליארד דולר, כלומר הונו נע סביב ה-700 מיליון דולר, והיד עוד נטויה.

משפיע וראפר

ויווק רמסוומי הוא חלומה של כל אם. הוא בן בכור למשפחת מהגרים מדרום הודו. אביו עבד בג'נרל אלקטריק ואמו עבדה כפסיכיאטרית גריאטרית בחברות התרופות Merck ו-Schering-Ploug. רמסוומי הצעיר היה פסנתרן מחונן, ובמהלך לימודיו בתיכון נהג לנגן לחולי האלצהיימר שבהם טיפלה אמו. כמו כן היה שחקן טניס מקצועי (ונחשב להבטחה גדולה). באוניברסיטת הרווארד היוקרתית כיהן כיו"ר התא הפוליטי של הסטודנטים, עבד במעבדתו של חוקר התאים הידוע דאגלס מלטון, ואם כל זה לא מספיק – בלילות עוד הספיק לככב על במות הפאבים כאמן היפ-הופ, בשם "Da-Vek".
  
חוץ מזה הוא גם הקים חברה בשם StudentBusinesses.com, המחברת בין סטארט-אפים, יועצים ומשקיעים, ומכר אותה למכוןEwing Marion Kauffman, שמקדם יזמות. כעת הוא מציע אותה ככלי חינמי תחת השם iStart.

אך רמסוומי, שסיים את לימודי הביולוגיה שלו בהצטיינות יתרה, רצה לשנות את העולם. הוא חשב על קריירה בתור רופא או חוקר, אולם לא רצה לבלות עוד עשור באוניברסיטה. באותה תקופה גילה את קרנות הגידור והבין כי זהו תחום שבו בחור בן 25 יכול לשלוט על מאות מיליוני דולרים, וכך יום אחד הגיע להתראיין אצל דן גולד מקרן QVT, שמנהלת 3.5 מיליארד דולר בניו יורק. "הוא היה מבריק אבל גם רעב", נזכר גולד. הם דיברו במשך מספר שעות ודנו בעבודת הגמר של רמסוומי שעסקה ב"היבטים האתיים של שימוש בתאי גזע, ליצירת היברידים של אדם-חיה" (תקציר שלה אף פורסם בניו יורק טיימס).

לאחר אותו ראיון, הפך רמסוומי לאנליסט. עם הידע שלו בביולוגיה הוא זיהה במהרה את הפוטנציאל הקיים בשוק התרופות לטיפול בצהבת מסוג C, שממנה סובלים לפחות שלושה מיליון אמריקאים מדי שנה. תוצאות המסחר שלו הדהימו את וול סטריט. בשנת 2008 החל לקנות מניות של חברת Pharmasset ב-5 דולר למניה – והיה אחד ממחזיקי המניות העיקריים של החברה, כאשר זו נרכשה על די חברת Gilead לפי שווי של 137 דולר למניה ב-2011. הוא חזר על ההישג גם עם Inhibitex, שנקנתה על ידי Bristol-Myers Squibb תמורת 2.5 מיליארד דולר ב-2012 – פי 25 מההשקעה הראשונית שביצע. וכך, בגיל 28 בלבד, כבר הפך לשותף בקרן QVT.

על הדרך, "בשביל האתגר האינטלקטואלי", לדבריו, סיים תואר במשפטים באוניברסיטת ייל. "הוא היה אחד מהסטודנטים היחידים שבאמת קרא את כל חומר הקריאה", מספר פרופ' דיוויד גרוול שלימד אותו. "הוא תמיד הגיע לשיעור כשהוא מוכן לוויכוח. אין ספק, הוא אוהב להתווכח".

החשיבה הביקורתית הזו הביאה אותו יום אחד להארה. הוא הבין שיש כל כך הרבה תרופות שבהן היה רוצה להשקיע, אך הן נמצאות "מחוץ לתחום": חלקן כלואות אצל חברות פארמה גדולות שהניחו אותן על המדף מסיבות אסטרטגיות או בירוקרטיות, ואחרות אצל חברות ביוטכנולוגיה קטנות, שהיו חייבות למקד את כל משאביהן בפיתוח מוצר בודד, גם אם משמעות הדבר היתה לנטוש תרופות נוספות עם פוטנציאל רב. באירוע גיוס תרומות למחקר על תסמונת דאון, הסביר רמסוומי את המצב כך: "ככל הנראה, יש כבר 'מועמדת מבטיחה' לטיפול בתסמונת דאון, אך היא מונחת על המדף של אחת מחברות התרופות הגדולות. זה המצב".

אז, יצא רמסוומי לדרכו העצמאית והקים את חברת ההחזקות Roivant, כשקרן QVT (שאותה עזב) וחברת הפארמה הישראלית דקסל (של המיליארדר דן אורן) סיפקו לו תמיכה וגיבוי כלכלי בגובה 100 מיליון דולר. הצוות המצומצם שלו כולל כמה בוגרי אוניברסיטאות יוקרה בארה"ב ושני מנהלים ותיקים מתחום הפארמה.

החברה שגשגה בזכות תרופה בודדת בשם sofosbuvir לטיפול בצהבת מסוג C. לאחר שהתרופה נרכשה על ידי Gilead היא זכתה להשקה מוצלחת במיוחד, עם הכנסות בגובה 12 מיליארד דולר בשנתה הראשונה בשוק. הכימאי שהמציא את התרופה הקים חברה חדשה, OnCore Biopharma, שהתמקדה במאבק בצהבת מסוג B. רמסוומי מיהר להשתלט גם על החברה החדשה וביצע שלוש עסקאות זריזות נוספות על מנת לצרף עוד ארבע תרופות שנזנחו אל המאגר שלו. במקום הנפקה, הוא בחר בדרך המהירה ביותר להפיכת החברה לציבורית על ידי מיזוגה של OnCore אל Tekmira, חברה הנסחרת בנאסד"ק ועוסקת בפיתוח תרופות אנטי-ויראליות. לחברה המאוחדת קרא Arbutus, ובתוך שבעה חודשים הפך רמסוומי את ההשקעה הראשונית, שעמדה על 8 מיליון דולר, לחברת החזקות בעלת שווי שוק של 110 מיליון דולר.

המשימה הבאה: אלצהיימר

לאחר ההצלחה הגדולה, רמסוומי החליט לכוון גבוה יותר – כשהפעם מחלת האלצהיימר עמדה לנגד עיניו. עם עליית תוחלת החיים, המחלה הופכת נפוצה יותר ויותר ועל פי ההערכות, עד שנת 2050 צפויה האלצהיימר לעלות למשק האמריקאי לא פחות מטריליון דולר מדי שנה. אך לא מדובר רק בשוק ענק בעל פוטנציאל אדיר, אלא גם ב"מלכודת מוות" לחברות התרופות השונות. בין 2002 ל-2012, חוקרים בחנו 244 תרופות אפשריות למחלה, ואילו רק אחת הגיעה בסופו של דבר לשוק – שיעור כישלון של 99.6%.

על אף אזהרות רבות אשר הופנו לעברו, רמסוומי התעקש לנסות ולהשיג את תרופת האלצהיימר ש-Glaxo זנחה. אמנם התרופה, המכונה RVT-101, נכשלה בשלושה ניסויים, אך כשרמסוומי התבונן בנתונים הקליניים – הוא ראה תרופה מנצחת. הוא האמין כי יוכל להוכיח שבשילוב תרופה ותיקה כמו Aricept, לתרופה יהיה אפקט משמעותי על החולים.
  
הבעיה היחידה היתה כיצד להוציא את התרופה מידיה של חברת ענק כמו Glaxo. לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן, רמסוומי קיבל את התנאים שרצה: הוא שילם 5 מיליון דולר כמקדמה, והתחייב להעביר 160 מיליון נוספים בנקודות ציון שונות לאורך הדרך, לרבות תמלוגים בגובה 12.5% על כל המכירות. למעשה, הוא הפך את הצלחתה של התרופה לאינטרס של חברת הענק.

לאחר ששם את ידו על התרופה, חזר רמסוומי אל עמיתיו מנהלי קרנות הגידור והציע להם להשקיע ב-Axovant. רבים הצטרפו ואף הסכימו להחזיק את השקעתם למשך 90 יום לפחות – כמסר למשקיעים כי הם אינם מחפשים רווח מהיר. מאז ההנפקה ביוני, המניה קפצה בכמעט 100%, אך מאז ירדה שוב אל מתחת למחירה ההתחלתי.

עד לפני עשור, גיוס של 100 מיליון דולר לחברה בתעשיית הביוטק היה כמעט בלתי אפשרי. היום זה כבר עניין שבשגרה, ולא רק בשוק הציבורי: משקיעי הון סיכון השקיעו בינואר השנה 450 מיליון דולר בחברת Moderna Thrapeutics, שאמנם מפתחת טכנולוגיה מרתקת אך ללא שום תרופות במבחן.

כמה חודשים לאחר מכן הושקעו 217 מיליון דולר ב-Denali Therapeutics, חברה המתמחה בפיתוח טיפולים לאלצהיימר ולפרקינסון. וגם השוק הציבורי, כאמור, פורח: ביולי גייסה NantKwest, החברה האחרונה שהקים מיליארדר הביוטק פטריק סון-שוינג, 207 מיליון דולר על פי שווי של 3 מיליארד דולר, על בסיס התאים מחסלי הסרטן שהיא מפתחת (חרף העובדה כי פורסם מעט מאוד מידע על הטיפול).

בתוך ההמולה הזו המשקיעים לא מיהרו לקפוץ על ההזדמנות של "הנפקת האלצהיימר" האחרונה של רמסוומי. כל הסיפור נראה להם "טוב מדי כדי להיות נכון" ובכל מקרה, הנתונים הראשונים על תוצאות המחקר ב-RVT-101 יגיעו רק ב-2017, נצח במונחים של וול סטריט.

אך זו תהיה טעות להיצמד לפרויקט האלצהיימר של Roivant כמדד בודד להצלחה. רמסוומי דוגל בגישה שמסתכלת לטווח הארוך – ובאופן רחב. גם אם RVT-101 תיכשל, Axovantהשתמשה בה לגייס 200 מיליון דולר, שאותם היא יכולה להוציא על רכישת תרופות אחרות. בינתיים Roivant, שעדיין מחזיקה בהון בן כ-100 מיליון דולר, תקנה תרופות נוספות לפיתוח ולמחקר.

מעבר לכל זה, וללא קשר להצלחתו או כישלונו של רמסוומי, דבר אחד ניתן לומר בוודאות – מדובר בתחום פיננסי חדשני שמעטים בלבד נחשפו אליו, עם פוטנציאל רווח אדיר ולא פחות חשוב – פוטנציאל ממשי לשנות, לשפר ולהציל את חייהם של מיליונים בכל רחבי העולם. וזה משהו ששום בועת ביוטק, גם אם תתפוצץ, לא תוכל לשנות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.