Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

נפלאות התבונה: העתיד כבר כאן

...
כרמית ספיר־ויץ

עם יד על הלב: אם היו מציעים לכם בתחילת שנת 2004 להשתתף בפרויקט אינטרנטי שבו הגולשים אמורים להעלות תמונות שלהם ולשתף בהן אחרים – הייתם הולכים על זה? סביר להניח שלא.

הייתם טוענים ש”זה לא יתפוס”, או שזה “נשמע משעמם”, ואולי אף הייתם פוטרים את המציע ב”זה טיפשי, למה שמישהו ירצה לשתף אחרים בתמונות הפרטיות שלו?”

ובכן, מארק צוקרברג חשב אחרת מכם, ולכן הונו של הבחור מוערך כיום בקצת יותר מ־17 מיליארד דולר, ושלכם… הרבה פחות.

זו בעצם מהות המילה המצאה – היכולת לחזות את העתיד במקום בו אחרים לא רואים פוטנציאל; היכולת ליצור פתרון חדש לבעיה קיימת או למצוא מענה לצורך אנושי; היכולת להגות ולפתח שירות, מוצר או רעיון שישפר את חיי האדם ולעתים אף ישנה את החברה והאנושות. לפעמים מדובר בהמצאה ממש גאונית, משהו שחורג מעל לכל תפיסה אנושית רגילה, אולם לעתים ההמצאה או הפיתוח כה פשוטים שקשה להאמין איך לא חשבנו על זה קודם.

מהמצאת הגלגל והדפוס, דרך המצאת המכונית, המטוס, הטלפון והאייפון ועד לפיתוחם של תרופות למחלות שבמשך מאות שנים נחשבו לחשוכות מרפא – הדרך להצלחה עוברת דרך שתי נקודות עיקריות: הראשונה חייבת להיות הרעיון עצמו. כלומר, המחשבה על צורך במוצר או שירות מסוים שלא קיימים עד עתה. השנייה היא האמונה ברעיון וההתמדה בהוצאתו לאור, שלעתים יכולה להימשך שנים ארוכות.

שמונה ההמצאות בכתבה זו הן רק חלק קטן מרשימת הפיתוחים, הפטנטים וההמצאות המצויים כיום בשלבי פיתוח כאלה ואחרים, בארץ ובעולם. ייתכן שחלק מהם לא יבשילו לכדי המצאה שתשנה את העולם, וייתכן גם שאינכם מתרשמים ממה שהגו במוחם אותם ממציאים, שאתם לא מבינים על מה המהומה, שלא מרגש אתכם לקרוא על כמה אנשים שמעבירים את עיקר זמנם במרדף אינסופי אחר חלבון מטרה ואחר המולקולה שמאפננת את הפעולה שלו, במקום לצפות ב”האח הגדול”.

האמת עמכם. לפעמים זה לא נשמע מלהיב במיוחד, לעתים אפילו משעמם קלות, אבל אין זה אומר שלא מדובר בהברקה, ברעיון מהפכני, או בהמצאה גאונית שתשנה את חיינו. רוב הסיכויים שגם הפעם, בדיוק כמו עם המצאת הפייסבוק בשנת 2004, אתם שוב לא מצליחים לראות משהו שאחרים כן.

רובוטיקה: רובוט אחרי בן אדם

“החייל החקלאי”. ריסוס וקטיף באופן סלקטיבי I צילום: רויטרס

הפיתוחים של חברת Roboteam הישראלית הופכים את הרובוט ממוצר מכאני ו”טיפש” למכונה כמעט עצמאית המסוגלת לטפל אף בקשישים

מה זה: רבים, וביניהם גם ביל גייטס, מתארים את תחום הרובוטיקה כגל הגדול הבא, בדומה לגל מהפכת המחשבים בשנות ה־80, מהפכת האינטרנט והתקשורת ומהפכת המטוסים ללא טייס – בשנות ה־90.

בשנים הקרובות צפויה הרובוטיקה לשנות את העולם בעיקר בתחומי הביטחון (צבא, שיטור, הצלה), הרפואה, החלל, התעשייה, הצריכה הביתית והתעבורה. כבר כיום עומד יחס מדהים של רובוט אחד לכל שישה עובדים בתחום התעשייתי בעולם המערבי. לפי נתונים של הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה (IFR) גדל שוק הרובוטיקה בקצב מעריכי ומכפיל את עצמו בכל שלוש שנים.

תעשיית הרובוטיקה העולמית מגלגלת 17 מיליארד דולר בשנה והצפי בעולם לשנת 2020 עומד על מחזור של 170 מיליארד דולר.

זמינותה של קדמה טכנולוגית, גם בהיבט עלויות רכיבים נמוכות, מאפשרת לרובוטים לבצע יותר ויותר משימות מורכבות שעד לא מזמן רק האדם יכול היה לבצען.

יתרונותיהם של הרובוטים רבים למדי. הם לא מתעייפים, לא מתלוננים, לא דורשים העלאה במשכורת, עבודתם מדויקת יותר ויעילה, תורמת לשיפור איכות המוצר ואף במקרים מסוימים מצילה חיי אדם.

איך זה עובד: לפה נכנסה חברת Roboteam הישראלית, עם מוצר הדגל שלה: ה־SAFIRE (סאפייר). זהו מוח רובוטי – מערכת שהופכת את הרובוט מפלטפורמה מכאנית “טיפשה” הנשלטת מרחוק לפלטפורמה אוטונומית למחצה, כמעט עצמאית.  זהו האתגר המשמעותי ביותר בתחום הרובוטיקה: היכולת של הרובוט לתפוס את הסביבה שלו, להבין אותה, לנתח אותה ולבנות מסלולים בהתאם, בדיוק כמו בן אדם.

מערכת ה־SAFIRE הנה למעשה מגבר חושים גנרי לכל רובוט קיים ועתידי, שמשלבת בתוכה חיישנים רבים ואלגוריתמים מתקדמים המחקים את פעולת העיניים והמוח בהבנת הסביבה.

מוצר ה־SAFIRE של Roboteam הוא מפתח למעבר מחזון למציאות ולשינוי פני העולם בעזרת רובוטים. במקרים רבים בעולם, התעשיות הצבאיות תורמות תרומה משמעותית לטכנולוגיה האזרחית.

ב־Roboteam הלכו מראש לשני הכיוונים – “חייל חקלאי”. אחד ממוצרי הדגל של החברה הוא הפרובוט, רובוט חקלאי לריסוס וקטיף סלקטיבי בשדות ענק. כמו בשאר הפיתוחים של רובוטים, התכונה הדומיננטית של הפרובוט היא היכולת שלו לפעול לבד. בעזרת אלגוריתמים מתקדמים לתפעול להקות רובוטים, מסוגלת המערכת לבצע ריסוס וקטיף באופן סלקטיבי, דבר שחוסך כסף רב ומשפר את איכות היבול, כדוגמת פלפלים הגדלים בחממות, תפוחים וענבי יין. “בעזרת ה־SAFIRE יהיו הרובוטים בעלי יכולת לזהות את הפרי בנוף הצמח, לבדוק את רמת הבשלות של הפרי ולאחר מכן לנוע לכיוון הפרי, לתפוס אותו ולקטוף אך ורק את הפרי הבשל מן העץ”, אומר יוסי וולף, ממייסדי החברה.

סטטוס: אחד ממוצרי הדגל של Roboteam הוא הראלף, מלווה רובוטי לקשישים שאמור להחליף את המטפלים האנושיים. מעין מטפלת פיליפינית, אבל ברובוט. כמו בשאר הפיתוחים של רובוטים, התכונה הדומיננטית של הראלף היא יכולתו לפעול לבד. המטרה הגדולה שלו היא לעקוב אחר הקשיש בכל מקום שאליו הוא הולך. במקרה של נפילה, מנגנון ייצוב מתקדם אמור לספוג אותה. במקרה של אירוע רפואי כלשהו, לחצן המצוקה של הראלף יאותת לצוותים רפואיים מהמטה הקרוב ביותר למקום האירוע. וזה נוסף לפיצ’רים האחרים של המכשיר: יחידת תאורה שמופעלת אוטומטית; יכולת בדיקה של מדדים חיוניים, שמירתם ושידורם; תזכורת אוטומטית ללקיחת תרופות; מגש גדול לנשיאת חפצים ביתיים ויכולת נשיאה של תיקים ליציאה החוצה ועוד.

הראלף קיים כרגע בגרסת האבטיפוס וחלק מהפונקציות שלו הוגדרו כפטנט בלעדי של החברה.

המוח שמאחורי: יוסי וולף ואלעד לוי הכירו ביחידה סודית של חיל האוויר, שמפתחת טכנולוגיות מתקדמות. את ההיכרות הראשונה עם התחום ערכו שם, ואת Roboteam הקימו בשנת 2009. אליהם הצטרף איתמר בורוביץ’, ד”ר לפיזיקה גרעינית, בעל ידע פיננסי רב שצבר במשך השנים בהן ניהל את חברת הביטוח הפניקס.

ביטחון: האדם הוא המפתח

הזיהוי נעשה על ידי שילוב של בינה מלאכותית, צילום, עיבוד תמונה, זיהוי קול ועוד I צילום: רויטרס

מערכת SafeRise של חברת FST21 מאפשרת כניסה בטוחה ומהירה של המונים למקומות ציבוריים באמצעות זיהוי טכנולוגי

“רוב האנשים מקיימים שגרת יום קבועה למדי. הם עוברים דרך דלתות, מחסומים וכניסות עם כוונות טובות ורגילות אל ביתם, מקום עבודתם, מרכזי הבילוי שלהם ועוד”, אומר אהרן זאבי פרקש, אלוף במיל’. “אבל מה קורה במעבר קבוע של מספר אנשים גדול מאוד?”

כך נולד הרעיון לפיתוח מערכת SafeRise של חברת FST21 המאפשרת כניסה בטוחה, נוחה ומהירה למתחמים כמו מבנים, מגדלים, קמפוסים ומעברים.

מה זה: המערכת, בשילוב ייחודי של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מזהה בתוך שתי שניות גורם המבקש להיכנס תוך כדי תנועה למתחם. הזיהוי נעשה על ידי שילוב טכנולוגיות של בינה מלאכותית, צילום, עיבוד תמונה, זיהוי קול ועוד.

המערכת מזהה התנהגויות קבועות וחריגות ומונעת מגורמים לא רצויים ושאינם מורשים להיכנס. שימוש במערכת מצמצם את הזמן המוקדש למעבר של כל אדם ואת כוח האדם הנדרש לבדיקתו בכל פעם מחדש.

המסה העיקרית של האנשים זורמת פנימה והחוצה ללא הפרעה או עיכוב, ללא בזבוז זמן במחסומים או התמודדות עם שאלות פולשניות.

איך זה עובד: לצורך זיהוי, נעשה רישום ראשוני האורך לא יותר משלוש דקות. האדם מתבקש להישיר מבט אל המצלמה ולומר את שמו. לאחר מכן, נעשה עדכון של הפרטים הרלוונטיים. עם השלמת הרישום הופך האדם למפתח. פיתוח זה יעיל גם למצבי שיגרה בחיי היומיום בהם אנחנו שוכחים את המפתחות, נושאים מטען בידינו וכדומה.

המוח שמאחורי: חברת FST21  נוסדה על ידי אלוף (מיל’) אהרן זאבי פרקש שכיהן כראש אמ”ן וכראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה”ל ונחשב למומחה עולמי בתחומי הביטחון, המודיעין והאבטחה. חברת FST21 פועלת משנת 2007 ומעסיקה כ־25 עובדים, בישראל ובארצות הברית. בצוות החברה נמנים שחר בלקין, מנהל הפיתוח הטכנולוגי, אופיר פרידמן, סמנכ”ל למחקר ופיתוח, משה שפר סמנכ”ל לתפעול ושי ענבר, מנהל חברת הבת בארצות הברית.

ההמצאה הישראלית הרשימה את חבר השופטים שנחשף אליה ב־ISC, תערוכת התעשיות הביטחוניות הבינלאומית הגדולה בעולם. היא הוצגה לצד 10,000 מוצרים של 900 חברות בינלאומיות וזכתה במקום הראשון בתערוכה כמוצר הטכנולוגי החדש הטוב ביותר של השנה. על התואר התחרו למעלה משמונים מוצרים של שבעים חברות, ביניהן חברות ענק בינלאומיות כמו בוש, סמסונג, סוני, פנסוניק, ויסוניק ועוד. חודש לאחר מכן זכתה החברה בפרס המוצר המשפיע ביותר בכנס מוקדים בארה”ב.

בארץ, הגיעה החברה לגמר של חמש חברות הסטארט־אפ המובילות של IBM. חברת FST21 הוכרזה על ידי הביטאון SECURITYSALES&INTEGRATION כאחת משלושים החברות בעלות החדשנות הטכנולוגית ב־2011.

לדברי זאבי פרקש, פיתוח המערכת נעשה כדי לתת מענה למגמה עולמית מרכזית של עיור, העתידה להגיע לשיאה בעשורים הקרובים וגם בהתפתחותן של ערי ענק (מגה־ערים). בנוסף לבעיות של תחבורה, תעסוקה, מזון ומים, בעיית הפשיעה תחמיר בשל העמקת הקיטוב בין עשירים לעניים. הוא צופה כי הביטחון האישי יישען על הטכנולוגיה. “כוח אדם לא יוכל לתת מענה לדבר הבסיסי ביותר: היכולת של אנשים להיות בטוחים ושפרטיותם תישמר במגוריהם, במקומות העבודה, במוסדות החינוך וכדומה”, הוא אומר. “SafeRise נותנת פתרון מיידי לבעיית האבטחה לצד הצורך בזרימה של אנשים אל ומתוך מקומות ויוצרת תרבות חדשה של תנועה בתפיסה העתידית של Safe & Smart Cities״.

המערכת גם רגישה לבעלי מוגבלויות ונותנת פתרון מהיר ונוח לצורכיהם, בהיכנסם למבנים בהם היא מותקנת.   

סטטוס: פעיל. SafeRise עשתה את פריצת הדרך שלה בארצות הברית והיא מותקנת במוסדות חינוך, מוסדות כלכליים, ממשלתיים, בבתי הורים, בבנייני מגורים ועוד. המערכת מותקנת גם בישראל. 

איסוף מידע: אינטואיציה מלאכותית

המערכת של חברת IntuView תיצור לכם “סל” של רעיונות והקשרים סמנטיים במגוון שפות, על פי מילת החיפוש שהקלדתם

מה זה: מטרת הטכנולוגיה של חברת IntuView היא לפרוץ את מחסום השפה ולהפיק מטקסט את הרעיונות והמשמעויות שלו באופן שאינו תלוי שפה. החברה שמה לעצמה כמטרה לחולל מהפכה בתחום הניתוח הסמנטי והחיפוש הסמנטי, כך שבעתיד אדם שיחפש מידע ברשת האינטרנט יוכל לכתוב את מה שהוא רוצה בשפתו והמערכת תבנה לו “סל” של רעיונות והקשרים המייצג את אותה בקשה ותחפש התאמות לאותו סל באינטרנט או במאגרי מידע, ללא תלות בשפה שבה המידע מוגש. 

איך זה עובד: IntuView, מחלוצי האינטואיציה המלאכותית, החלה לבנות מערכת שהתמקדה בהבנת טקסטים הקשורים לטרור איסלאמי. הגישה שננקטה התבססה על שילוב בין קטגוריזציה כללית והסביבה של הנאמר – המסמך בו מצוי המידע וניתוח השפה לאור המידע על התחום שבו עוסק המסמך (הרי מילה בטקסט רפואי אינה שווה לאותה מילה בטקסט ספרותי), והצלבת המידע המופק ממקטע אחד בטקסט עם מידע על מכלול הטקסט.

אנשי החברה מצאו שהגישה טובה לתחום רחב של ניתוח סמנטי והחלו לפתח תשתית לניתוח סמנטי של טקסטים בשפות שונות.

המוח שמאחורי: ד”ר שמואל בר, מייסד ומנכ”ל IntuView: “היוזמה נולדה בשיחה בין חברים על כך שבעברנו, כאנשי מודיעין, הרבינו לדבר על אינטואיציה, אך למעשה כשבאנו לבדוק את העניין, מדובר היה במידע שהיה טבוע אצלנו בשלב מוקדם ואפשר לנו לקבל החלטות בלי שהיינו מודעים לתהליך הקוגניטיבי שמאחוריהן. מכאן נולדה השאלה האם ניתן לבנות מערכת ממוחשבת שתוכל להסיק מטקסטים וממידע נכנס מסקנות שאינן נובעות ישירות מהמידע הנכנס, אלא מהמפגש של אותו מידע עם אותה אינטואיציה. בקיצור, השאלה הייתה האם ניתן לנתח את תהליכי ההיסק בתחומים מוגדרים ולשכפל אותם באלגוריתמים. הייחוד שלנו היה בכך שניתוח הטקסט לא התבסס על מופעים לקסיקאליים בטקסט, אלא על הרעיונות שהם מייצגים. כך ניתן להשוות בין טקסטים ושמות המופיעים בשפות שונות או בצורות כתיב שונות”.

איך נעשה שיווק המערכת?

“על ידי פנייה לאנשים הנמצאים בראש מערכות ביטחוניות, שכן קשה לשווק מוצר שאיננו רק שיפור של מוצר קיים בצינורות הרכישה הרגילים של מערכות. גילינו שצריכים להגיע לאותם האנשים שיודעים שהסיבה שהם רוצים לתרגם טקסטים היא שהם רוצים בסופו של דבר לחלץ משם מידע, ולכן די להם לקבל ישירות את המידע בצורה יותר מהירה, יותר יעילה ויותר זולה”.

סטטוס: “מערכות החברה נמצאות כיום בגופים ביטחוניים בארה”ב, בריטניה ובמדינות אחרות של אירופה ואסיה”, אומר בר.

השתלות: חלקי חילוף לאדם

“עשוי לסייע למיליון חולים שממתינים להשתלות”. יאיר רייזנר I צילום: רויטרס

מחקריו של פרופ’ יאיר רייזנר עוסקים בפיתוח שיטות יעילות להשתלת רקמות עובריות שמקורן בבעלי חיים, בבני אדם הזקוקים להשתלת כבד, כליה, לבלב וריאות

מה זה: בניסויים בהם הושתלו בעכברים רקמות עובריות של חזירים – שהן דומות לרקמות אנושיות – גילו החוקרים כי מידת ההצלחה של תאים עובריים ליצור תחליף לרקמות הפגועות תלויה בגילם המדויק של התאים המושתלים, ובשלב ההתפתחותי של העובר שממנו הופקו. התברר כי קיים “חלון זמן” התפתחותי, שבו מתאפשרת השתלה מוצלחת: התאים המושתלים יגדלו בכמות מספקת, יסגלו לעצמם את תפקודי הרקמה שאותה נועדו להחליף, והמערכת החיסונית של הגוף המארח לא תתקוף ותשמיד אותם.

בהמשך, הצליחו החוקרים להשתיל בעכברים רקמות לבלב עובריות שמקורן בחזירים. הלבלב התפתח ותפקד היטב בגוף העכבר, והמשיך לייצר אינסולין. השתלת לבלב חלופי בבני אדם תוכל לסייע למיליוני חולי סוכרת, שגופם אינו מייצר אינסולין והם נאלצים להזריק את החומר מדי יום, וחשופים להתפתחות סיבוכים רפואיים.

איך זה עובד: בניסוי נוסף הצליחו פרופ’ יאיר רייזנר, וחברי צוותו מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, להשתיל בעכברים תאים עובריים שמקורן בבני אדם או בחזירים, המהווים את השלב הראשון בהיווצרות כליה, ויצרו כליה מושלמת ומתפקדת. ממצאים אלה רומזים על האפשרות שתאים מקדימי כליה, אנושיים או חזיריים, יוכלו להתפתח וליצור כליה מתפקדת גם בגוף האדם. אפשרות כזו תחסוך את ההמתנה הממושכת לכליות “משומשות”, הקיימת כיום, וגם תמנע את הסיכון שהגוף יידחה את השתל.

המוח שמאחורי: מחקריו של פרופ’ יאיר רייזנר, מדען במכון ויצמן וראש המחלקה לאימונולוגיה, עוסקים בפיתוח שיטות יעילות להשתלת רקמות עובריות שמקורן בבעלי חיים, בבני אדם הזקוקים להשתלת כבד, כליה, לבלב וריאות. באופן זה, מקווים החוקרים להתגבר על החוסר המתמיד באיברים להשתלה.

“תאים עובריים שיופקו מעובר המצוי ב’חלון הזמן’ ההתפתחותי המתאים יוכלו להצליח בכל הקריטריונים הללו, ויוכלו להחליף רקמות פגועות בגוף המארח”, מסכם פרופ’ רייזנר.

סטטוס: ניסויים בבעלי חיים הראו תוצאות טובות, ובקרוב יתחילו בניסויים קליניים. 

ביוטכנולוגיה: מלחמה חכמה במחלות

עיכוב אנזים שמפסיק את שכפול הנגיף באיידס I צילום מסך

אם הפיתוח של ד”ר דרור עופר וד”ר ארנון לוי יגיע לסיומו בהצלחה, נוכל לייצר תרופות מועילות, מבלי שבני האדם יסבלו מתופעות לוואי

“נגיד שאני רוצה להרוג ג’וקים. אני הורג אותם בדיוק כמו שאני הורג בקטריות. אני מחפש חלבון שהוא קריטי עבור ההישרדות של אותו ג’וק ואם אני יכול לעכב אותו, אני אהרוג אותו”, אומר ד”ר דרור עופר. “הכימיה מצאה לזה פתרון, אבל הוא גם רעל לבני אדם. כלומר, היא נכשלה במבחן הסלקטיביות, כי הפתרון הורג ג’וקים אבל גם מרעיל בני אדם. האתגר הוא למצוא מולקולה שעושה את זה בצורה סלקטיבית ולכן אנחנו צריכים להיזהר מלהשתמש בקוטלי חרקים בחקלאות”.

מה זה: קצת רקע מדעי – חלבונים הם מולקולות האב של החיים. הטבע מצא דרך סיסטמית בסיסית ליצר ננו־מכונות, כלומר חלבונים, שעושים את מרבית הפעילות בגוף שלנו. מחלה היא התנהגות לא רצויה של חלבון: יכול להיות חלבון משובש ויכול להיות חלבון זר. תרופה היא אותה מולקולה שנקשרת לחלבון ומעכבת או מעוררת אותו.

“צריך למצוא את חלבון המטרה ואחר כך את המולקולה שמאפננת את הפעולות שלו, אך גם סלקטיבית באופן מופלא כך שלא תיקשר לחלבונים אחרים בגוף האדם ועל ידי כך תגרום לתופעות לוואי”, אומר ד”ר עופר. “הביולוגיה רצה קדימה ומספקת לנו אלפי חלבוני מטרה, ה־drug targets. לעומת זאת, מציאת מולקולה מאפננת היא עדיין תהליך ארוך, יקר והכי חשוב: שמצליח רק לעתים רחוקות. כאן טמון צוואר הבקבוק. ה־FDA מכיר ב־1,400 חומרים פעילים שנותנים מענה ל־300 מטרות. מחלות רבות, ביניהן: אלצהיימר, פרקינסון, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות מטבוליות כמו השמנת יתר ועוד, נמצאות במצב שאין להן מענה תרופתי ראוי, אך ידועים עבורם חלבוני מטרה שרק מחכים לקבל טיפול בדמות מולקולה מאפננת. הכימיה המדיצינית, שאמורה להמציא מולקולות אלה, כמעט חסרת אונים לחלוטין”.

איך זה עובד: כאן נכנסים ד״ר עופר וד״ר ארנון לוי לתמונה: ההמצאה שלהם אמורה לתת פתרון שיטתי לבעיית מציאת מולקולות מאפננות חסרות פשרה לכל חלבון מטרה. כמובן שהבעיה הרבה יותר כללית מאשר רק תרופות. אם חלבונים הם מולקולת האב של החיים, רוב האפליקציות כרוכות בסופו של דבר במניפולציה על פעילות החלבונים (למשל קוטלי חרקים).

המוח שמאחורי: גרעין הטכנולוגיה של מדע ביוסיינס עבר שני גלגולים קודמים: האחד בחברת קומפיוג’ם והשני בחברת קדם, שנוהלה על ידי ד”ר דרור עופר. עם סגירת קדם בשנת 2007 נותר הפטנט בידי ד”ר ארנון לוי וד”ר דרור עופר, פיזיקאי ומתמטיקאי בוגרי תלפיות, שהקימו את חברת מדע ביוסיינס, הפועלת בשנה האחרונה לגיוס כספים למימון המשך הפרויקט.   

סטטוס: בשלבי פיתוח. המרחק ליישום מוחלט של ההמצאה הוא כסף: “בניסויים הצלחנו מעל המשוער, אנחנו עובדים על גיוס הכספים”, אומר ד”ר עופר. “רמת הביטחון שלי בטכנולוגיה הזו מאוד גבוהה. יש תוכניות עבודה ואת כל הדברים שצברנו בגלגולים קודמים”. 

רפואה: ניתוחים בדרך לא פולשנית

להסיר רקמה באמצעות קרינת חום. אינסייטק I צילום: רויטרס

EXABLATE היא מערכת ניתוחית מונחת MRI המשלבת אולטרה־סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה, לטיפול לא פולשני בגידולים בתוך הגוף

מה זה: חברת אינסייטק המוחזקת על ידי אלביט מדיקל, פיתחה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת טיפול בגידולים בתוך הגוף באמצעות EXABLATE – מערכת ניתוחית מונחת MRI המשלבת אולטרה־סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה לטיפול לא פולשני בגידולים בתוך הגוף.

איך זה עובד: המערכת החדשנית מסירה רקמה רכה באמצעות קרינת חום המיוצרת על ידי האולטרה־סאונד בעוצמה גבוהה ובהנחיית התהודה המגנטית (MRI). לפני הטיפול, הנחיית ה-MRI משמשת כהדמייתMR אנטומיות המסוגלות להראות את הגידול והאיברים המקיפים אותו, את מיקומו ואת תכנון הטיפול. בעת ביצוע הטיפול, מציגה מערכת מיפוי ה־MR התרמי את הטמפרטורה היחסית של הרקמה כמפת צבעים על גבי תמונת ה־MR האנטומית. טכנולוגיה זו מאפשרת לרופא לצפות בשינוי הטמפרטורה בתוך הגוף בזמן אמת, במהלך הטיפול. בהתבסס על שינויי טמפרטורה אלה, יכול הרופא לשנות את פונקציות הטיפול בהתאם, כדי להבטיח הסרה תרמית בטוחה ויעילה. לאחר הטיפול משמשות הדמיות ה־MR להערכת תוצאות הטיפול.

בעת הטיפול, חודרת קרן אנרגיית האולטרה־סאונד דרך רקמות רכות ויוצרת אזורים מוגדרים של פירוק חלבונים, הרס תאים בלתי הפיך ורקמת קרישה נמקית באזורי מטרה ספציפיים. מיקוד מדויק נועד להגביל את השמדת הרקמה לאזור המטרה.

המוח  שמאחורי: “שילוב הטכנולוגיה של הנחיית MRI והאולטרה־סאונד מאפשר ביצוע של ניתוח לא פולשני בגוף”, מסביר ד”ר יואב מידן, סגן נשיא ומתכנן מערכות ראשי באינסייטק. 

החברה, שמשרדיה ממוקמים בטירת הכרמל ובדאלאס מונה כ־160 איש ומפתחת ניתוחים באולטרה־סאונד ממוקד מונחה MR.

ססטוס: המערכת אומצה כבר על ידי שבעים אתרים ברחבי העולם ומאושרת על ידי ה־FDA לטיפול בשרירנים ברחם. היא זכתה באישור CE אירופי לטיפול בחולים הסובלים מכאב כתוצאה מגרורות סרטן בעצמות.

 חקלאות: יודע חקלאי פיקח

 

 מערכת משולבת לייבוש וחימום החממה  I צילום: רויטרס

DryGair היא מערכת חדשנית הפועלת על עיקרון ייבוש וחימום חממות, למטרת צמצום משמעותי בצריכת האנרגיה והגדלת התפוקה

בעולם ישנן כ־6 מיליון דונם חממות, מספר שמוכפל בכל עשור. אחזקת החממות כרוכה בעלויות גבוהות במיוחד הנובעות מהוצאות חשמל ודלק לוויסות טמפרטורת החממה, בנוסף לכוח עבודה ותפעול שוטף. כדי שגידול חקלאי יתפתח בצורה מיטבית, יש להקפיד על מספר גורמים, ביניהם עלווה יבשה, הנשמרת על ידי לחות יחסית בסביבות 80 אחוז, ותנאי אקלים הומוגניים בתוך החממה.

השיטות הנהוגות כיום לחימום חממות סגורות הינן בזבזניות ובלתי יעילות מבחינה אנרגטית. בנוסף, בעקבות עליית מחירי הדלק, גדלה העלות השוטפת ורמת הרווחיות קטנה משמעותית בהתאמה. באחרונה נאסר אף השימוש בדלקים זולים הגורמים לזיהום כבד של הסביבה.

מה זה: במאמץ ייחודי לפתרון בינלאומי פותחה במכון להנדסה חקלאית, מרכז וולקני, מערכת חדשנית בשם DryGair ראשונה מסוגה בעולם, שנרשמה כפטנט, המיועדת לחיסכון אנרגטי מקסימלי בחממות. המערכת פועלת על עיקרון ייבוש וחימום חממות, במטרה לצמצם משמעותית את צריכת האנרגיה הגבוהה נוכח עליית מחירי הדלק וההתחממות הגלובלית, פליטת “גזי חממה” וזיהום, תוך כדי מניעת התפרצות מחלות בגידולים.

ה־DryGair מאפשר לחקלאים להגדיל את תפוקתם מגידולים ובכך גם את הכנסותיהם, ומאידך לצמצם את הוצאותיהם השוטפות, בעיקר את הוצאות האנרגיה הכבדות.

איך זה עובד: בעקבות השימוש בטכנולוגיה החסכונית החדשה שפותחה, כבר אין צורך לפתוח ולסגור את יריעות החממות לצורך אוורור לילי, כפי הנהוג כיום, דבר המוביל לאיבוד אנרגיה אותה מנסים לשמר בכל דרך. סגירת החממה ומניעת אוורורה מוביל לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה הנאמד ב־6 ק”ג דלק לשעה לדונם.

המערכת החדשה היא מערכת משולבת לייבוש וחימום אוויר החממה. האוויר  מסוחרר ומיובש באמצעות המערכת ומוחזר לחממה בהתאם ללחות והטמפרטורה הרצויה. כל התהליך מנצל את האנרגיה עד תום. הלחות העודפת באוויר החממה משמשת להשקיה ובנוסף מתבצע הליך בו אדי המים, המצויים בחממה, מומרים לאנרגיה מוחשית הגורמת לעלייה בטמפרטורת האוויר, ובכך מנוצלת אנרגיה קיימת גם לחימום החממה בעת הצורך.

המוח שמאחורי: ד”ר אברהם ארבל, מפתח הטכנולוגיה החדשה מהמכון הוולקני, מצביע על מספר פרמטרים חשובים מאוד להם תורמת המערכת החדשה: “ראשית אנו מצליחים ליצור חיסכון גדול באנרגיה. במישור החוף לדוגמה, כדי לשמור על התנאים הדרושים לגידולים, הצריכה הינה לפחות 25 טון דלק בממוצע בשיטה הנהוגה כיום, לעומת כ־5 טון בלבד (20 אחוז) במתכונת המוצעת. בנוסף, פליטת גזי חממה מצטמצמים ביחס ישר לחיסכון האנרגטי. זאת עוד לפני שדיברנו על הנזקים והעלות השוטפת הקשורים במחלות התופסות את הגידולים והדברתן”.

עוד מוסיף ארבל כי “תקופת ההחזר של ההשקעה במתכונת המוצעת, עומדת על פחות משלוש שנים בתנאי הארץ, ופחות משנתיים בתנאי אירופה”. 

סטטוס: אב הטיפוס של המערכת החדשה מבית המכון הוולקני נוסה בהצלחה בשנתיים האחרונות בחממה ניסיונית הממוקמת בחוות הבשור. בנוסף למערכת הייחודית, מצוידת חממה זו במסך תרמי לחיסכון נוסף באנרגיה.

התוצאות העיקריות שהתקבלו מעודדות מאוד. במערכת החדשה מתקיימת שמירה על טמפרטורה ולחות רצויים, הצמחייה נותרה יבשה לחלוטין במשך כל שעות הלילה ובכך נמנעו מחלות רבות ורקב. בנוסף, דווח על חיסכון אנרגטי של כ־80 אחוז בהשוואה לתפעול החממה בשיטה הנהוגה כיום.

חקר המוח: לקבל שדר מהראש

עיבוד אותות וזיהוי צורות מתחומי המחקר בהנדסה ובמדעי המחשב. פרופ’ גבע I צילום: ד.מ צילום

חברת אלמינדה מפתחת כלי המודד אותות ושדות חשמליים במוח בזמן פעילות, במטרה לאפשר אבחון וטיפול בהפרעות מוחיות בזמן אמת

אחת התגליות החשובות ביותר בחקר המוח, אולי החזית האחרונה במדעי הרפואה בפרט ובמדע בכלל, היא עד כמה המוח עובד כרשת מתוזמנת ומאורגנת ולא כאזורים בדידים. תובנה נוספת חשובה לא פחות היא שהמוח הוא גמיש ופלסטי במידה רבה, דבר הנותן תקווה רבה ליכולת הריפוי שלו. ועדיין, לעומת רוב תחומי הרפואה המודרנית כגון קרדיולוגיה, אורטופדיה וגינקולוגיה – בהן האבחון, הטיפול והמעקב נעשים בעזרת ציוד מדידה מדויק (אולטרה־סאונד, סי־טי וכדומה),  הרי שתחומי הרפואה העוסקים במוח – כגון פסיכיאטריה ונוירולוגיה – נאלצים לפעול בסביבה מעורפלת וחסרת ודאות לגבי טיב האבחון ויעילות הטיפול.

מה זה: מטרת המחקר של פרופ’ אמיר גבע במרוצת שלושים השנים האחרונות ושל חברת אלמינדה (ElMindA) בשש השנים האחרונות, היא להגיע לרפואה מודרנית גם בתחום המוח על ידי פיתוח כלי דימות וטיפול המאפשרים מדידה ומעקב אחר הפעילות הרשתית של תהליכים מוחיים גבוהים, כגון זיכרון וזיהוי, הצגת המידע בצורה בהירה לרופא המטפל ובמידת הצורך יכולת תיקון ושיפור פעולת הרשתות המוחיות על ידי גירוי חיצוני או פנימי מתואם למדידה. בכך עשויים להשתפר חייהם של כשליש מתושבי העולם הסובלים מהפרעות מוחיות ברמות שונות.

ידוע מזה זמן כי המוח מורכב מרשתות תאי עצב סבוכות הפועלות בתיאום זמני ומרחבי כדי לבצע מטלות מורכבות, כגון עיבוד וזיהוי קלט מהחושים, שמירת זיכרונות לטווח קצר וארוך, הפניית קשב וחשיבה אבסטרקטית, אך יש קושי רב במדידת פעילות זו.

איך זה עובד: הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מדידת השדות החשמליים שנוצרים עקב הפעילות החשמלית העצבית של המוח על פני הקרקפת וסביב הראש בזמן ביצוע מטלות קוגניטיביות שונות, ושיערוך רשת הפעילות המוחית המתאימה בזמן ובמרחב המוח, בעזרת שיטות מתקדמות של עיבוד אותות וזיהוי צורות הנלקחות מתחומי המחקר בהנדסה ומדעי המחשב.  

המוח שמאחורי: פרופ’ גבע הקים עם גודד שחף ורונן גדות בשנת 2006 את חברת אלמינדה, במטרה למדוד את הפעילות הרשתית של המוח האנושי התקין והפגוע בזמן ביצוע מטלות קוגניטיביות שונות, כדי לאפשר אבחון וטיפול בהפרעות מוחיות תוך מעקב אחר השינויים בפעילות הרשתית בהתאם. 

סטטוס: החברה משתתפת היום בשלבים השונים של התהליך המורכב והיקר של פיתוח תרופות עם הקו הראשון של חברות התרופות הגדולות בעולם. מטרת התהליך היא מדידת והבנת השפעת התרופות על הפעילות הרשתית של המוח האנושי, ובכך להצליח בפיתוח תרופות חדשות ויעילות שהשפעתן על המוח בדוקה וידועה למחלות, כגון פרקינסון, אלצהיימר, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), סכיזופרניה, כאב, דיכאון ועוד. במקביל עוסקת החברה בפיתוח מערכת אבחון ומעקב קליני אחר טיפול בהפרעות ופגיעות מוחיות שונות כגון ADHD, זעזועי מוח, כאב, שיקום אחרי שבץ מוחי ועוד, שתאפשר קבלת החלטות נכונות ומונחות מדידה ישירה של פעילות האיבר המטופל  – המוח.