Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

נקודת אור: כיצד דווקא סוללות משומשות של רכבים חשמליים יצילו את מערכת החינוך בהודו?

המכוניות החשמליות אמורות לפתור (ואולי עוד יפתרו בעתיד) כמה מהבעיות החמורות בעולם. זיהום האוויר ממוקם כמובן בראש הרשימה, אך גם בעיית התלות בנפט הערבי, ניצול המשאבים בכדור הארץ, זיהום ...
אן פילד

המכוניות החשמליות אמורות לפתור (ואולי עוד יפתרו בעתיד) כמה מהבעיות החמורות בעולם. זיהום האוויר ממוקם כמובן בראש הרשימה, אך גם בעיית התלות בנפט הערבי, ניצול המשאבים בכדור הארץ, זיהום מי התהום ועוד אי אלו בעיות יזכו למענה הולם בזכות המעבר להנעה באמצעות מנוע חשמלי לחלוטין. אך כעת נראה כי הטכנולוגיה המתפתחת תסייע רבות גם לאוכלוסייה שונה לחלוטין מקהל הלקוחות ה”מסורתי” של הרכבים החשמליים – וכמה מאלו אשר נהנים מהשפעתה (העקיפה) כבר היום הם דווקא ילדי הודו העניים. והכל בזכות מיזם חדשני בודד, אשר החליט לנסות ולשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת לבין אחד המקומות העניים ביותר בעולם.

היזם אשר עומד מאחורי המיזם המסקרן הוא מהנדס חשמל אמריקאי ממוצא הודי בשם סילבה רג’נדראן, אשר הכיר היטב את מצב החינוך במרבית שטחה של הודו. כך, הוא ידע כי במקומות רבים מחוץ לערים הגדולות מערכת החינוך הממשלתית למעשה אינה קיימת כלל. בשנים האחרונות החלה לצמוח תופעה חדשה, כשבתי ספר פרטיים במחירים זולים במיוחד צצים ברחבי המדינה – במטרה לאפשר גם למשפחות עניות לשלוח את ילדיהן לבתי הספר (ולו למספר שנים בודדות) בכדי שילמדו לקרוא ולכתוב, ואולי אפילו קצת מעבר לכך.

צילום: thinkstockphotos

אך רג’נדאן גם ידע כי רבים מבתי הספר האלו סובלים מבעיה בסיסית למדי: הם לא מחוברים לשום רשת חשמל. רבים מהם זוכים גם למשלוחי תרומות גדולים ממדינות המערב – בדמות מחשבים, מסכי טלוויזיה ואפילו כמה מכשירי טאבלט ישנים – אך במקרים רבים, כל הציוד האלקטרוני היקר הזה פשוט מונח בצידי הכיתה, שכן בתי הספר אינם מחוברים לרשת חשמל כלשהי (הרשתות הקיימות באזור הן רעועות במיוחד, ולא מאפשרות חיבור למוסד גדול כמו בית ספר במהלך שעות היום).

בהיעדר רשת חשמל באופק, בתי ספר רבים ניסו להסתמך על גנרטורים. אך אלו נחשבים ליקרים במיוחד, כשגם עלויות הנפט מדי יום, הרעש הבלתי פוסק והזיהום אינם מיטיבים עם מוסדות החינוך. וכך קורה שיום אחרי יום ממשיכים מיליוני ילדים ברחבי הודו להגיע לבתי הספר המדוברים, בהם אין אפילו נורת חשמל אחת דולקת.

לאחר שהכיר היטב את הבעיה, רג’נדאן החליט שהגיע הזמן גם לפתרון. ואותו פתרון צץ לנגד עיניו במהלך יום עבודה שגרתי במקום עבודתו הקודם, באחת החברות המובילות בתחום הרכבים החשמליים. רג’נדאן, חובב רכבים נלהב, הופתע לגלות כי אחד האתגרים הגדולים עימם התמודדו בחברה היה בלאי הסוללות הגדול: מסתבר כי במשך שנים ניסו מהנדסי החברה לשפר את אורך חיי הסוללות השונות – אך לשווא, וכבר לאחר 5 שנות פעילות צללה תפוקת הסוללות, ואלו סיפקו כ-70% בלבד מתפוקתן בתחילת הדרך.

וכשהן מספקות 70% תפוקה בלבד, הסוללות אינן מסוגלות לשמש היטב את צרכיה של המכונית החשמלית המתקדמת. כך קרה שכבר בשנים הבודדות אשר חלפו מאז החלו רכבים חשמליים לעלות על כבישי העולם, כמות אדירה של סוללות משומשות כבר הוחלפה – והסוללות הישנות פשוט העלו אבק במחסני החברה. לפי רג’נדאן, במהלך 3 שנים מוחלפות כ-17 מיליון סוללות ברחבי העולם – כמות ענק של סוללות אשר שוכבת במחסנים ללא כל שימוש.

צילום: thinkstockphotos

מהמחסנים – להודו

אותן סוללות חסרות שימוש מיד קרצו לרג’נדאן, אשר הבין את הפוטנציאל הגלום בהן. הוא עזב את עבודתו בחברת הרכבים החשמליים, והחל לפתח טכנולוגיה באמצעותה יוכל לנצל את הסוללות המשומשות למאגר אנרגיה נייד, אשר יוכל לשמש כיתות לימוד שלמות למשך שעות ארוכות. כעת, באמצעות סוללה ניידת בגודל של בקבוק מים, הוא כבר מסוגל לספק חשמל לכיתת לימוד מוארת ובה 20 מחשבים למשך כ-20 שעות.

כעת, הוא מתכנן להמשיך ולייצר את אותן סוללות ניידות ולהמשיך ולספק באמצעותן חשמל למערכת החינוך הפרטית והזולה אשר מתפשטת ברחבי הודו. כעת הוא יוצא בניסיון לגייס כמה עשרות אלפי דולרים נוספים בכדי לממן את פעילותו, מתוך אמונה כי הצלחה תתורגם במהרה לסכומי כסף גדולים – וגם לרווחה גדולה עבור ילדי הודו העניים.