חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

נשיא האוניברסיטה העברית: "עם תקציב ראוי היינו בין 20 המובילות בעולם"

יממה לאחר פרסום הדירוג של המגזין הבריטי הנחשב "Times Higher Education", המדרג את המוסדות האקדמאים המובילים בעולם, מגיב פרופסור מנחם בן שושן, נשיא האוניברסיטה העברית המדורגת במקום ה-191 על היותה המוסד האקדמי המוביל בישראל לפי הדירוג היוקרתי. "אני משייך זאת לשלושה גורמים מרכזיים" הוא מסביר בראיון בלעדי לפורבס ישראל: "האתוס, התלמיד והמחקר".

"האתוס המלווה את המוסד מיום היווסדו", הוא מסביר, "הוא כי שפת המדע היא שצריכה להוביל את החברה המודרנית, ולא שום שפה אחרת. זה היה נכון לפני 100 שנים, כשהחלו לתכנן להקים את האוניברסיטה העברית הראשונה בארץ, וזה נכון גם כיום. האתוס הזה מלווה מאז ומעולם את המוסד שלי ניתנה הזכות לעמוד בראשו".

"שנית, איכות התלמיד אשר נכנס בשערי האוניברסיטה" ממשיך פרופסור בן שושן. "לראייתנו, התלמיד הוא שותף מלא בקהילה האקדמית, ולא רוכש ידע פאסיבי. הוא שותף להנהגה, והוא חייב לשאול את השאלות שיקדמו אותנו קדימה. הציפייה מכלל התלמידים שלנו היא שיובילו בתחומם. אנחנו נותנים דגש מיוחד על תלמידי מחקר לתארים מתקדמים – הרף אצלנו ללימודי דוקטורט הוא מהגבוהים בעולם".

ומה ביחס לתופעת פריחת המכללות בישראל לאחרונה? "במכללה, התלמיד יודע בדיוק להיכן יגיע בסוף המסלול. אם למד משפטים – יהיה עורך דין, אם למד הנדסה – יהיה מהנדס, וכך הלאה. אצלנו, ובשאר אוניברסיטאות המחקר בארץ, התלמיד חייב לדעת לשאול את השאלות. הוא צריך להוביל לידע חדש, ולא רק לשנן את זה הקיים".

"האתוס, התלמיד ואיכות המחקר". פרופסור בן שושן I צילום: כנסת ישראל

הגורם השלישי להצלחת האוניברסיטה לפי פרופסור בן שושן הוא איכות המחקר. "אנחנו פותחים מדי שנה כ-50 תקנים לחוקרים אשר חוזרים ארצה לאחר תקופות שונות בחו"ל, כמו גם לחוקרים שונים מרחבי העולם. המלחמה היא קשה, אבל אנחנו מקפידים לקבל לשורותינו אך ורק את החוקרים הטובים ביותר".

אך פרופסור בן שושן מסרב לנוח על זרי הדפנה וליהנות מדירוג האוניברסיטה העברית כמוסד האקדמי המוביל בארץ: "מחר בבוקר נשב ונראה איך משתפרים ומתקדמים הלאה. כמו שאמרתי כבר לממשלה בעבר: לו היו לנו המשאבים להם אנו ראויים היינו מדורגים ברשימת 20 האוניברסיטאות המובילות בעולם. אנחנו מוסד צעיר מאוד ביחס למוסדות אחרים בעולם, ועדיין בנינו מסורת מחקר מפוארת ועשירה. היכולת האנושית פה מדהימה. לו רק היו לנו המשאבים הדרושים לשדרוג התשתיות ולהשבת החוקרים הישראלים המובילים מחו"ל – השמיים לא היו הגבול, אלא הרבה מעבר להם".

פרופסור בן שושן ממשיך ומהלל את החוקרים בארץ: "אנשי האקדמיה בישראל הם החוקרים הטובים בעולם. שילוב של אחריות מגיל צעיר, אינטלקט ותחושת שליחות וייצוג העם והמדינה עשו אותם לכאלה. וכשבראשם נמצאים מיטב המוחות – ראוי שתחת רגליהם יונחו מיטב התשתיות".

"מיטב המוחות בעולם" I צילום: shutterstock

על פי הדירוג, המתפרסם אחת לשנה, המכון הטכנולוגי של קליפורניה ("קאל-טק") הוא המוסד האקדמי המוביל בעולם. האוניברסיטאות הרווארד (ארה"ב), אוקספורד (בריטניה), סטנפורד ו-MIT (שתיהן מארה"ב) משלימות את החמישייה הפותחת. מלבד האוניברסיטה העברית מייצגות את ישראל בדירוג גם אוניברסיטת תל-אביב (מדורגת במקום ה-199) והטכניון מחיפה (מדורג בטווח שבין 201-225).

"אנחנו שמים את המשקל הרב ביותר על מחקר וחדשנות, פריון מחקר ומצוינות מחקרית", מסביר עורך הדירוג, פיל בייטי. "הרשימה שלנו מתחשבת ברעיונות חדשים, במיומנויות ובמשיכת אנשים מוכשרים למוסד האקדמי". אז האם נזכה לראות מוסד ישראלי מתברג במקום גבוה יותר ברשימה בעתיד? ימים (וכנראה שגם תקציבים) יגידו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן