סגירת תחנות גרעיניות: מהלך יעיל, פוליטי או סתם טיפשי?

אחרי שהצונאמי הרס את תחנות הכוח בפוקושימה, מיהרה גרמניה לסגור שמונה תחנות כוח גרעיניות, ואף בנתה תוכניות לחסל את יכולתן הגרעינית. למרות המאזן הטוב ביותר מבין כל ענפי התעשייה במדינה מבחינה בטיחותית, והתפקיד הקריטי שממלא הגרעין בתדלוק התעשייה בגרמניה, היה ניסיון העבר של העולם עם צונאמי גדול פשוט נורא מכדי להתעלם ממנו.

הכלכלה והמחויבות החזקה לשמירה על איכות הסביבה היוו מחיר קטן עבור הקנצלרית מרקל, רק כדי לחזק את הקואליציה החלשה שלה. אולי תוכל לבקש את עזרתה של יוון מאוחר יותר. אבל אל דאגה. גרמניה בונה על 25 תחנות כוח פחמיות נקיות כדי לקזז את האובדן. המפלגת הירוקה בגרמניה יכולה כבר לחגוג את פתיחתה של תחנת כוח פחמית ליד קלן.

אנו משייכים בדרך כלל לגרמנים רציונאלית, אולם תחנת פחם זו תפלוט בשנה יותר ממיליון פעמים את כמות הפחמן שהייתה נפלטת מכל תחנות הכח הגרעיניות בגרמניה במהלך 20 השנים הבאות, והפעלתה תעלה מעל כפליים מאשר כל אחת מהתחנות הגרעיניות. האסטרטגיה הנוכחית של גרמניה בהחלט לא תאפשר להפחית את פליטת הפחמן אפילו לרמה קרובה למטרה – 40% בשנת 2020. יתכן שהתחנות אף לא יפחיתו את הפליטה בכלל.

אלא שהמהלך לחידוש האנרגיה וסגירת הכורים הגרעיניים, גרמו לעלויות האנרגיה במדינה להרקיע שחקים ומובילים את הייצור הגרמני היישר אל מחוץ לעניינים. עלויות החשמל עולות בקצב מהיר יותר מהצפוי, משום שגרמניה לא הצליחה לשלב את התכנית בפיתוח התשתיות הנדרשות בכדי ליישם אותו. הרשת לא יכולה להתמודד איתו, מערכת ההולכה עדיין אינה נמצאת שם, ושיבושי החשמל עושים שמות באמינות האנרגיה במדינה. הצרכן צפוי לשלם אפילו יותר כדי לתקן את הבעיות הללו בטווח קצר.

אף אחד לא חשב שגרמניה תהיה מטורפת מספיק כדי לסגור את הכורים הגרעיניים שלה, ללא סיבה וללא גיבוי, כשייצור האנרגיה היה הזול ביותר באירופה. למעשה, הייצור הגרעיני של גרמניה היה הדרך הכלכלית היחידה ליישם את התכנית לאנרגיה מתחדשת, גם אם הגרעין עצמו היה נדחק בידי התמהיל החדש.

מוטב לו היה זה קורה במהירות, משום שכל ענפי התעשייה בגרמניה – פלדה, אלומיניום, נייר, מלט, פלסטיק, כימיקלים – שעלויות האנרגיה והפחמן אוכלות עד 50% מההוצאות שלהם – נודדים למדינות בהן החשמל זול. כמעט אחת מכל חמש חברות תעשייה גרמניות מתכננות לעבור, או כבר עברו, לחו"ל.

ThyssenKrupp, יצרנית הפלדה הגדולה בגרמניה, צופה קיצוץ של כ-5,000 משרות בגלל מחירי חשמל גבוהים, ולאחרונה מכרה את המפעל לייצור פלדת אל חלד למתחרה פינית. קונצרן GEA דיסלדורף המבוסס סגר מפעל אבץ. המפיקה הגדול ביותר של נחושת באירופה, Aurubis, הודיעה על כוונתה להעביר חלק מהפעילות לחו"ל, בעיקר לאסיה ולדרום אמריקה, שבהן האנרגיה זולה יותר. אפילו חקיקה התלויה ועומדת באיחוד האירופי להסרת עלויות הפחמן – לא יכולה עדיין לשמור על חברות אלו.

מרקל. האם גם היא שוקלת מעבר לאסיה? | רויטרס

כצפוי, התסיסה החברתית היא רק ההתחלה. משק הבית הממוצע בגרמניה ישלם עבור אנרגיה כמעט כפול בשנה הבאה לעומת השנה שעברה. רבים מהעניים והמובטלים בגרמניה חיים על זיכויי אנרגיה קבועים, ולא יכולים להרשות לעצמם את עלויות חשמל מוגברות או עלות של מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. אזרחים עשירים יכולים להתקין פנלים סולאריים ולרשום עליהם רווח נאה.

למרבה הצער, המעמד הבינוני נושא בנטל המס העיקרי עבור התעשייה וגם עבור העניים, וישלם גם את חלק הארי של העלויות החודשיות ההולכות וגדלות. בעקבות זאת, בקרוב לא תוכל גרמניה להיות עוד המנוע הכלכלי לסחיבת שאר אירופה בשל המשבר הפיננסי שלה.