Forbes Israel Logo

סגרו את הים: משרד התשתיות והאנרגיה מסרב לאשר רישיונות חדשים לחיפוש נפט וגז

מנכ"ל חברת האנרגיה הכשרה אנרגיה, אוהד מראני, הודיע השבוע על התפטרותו במכתב מריר משהו. לפני שלוש שנים השלימה החברה בראשותו שני קידוחים לחיפושי נפט באתרים "מירה" ו"שרה" בים התיכון. החיפושים העלו חרס, קופת השותפות התרוקנה. מראני הצליח לגייס שותפים חדשים, שותפות הגז רציו וחברת אנרגיה יוונית־אמריקאית, אבל משרד האנרגיה סירב לאשר את העסקה שתאפשר לחדש את הפעילות.

השבוע פקע תוקף רישיון החיפושים, ומשרד האנרגיה סירב להאריך אותו. הכשרה אנרגיה איבדה את תכלית קיומה. למראני לא נותר אלא להאשים את "מדיניות סגירת הים המקודמת על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אשר מונעת קבלת רישיונות בים ואינה מאפשרת לחברות בתעשייה להתפתח ולחדש את פעילותן".
מאחורי המכתב מסתתר סיפור עצוב: ענף חיפושי הנפט והגז מושבת זה שלוש שנים, והמצב אינו עומד להשתנות בשנתיים הקרובות. בחסות הממשלה מובטח מונופול הגז של נובל אנרג'י לעוד שנים רבות.

בעקבות גילוי שדות הגז הגדולים "תמר" (2009) ו"לווייתן" (2010), התלהט מסחר ער בשטחי החיפושים הימיים. עד אז חילקה המדינה רישיונות חיפוש לכל דורש וללא תמורה. בעקבות הגילויים ניסו יזמים רבים להיכנס לענף במהירות ושילמו לבעלי הזכויות עשרות מיליוני דולרים תמורת שותפות ברישיון. לפקידי משרד האנרגיה התברר שבעלי רישיונות עושים הון מרישיון החיפושים שקיבלו מהמדינה בחינם. חלוקת הרישיונות הופסקה ב־2012.
המשרד חדל לאשר סחר ושינויי בעלות ברישיונות, והודיע שהוא מתכוון לשנות את הכללים: רישיונות יימסרו בתשלום ועל פי מכרז. אלא שמאז חלפו שלוש שנים ובמשרד האנרגיה לא יודעים לומר מתי יחודשו החיפושים.

בשנים שחלפו עסק המשרד בעריכת מכרזים לחברות ייעוץ וסקרים, ונבחרו שלוש חברות: חברת מחקר שהגישה סקירה על מדיניות הרישיונות ברחבי העולם; חברה אחרת העוסקת בסקר "אסטרטגי סביבתי" שתוצאותיו ייוודעו רק בעוד שנה וחצי; וחברה שלישית העורכת מיפוי גיאולוגי שיאפשר למדינה לגבות מהקודחים כסף על פי הסיכוי לתגלית באזור הזיכיון.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "החלטת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בשנת 2012 להפסיק את מתן רישיונות החיפוש בים ולבחון שיטת חלוקת רישיונות אחרת נבעה מרצון ליצור תחרות אמיתית ולמקסם את התועלות למדינה. שיטת המכרזים לחלוקת רישיונות החיפוש תוביל לכניסת גורמים מקצועיים ובעלי יכולות גבוהות לפעולה בשטח הימי של ישראל. לשם כך נשכרו חברות ייעוץ בינלאומיות, אשר בחנו את הדרכים המתאימות ביותר לביצוע המכרזים, והמליצו, בין היתר, לקיים כמה מהלכים מקצועיים מרכזיים כהכנה לחלוקת האזורים לביצוע מכרזים, ביניהם סקר אסטרטגי סביבתי וניתוח אגני, כמקובל בעולם. העבודה נמצאת בעיצומה, ובסיומה יחל שלב כתיבת המכרזים, שבו יוגדרו תנאי המכרז והדרישות המקצועיות והכלכליות בהתאם לסקרים שבוצעו, והם צפויים להתפרסם במהלך שנת 2017".

קרן ליכט מקנטוקס. בינתיים הבנקים לא מתרגשים מהתחרות | צילום: לינקדין

לעקוף את הברוקר
התחרות בבנקאות טרם פרצה, אבל לאחרונה החלה לפעול בישראל חברה נוספת המציעה חלופה לשירותים הבנקאיים בתחום הסחר במט"ח. קנטוקס היא חברה בינלאומית שבסיסה בלונדון. היא מציעה שירותי מסחר במטבע לעסקים קטנים ובינוניים.

לא מדובר בעוד חברת פורקס המשמשת זירת הימורים על תנודות בשערי המטבעות, אלא בזירת מסחר אינטרנטית שבה פועלות חברות ייצוא וייבוא הזקוקות להחליף מטבעות בהתאם לעסקות הסחר שלהן.
התחום שבו היא פועלת, טכנולוגיות פיננסיות מתקדמות (פינטק), נחשב בעשור האחרון לאחד הענפים הצומחים בתעשיית ההייטק והפיננסים.

התשתית האינטרנטית של החברה מאפשרת מסחר ישיר בין החברות, ללא תיווך בנק או ברוקר. הגדרתה כתשתית מסחר בלבד פוטרת אותה מתקנות הפיקוח המחייבות סוחרי מט"ח. החברה מדווחת על 1,500 לקוחות, בעיקר באירופה, ועל מחזור מסחר הצפוי להגיע השנה לשני מיליארד דולר.

עיקר פעילותה של החברה באירופה. בחודש שעבר היא החלה לשווק את שירותיה גם בישראל, שפעילות הייצוא הענפה שלה יוצרת ביקושים גבוהים לסחר במטבעות.

קנטוקס הוקמה לפני שלוש שנים על ידי פיליפ גליס, אנטוני (טוני) ראמי וג'ון קרבאחל. את החדירה לשוק הישראלי מנהלת קרן ליכט, ישראלית המתגוררת בברצלונה ועובדת בשלוחה המקומית של החברה: "הגעתי לברצלונה כדי להשלים לימודים לתואר שני במינהל עסקים. שמעתי על קנטוקס והגעתי לראיון העבודה עם תוכנית עסקית ומצגת עבור החברה. הם התלהבו והתקבלתי מיד".

ליכט זכורה לישראלים כדוגמנית לשעבר שזכתה בתחרות יופי בנעוריה. "דגמנתי בתקופת התיכון", היא אומרת, "לא הייתה לי ברירה, בכל מקום שהלכתי הציעו לי לדגמן, אבל הייתה לי תחושת ריקנות, העדפתי ללמוד מינהל עסקים".

היא למדה משפטים ומינהל עסקים בתל אביב, ובתום לימודי התואר עבדה שש שנים בחדר המסחר במט"ח של בנק לאומי.
"מייסדי קנטוקס ראו שחברות רבות המנהלות מסחר במט"ח משלמות עמלות גבוהות לבנקים", מסבירה ליכט, "העמלות כל כך גבוהות ולעתים סמויות, עד שלפעמים מה שנראה כמו רווח במסחר במט"ח הופך בגלל העמלות להפסד. אנחנו מציעים לחברות האלה תשתית אינטרנטית למסחר ישיר במט"ח בין חברות, במודל עמלות שקוף לגמרי. הרווחים לחברות יכולים להיות גדולים גם במסחר בהיקפים נמוכים. פגשתי כאן חברת הייטק שסוחרת בהיקף נמוך יחסית של 100 אלף דולר לחודש, והראיתי להם שבאמצעות האתר שלנו אפשר לחסוך 10,000 שקל בשנה. זה משמעותי מאוד לחברה קטנה. הפלטפורמה שלנו מתאימה לחברות קטנות ובינוניות, לא רק בגלל העמלות אלא גם בגלל המערכת המשוכללת, המעמידה לרשות מנהלי הכספים בחברות הקטנות כלים שיש היום רק לחברות גדולות ובנקים".

הבנקים מתרגשים מהתחרות? "בינתיים לא. אנחנו קטנים מדי ולא מתחרים על הלקוחות הגדולים. אבל לקוחות שהתחילו לעבוד איתנו מדווחים שכאשר הבנקים הבחינו שיש לחברה אלטרנטיבה, הם מיהרו להציע לה עמלות נמוכות יותר". וגם זו תחרות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.