סוף לאימפריה: כיצד ההימור הגאוני של מייסד יאהו הרג את החברה?

העסקה עם עליבאבא הייתה יקרה וכזו שכללה סיכונים באותו הזמן, אבל הסתיימה כהימור הרווחי ביותר בעמק הסיליקון: במחירים של היום, ההימור הזה שווה יותר מ-80 מיליארד דולר. בדרך כלל, הצלחה כזו תשמר חברה במשך שנים, אבל אתמול בבוקר (שני) יאהו הודיעה כי היא תמכור את עסקי התפעול שלה – נכסי הרשת ללא עליבאבא והשקעות אחרות – לורייזון, תמורת פחות מ-5 מיליארד דולר.

באופן אירוני, מכירת יאהו הפכה לבלתי נמנעת. לא בגלל השוד של עליבאבא, אלא בגלל יאהו עצמה. העסק המרכזי שלה של חדשות, מיילים וטכנולוגיית פרסום היה בירידה מתמדת במשך שנים, בעוד שהחברה פספסה את גלי הרשתות החברתיות, החיפוש והמובייל. אך ללא מניות עליבאבא, לא היה שום תמריץ למכור את יאהו.

זאת מאחר ומציאות קרירה צמחה לאחר שעליבאבא, שהיא כעת המובילה בהזדמנויות המסחר האלקטרוני בסין, הפכה לחברה ציבורית לאחר ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה בספטמבר 2014. פתאום המשקיעים של יאהו יכלו לראות באופן ברור את האחזקה במניות עליבאבא (שפחתה ביותר מחצי בכמה מכירות שונות) הייתה שווה הרבה יותר מהאתרים הנאבקים של יאהו. ולא רק זה, אלא שהשפעות המסים הפכו לעדיפות גדולה. אם יאהו הייתה מוכרת את המניות שלה בעליבאבא בשוק החופשי כדי לקצור את הפירות שיאנג השיג, היא הייתה יוצרת מס של 38% בהעברה, או יותר מ-10 מיליארד דולר.

יאהו פיספסה את הרשתות החברתיות והמובייל. ג'רי יאנג | צילום: יוטיוב

העובדה הזו הובילה לאמיתה מוזרה: הערך של מציאת דרך להסיר את מניית עליבאבא בדרך ללא מיסים הפך לשווה יותר מהעסק הגרעיני של יאהו. כאשר האנליסטים חישבו את הנכסים של יאהו, העסק הגרעיני נראה ככזה שנסחר עבור ערך שמתחת לאפס. מאט לוין מבלומברג כתב זאת כך:

"מה שעוד יותר מביש, הוא שכל הרצון של יאהו כחברה כעת הוא לא לשלם מיסים על עליבאבא. זה נראה מעט צבוע, אבל רק תסתכלו על המספרים האלו. המיסים של עליבאבא שווים לפחות פי 2.5 מהערך של כל עסקי יאהו יחד. אם הייתה דרך להימנע מתשלום מיסים על מניות עליבאבא שמערבת את שריפת כל העסקים העכשוויים של יאהו עד היסוד, יאהו צריכה לעשות זאת בכל היום, ואז לעשות זאת שוב ביום שאחרי".

במשך מעל לשנה, כאשר יאהו המשיכה ליפול לתוך חוסר הרלוונטיות בעמק הסיליקון, החברה ניסתה לשווא למצוא דרך לממש רווח ללא מיסים על מניות עלי באבא שלה. המניה עלתה או (לרוב) ירדה על בסיס עדכונים של התכנית האסטרטגית האלטרנטיבית הזו, יותר מאשר תוצאות רבעוניות שניתן לשכוח אותן. המנכ"לית מריסה מאייר ניסתה לשווא לכוון מחדש את העסק מסביב לאפליקציות מובייל, פרסום בסרטונים והזדמנויות ברשתות החברתיות, אבל אלו לא היו יותר מהערות שוליים עבור המשקיעים.

התכנית המקורית של דירקטוריון יאהו עירבה פיצול של מניות עליבאבא לתוך חברה ציבורית חדשה שיש לה עסק תפעול סמלי. הפיצול עבור בעלי המניות, לפי החישוב שלה, יכול היה להיות ללא יצירת מס. אבל רשויות מס ההכנסה בארה"ב סירבו לאשר זאת, מה שהוביל את יאהו להשליך את התכנית ברגע האחרון.

באותה נקודה, יאהו חיה על זמן שאול. כאשר המשקיעים זעקו לפיתרון, העסק המרכזי של יאהו היה אסון: רק מכירת המותג האייקוני ונכסי הרשת שלו – תוך השארת האחזקה בעליבאבא מאחור – יכלה לספק את ההעברה ללא מיסים. לאחר כמה דיונים, המכירה לוריזון פורסמה השבוע.

לאחר 22 שנה, החברה של יאנג שהחלה כ"מדריך של ג'רי לרשת הכלל העולמית (WWW)" כשהיה סטודנט באוניברסיטת סטנפורד, תחדל בקרוב מלהתקיים כישות עצמאית. המיליארדר יכול להודות להימור הגאוני שלו על עליבאבא, לפחות באופן חלקי, עבור התוצאה חסרת המזל הזו.