|
רשות המיסים פרסמה היום (ב') את המלצותיה בנושא השימוש בחברות הארנק, שגובשו על ידי צוות בראשות מנהל רשות המיסים, משה אשר. לפי ההערכות צפויות ההמלצות להכניס לקופת מדינה מיסים בגובה של כ-600-800 מיליון שקל בשנה.
ההמלצות מתייחסות לשלוש קטגוריות מס עיקריות: חברות ארנק שהוקמו בידי שכירים, חברות חיץ שנועדו לצמצם את תשלומי המס, וחברות מסחריות רגילות – שצברו אצלן את המזומנים ולא חילקו אותם כדיבידנד.
הקטגוריה הראשונה נוגעת לאלפי שכירים שהקימו חברות, במטרה לשלם מס מופחת ודמי ביטוח לאומי נמוכים יותר. המדובר בבעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים, עורכי דין, סוכני ביטוח ועוד. רשות המיסים ממליצה שהמשכורות המתקבלות לאותן חברות, ייחשבו כאילו הגיעו במישרין לכיסו של השכיר, כך שהחברות תהפוך בפועל לשקופות.
מנהל רשות המיסים מסביר כי המדובר בפועל בחברות שהוקמו אך ורק לתכלית אחת, וכי בכל המבחנים האחרים, כולל מבחני יחסי עובד ומעביד, המדובר בשכיר רגיל, המחויב בתשלום מס שולי על פי הכנסתו בפועל. חסימת אפשרות זו היא מבחינת שכירים רבים מהפיכה של ממש.
צילום: Shutterstock
ההתייחסות השנייה נוגעת לבעלי חברות אשר נהגו לצבור את הרווחים, אך כדי לא לשלם מס על הדיבידנדים הקימו חברות חיץ, שלתוכן הועברו תשלומי הדיבידנד או הכנסות אחרות מריבית ומשכורות, אך הכסף לא הגיע לתחנת האחרונה – שהוא בפועל בעל החברה. עקב כך, המס שחויב על פעילות זו הסתכם במס חברות של 25 אחוז בלבד, ולא כלל תשלום מס נוסף של 30 אחוז על הדיבידנד. לגבי אותן חברות, נקבע שהן יחויבו בתשלום מס נוסף של 50% מהרווחים שאותם צברו.
הקטגוריה השלישית נוגעת לחברות רגילות, כולל חברות ענק, שצברו את הרווחים אך לא חילקו אותם כדיבידנד. קטגוריה זו מתייחסת גם לקונצרנים הגדולים, שמשיקולי מס לא חילקו את הרווחים אלא צברו אותם, בסגנון בעיית "הרווחים הכלואים" הידועה כיום. יש לציין כי יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מעדיף להפעיל את הקטגוריה השלישית.
לגבי אותן חברות, נקבע כי הן הרשאיות לצבור אחוז מסוים כרווח מהמחזור על המכירות, אולם הן יחויבו בתשלום היטל של אחוז, על ההפרש שבין "הרווח הנורמלי" לבי הרווח שנצבר.
המלצות צוות חברות הארנק יובאו בתחילת 2014 להליך חפיפה מואץ. החל מהיום יתבקשו גורמי המקצוע השונים לתת את הערותיהם לגבי המלצות הצוות. ההמלצות כבר מעוררות מחלוקות בקרב לשכת רואי החשבון, שם טוענים שהצוות מטפל למעשה לא רק בחברות ארנק, אלא במכלול הפעילות של החברות במשק.
|
