סוף עידן הריכוזיות: כיצד הפכה אותנו המהפכה הדיגיטלית לחופשיים יותר?

בספרו "הטירה" מתאר פרנץ קפקא אדם בשם K, אשר מזומן על ידי כוחות מסתוריים במטרה לא ברורה. הוא מוצא עצמו נתון לחסדיהם של כוחות בירוקרטיים וניירת אינסופית, שמתגלגלת מסיבה שאף אחד לא מבין, אך כולם מצייתים לשיטה.

רוב האנשים יכולים להתחבר לסיפור הזה. הבירוקרטיה של המאה ה-20 נראית לפעמים כאילו עוצבה על ידי קפקא עצמו. ממשלות, דרך ארגונים ומוסדות בינלאומיים, כמו קרן המטבע, אנחנו פעמים רבות נתונים לחסדיהם של סמכויות ריכוזיות, שאותן אנחנו לא מבינים, אך מחויבים לציית להן.

ובכל זאת, על אף שהתרגלנו לקבל את המציאות הזו, הטכנולוגיה הדיגיטלית יוצרת שינוי דרמטי ומטה את המערכת לכיוון של ביזור. במקום נכסים שמנוהלים על ידי מוסדות ריכוזיים, יש לנו "אקוסיסטמס", שמנוהלות על ידי פלטפורמות. בעוד שהשינוי הזה מבורך, הוא מביא איתו גם אתגרים חדשים, וכולנו נאלץ להסתגל.

איפה הזהות שלי?

כשהייתי קטן, הגעתי יום אחד אל הבנק ופתחתי לעצמי את החשבון הראשון שלי. זה היה מרגש – הרגשתי שאני מתקדם בחיים. אך כמה שנים לאחר מכן, נתקלתי בבעיה קטנה: כשהתבגרתי, החתימה שלי שינתה צורה כמה וכמה פעמים, אך החתימה היחידה אותה זיהה הבנק היא זו המקורית, אותה נתתי כאשר פתחתי את החשבון. בבנק קיבלו את זה בהבנה, בסופו של דבר, והעניין הסתדר, אבל זה בכל זאת היה קצת מטריד.

היום, הרבה השתנה. אנחנו משתמשים יותר ויותר בחתימות אלקטרוניות, שלא שוכנות בשום מיקום מרכזי, כמו ארכיוני הבנק. למעשה, הם לא נמצאות בשום מקום. הן אלגוריתמים מורכבים, שמשתמשים במספרים ראשוניים גדולים על מנת ליצור זיהוי בטוח של זהות.

המוסדות לא שולטים כיום בחיינו, כפי שעשו בעבר | צילום: thinkstock

אם חושבים על כך, זה שינוי משמעותי. במודל הישן, המפתח לזהות שלנו היה ארכיון כלשהו, והיום יש לנו חתיכה קטנה מהזהות שלנו בכל מקום, מחכה שנחבר את החתיכה החסרה (שנמצאת איתנו) על מנת שהמחשב יוכל להשלים משוואה מסובכת ולאמת את זהותנו.

עתיד הכסף

הבנק אליו הלכתי כדי לפתוח את החשבון כשהייתי קטן, היה מבנה גדול ויציב, שהשרה תחושה של ביטחון ואמון. הוא היה חייב להיות כזה, בתקופה בה אנשים היו מבקרים בבנק לא מעט כדי לבצע עסקאות משמעותיות. כיום, ההגעה אל הבנק היא כבר אירוע די נדיר. אם אנחנו צריכים כסף, אנחנו מוציאים אותו מכספומט, שנמצא פחות או יותר בכל מקום – ובדרך כלל, אנחנו אפילו לא זקוקים לכסף, מכיוון שיש לנו כרטיסי אשראי.

העולם הפיננסי עובר היום מהפך דומה. במקום להשתמש במוסדות על מנת לבצע עסקאות פיננסיות, הכסף עצמו הופך למערכת של אלגוריתמים. בדומה לחתימות הדיגיטליות, המטבעות הקריפטוגרפיים החדשים (כמו הביטקויין למשל), אינם נמצאים במקום אחד, אלא בכל מקום.

נדמה שהכסף הדיגיטלי הוא רק גרסה נוספת של חתימה דיגיטלית, אך הוא הרבה יותר מזה. כאשר כסף הוא בעצם רק מידע טהור, ניתן לתכנת אותו. זה אומר שהוא יכול להפוך עצמו למוצר. בעתיד, אם נרצה לפתוח חשבון נאמנות למשל, לא נצטרך ללכת לשום בנק מרכזי – נוכל לעשות זאת בסמארטפון שלנו.

הידע המבוזר

לאורך ההיסטוריה, מרכזי הלמידה היו במספר קטן של אתרים. בעולם העתיק, הספרייה של אלכסנדריה שימשה כמרכז הלמידה. מאוחר יותר, היו אלה ערים כמו קוניגסברג, בהן פעלו עמנואל קאנט ודייויד הילברט, וינה של פרויד וויטגנשטיין או קיימברידג'.

היום, אין כמעט צורך להיות במקום פיזי מסויים על מנת לחקור ולהיות קרובים אל מקורות ידע. עד לא מזמן, כאשר היינו בחו"ל, לא היתה לנו שום דרך לתקשר עם משפחה וחברים מלבד מייל ושיחות טלפון יקרות. אך בתוך עשור, הוספו לנו אין ספור דרכים לעשות זאת, החל מפייסבוק, דרך וואטסאפ ועד סקייפ.

טכנולוגיות דומות מיושמות גם למטרות משמעותיות יותר: שירותים שונים מאפשרים לנו לנהל עסקים מרחוק באמצעות שיחות ועידה בווידאו ושיתוף מסמכים. באופן דומה, אנשים מכל רחבי העולם יכולים להשתתף בקורסים של האוניברסיטאות הטובות בתבל באמצעות אתרים כמו Coursera.

המידע כבר לא מרוכז במרכזים פיזיים – הוא נמצא בכל מקום | צילום: thinkstock

אפשר לראות את שבירת הריכוזיות גם בתוצרים האקדמיים. כתב העת היוקרתי Nature ציין לאחרונה כי על המאמר המדעי הממוצע חתומים היום פי 4 יותר כותבים מאשר היו בשנות ה-50 וגם עבודה משותפת של חוקרים מקצוות העולם הפכה לנפוצה.

המעבר לצורת חשיבה לא ריכוזית

אפילו לחברת ענק כמו אפל יש כיום, באופן מפתיעה, מעט מאוד שליטה על יכולותיו של האייפון. אלה נקבעות, במידה רבה, על ידי האנשים שמפתחים אפליקציות לחנות האפליקציות של אפל. לכן, גם חברות כמו אפל, שנראה שנמצאות בכל מקום, לא באמת יכולות לכפות עלינו לעשות את מה שהן רוצות. אם אפל למשל, תהדק יותר מידי את השליטה שלה על האפ-סטור, היא תאבד פופולריות וכוחה יעלם.

אם קפקא היה כותב היום, היינו בקלות יכולים לדמיין את פקידי הבירוקרטיה בטירה אובדי עצות לגבי איך למשוך את K ורתום אותו למטרותיהם. העידן הדיגיטלי שחרר אותנו מהשליטה המוחלטת של המוסדות – כעת אנחנו צריכים ללמוד להתנהל בעצמינו ולנצל את החופש העצום שנתנה לנו הטכנולוגיה למטרותינו שלנו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן