|
יו הפנר, מייסד Playboy Enterprises, נפטר הלילה בגיל 91, בנסיבות טבעיות, בביתו – אחוזת פלייבוי המפורסמת בבברלי הילס – כפי שדווח בהודעה שנמסרה לתקשורת מטעם החברה.
במשך למעלה משישה עשורים הפנר כיהן בתור המנהיג האיקוני, ובהמשך כמנהיג בעל סמכויות רשמיות בלבד, של המגזין, אותו ייסד ב-1953, כשהיה בן 27, ועל פי האגדה היה לו הון עצמי של 600 דולר בלבד, ועוד כמה מאות דולרים בודדים שגייס כהלוואה. המגזין הליברלי, שנודע בשילוב שלו בין תוכני לייפסטייל, ראיונות בפרופיל גבוה (ג'ימי קרטר, מלקולם איקס ומייל דייוויס, בין היתר) וגם, כמובן, נשים עירומות (הגיליון הראשון הציג את מרלין מונרו לבושה באופן חלקי בלבד), הפך מיד להצלחה גדולה. הגיליון הראשון שלו אזל מהמלאי, ועד מהרה המגזין נקרא באופן נרחב על ידי קהל של גברים מבוגרים ונערים ערמומיים. גם התזמון שלו לא הזיק להצלחה: תור הזהב של פלייבוי התקיים במקביל למהפכה המינית, ובראשית שנות ה-70 הסוערות ההפצה הגיעה לשיאים של כ-7 מיליון עותקים בחודש אחד.
יו הפנר | צילום מסך: יוטיוב
"פלייבוי הוא תמונה אישית. מה שחשוב לי זה המוצר שלנו", אמר הפנר לפורבס ב-1971, בכתבה שבה המראיין תיאר אותו כאחד ש-"מקפץ מצד לצד כמו נער מלא חיים".
"החלק שמעניין אותי במיוחד הוא הרעיונות, לא הדולרים", הוא הוסיף.
ההצלחה של המגזין התרגמה עד מהרה לכדי אימפריה עסקית, שכללה מועדונים, עסקאות זיכיון – השפנפן השאיל את שמו לכל דבר שהוא, מביגוד ועד לרכבי צעצוע – ורשת טלוויזיה. למרות שהחברה התדרדרה מעט בשנים האחרונות – בעיקר בגלל עליית התחרות מצד הפורנוגרפיה החינמית ברשת והתכווצות מעגלי ההפצה של מגזינים מודפסים – העסק עדיין חי ובועט, ושוויו הוערך לאחרונה בכ-500 מיליון דולר.
ובמרכז של כל זה היה הפנר, אישיות גדולה מהחיים – ופלייבוי בעצמו. הוא משך אליו דעות חזקות מאוד, כשהוא חוטף ביקורות מהפמיניסטיות ובמקביל נערץ על ידי חבריו. כמי שנודע בכך שיש לו הרבה מאוד נשים יפות וצעירות, מסיבות מפוארות וסגנון של "החיים הטובים", הפנר, שלרוב היה לבוש בפיג'מת משי, היה חסיד של חופש מיני.
"אנחנו אוהבים את הדירה שלנו", כתב הפנר בטור המערכת שלו בגיליון הראשון של המגזין. "אנחנו נהנים לערבב סוגי קוקטיילים ומתאבן אחד או שניים, להפעיל קצת מוזיקה בפטיפון בשביל האווירה ולהזמין פנימה בחורה, לדיון שקט על פיקסו, ניטשה, ג'ז, סקס".
חוץ מהפנר עצמו, המוסר הנמוך והמשוחרר הזה משתקף כנראה הכי טוב באחוזת פלייבוי בת 29 החדרים וגן החיות, המערה המלאכותית המפורסמת, המיטה העגולה הענקית של הפנר וכמובן, מה שנראה כמו קבוצה שתמיד נוכחת שם – נשים מושכות שלבושות אך בקושי. בעוד שהפנר המשיך להתגורר שם עד ליום מותו, הנכס למעשה כבר נמכר ב-2016 עבור 100 מיליון דולר, מה שהפך אותו לבית היקר ביותר שנמכר אי פעם בלוס אנג'לס, נכון לאותה העת.
בשנותיו האחרונות הפנר המשיך להחזיק בתפקיד בשורות המגזין.
Playboy Enterprises הפכה לחברה ציבורית ב-1971, אבל חזרה לשוק הפרטי ב-2011, בעסקה שנערכה על פי שווי חברה של 207 מיליון דולר. בעוד שהפנר היה השותף הזוטר במיזם שרכש את פלייבוי ב-2011, וכבר לא היה המנכ"ל שלה בזמנו, חוזה ההעסקה שלו כן השאיר בידיו שליטה בלבדית על המגזין, כמו גם את "הזכות לאשר את התמונה הכוללת, התלבושות והחליפות לקידום מכירות שלבשו שפנפנות הפלייבוי". הפנר כיהן בתור מנהל הקריאייטיב הראשי עד לשנה שעברה, כשבנו, קופר, נכנס לתפקיד (והחזיר במהרה את העירום אל המגזין, שכבר התנהל תקופה קצרה בלעדיו).
אחוזת פלייבוי | צילום מסך: יוטיוב
למרות שהפנר היה ידוע בעיקר בסגנון חייו ההדוניסטי, הוא היה גם אביר חופש הביטוי והליברליזם החברתי. הוא נהג להתבטא בעד הזכות להפלה ועל אי-הפללה של מריחואנה, ונגד חוקי ג'ים קוראו להפרדה גזעית, שהיו נהוגים במהלך תקופת כינונו של פלייבוי. הוא גם תמך וקידם את המטרות הללו באמצעות הקרן Playboy Foundation, שעליה הוא שוחח עם פורבס כבר ב-1971.
הפנר הותיר אחריו אישה, קריסטל האריס, בת, קריסטי, ושלושה בנים – דיוויד, מרסטון וקופר.
"אבי חי חיים יוצאי דופן ומלאי השפעה, כחלוץ בתחום התקשורת והתרבות וכקול מוביל מאחורי כמה מהתנועות החברתיות והתרבותיות הבולטות ביותר של התקופה, כשקידם חופש ביטוי, זכויות אזרח וחופש מיני", כתב קופר בהצהרה. "הוא הגדיר סגנון חיים ואתוס ששוכן בליבו של המותג פלייבוי, אחד המותגים המוכרים והמתמידים בהיסטוריה. הוא יחסר מאוד לרבים, כולל אשתו קריסטל, אחותי קריסטי ואחיי, דיוויד ומרסטון, כמו גם כל משפחת Playboy Enterprises".
|
|
