|
האירועים ביוון מתקרבים לנקודת הכרעה. נציגים של איחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית חוזרים ליוון בשבוע הבא, כשברקע רועמים התופים והפוליטיקאים האירופים קוראים להוצאתה של יוון מגוש היורו. הדוח שיפרסמו הנציגים, כנראה בתחילת אוקטובר, עשוי להיות מכריע בקרב על עתידה של יוון.
גורם מטריד בדיונים האחרונים על יוון הוא הבלבול המתמשך בין שאלת יכולתה לעמוד בפירעון חובותיה לבין שאלת חברותה בגוש היורו. כך, למשל, במאמר של רויטרס נכתב כי "אם חובותיה של יוון יוערכו כבלתי ניתנים לפירעון, לא ברור אם קרן המטבע תתמוך בסיוע נוסף למדינה. הדבר ישאיר את גוש היורו כשהוא צריך לתמוך ביוון לבדו, כשמנגד הוא תומך גם באירלנד, פורטוגל, ספרד ואיטליה. ההיגיון אומר כי יוון חייבת לצאת מהגוש, אולם המשבר הנוכחי הראה כי הפוליטיקה מנצחת במקרים רבים את המתמטיקה ואת הכלכלה".
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת יוון אנטוניס סמארס | צילום: רויטרס
נדמה כאילו הניתוח הזה הפוך מן המציאות. חובותיה של יוון בלתי ניתנים לפירעון, זה כבר ברור, אך התגובה הראויה למצב היא שמיטת חלק גדול מהחוב, ולא הערמת חובות נוספים באמצעות תוכניות החילוץ או דרישה מיוון לצאת מהגוש.
המצב ביוון כבר הראה לנו שניתן לבצע חדלות פירעון מסודרת, ולשמור על המדינה כחברה בגוש. במקביל, חשוב לזכור כי יוון מתקדמת אל עבר איזון תקציבי, והמשמעות היא שברגע שיוותרו לה על חלק מהחוב, היא תוכל לחזור לרמות חוב סבירות, אולי אחרי תקופת סיוע קצרה.
מאידך, אם יכפו על יוון לצאת מהגוש, הדבר ייצר חדלות פירעון גדולה יותר על חובות יוון לשאר החברות בגוש, מאשר שמיטת חובות בתוך אירופה. ועם כל ההבטחות מבכירים באירופה על כך שהגוש יעמוד ביציאת יוון, היציאה הזו עלולה לדחוף את המשבר אל נקודת שפל נוספת.
הרעיון שעולה באירופה לפיו יש היגיון כלכלי בבעיטת יוון מחוץ לגוש הוא שגוי. האמת היא שהפוליטיקה של ההתנגדות והבלבול מנצחת כרגע את ההיגיון הכלכלי. ניתן רק לקוות כי הפוליטיקאים של אירופה יספיקו להבין את כל המשמעויות של הכישלון הפוליטי והכלכלי שייחשף אם יוון תצא מהגוש.
|
