סתיו ארז: האלטרנטיבה הירושלמית

מפת הנטוורקינג של תחום היזמות הישראלי מזכירה לפעמים את מדינת ישראל עצמה: סבוכה, מורכבת, ענפה – ומתפרסת על שטח קטן במיוחד. עד כדי כך קטן, שלעיתים נדמה כי הכל מרוכז במרחב הצר של מרכז גוש דן, שבו נפגשים היזמים, המשקיעים, נציגי החברות הזרות ושאר הגורמים המעורים בתעשייה. אך סצינת היזמות הישראלית, מתברר, מתפתחת גם הרחק ממדינת תל אביב – כשאחד המרכזים המתפתחים והמסקרנים ביותר הולך וצובר תאוצה דווקא בירושלים.

בניגוד לאקו־סיסטם התל אביבי, בירושלים המצב שונה. לא מדובר בסביבה שנבנתה "מלמטה", על ידי מאות יזמים ומשקיעים אשר פעלו יחדיו לאורך שנים, אלא בפרי יוזמתם של כמה צעירים וצעירות, שזכו לשיתוף פעולה מצד העירייה ולסיוע מצידן של קרנות וגורמים נוספים.

לכל הכתבות, הדירוגים והראיונות: עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

כל אלו מצליחים לא רק לבסס את מעמדה של ירושלים כמרכז יזמות, אלא גם להביא תוצאות בשטח. כך, למשל, מתברר כי 500 סטארט־אפים הפועלים בעיר גייסו במהלך השנה החולפת 227 מיליון דולר – לעומת 58 מיליון בלבד, שגויסו על ידי חברות הזנק בעיר בשנת 2012. וכשהמגמה הזו צפויה להמשיך ולהתרחב גם במהלך השנים הקרובות, נראה שלכל יזם או משקיע כדאי להכיר לפחות אדם אחד המעורה היטב בנעשה בעיר, ויוכל לקשר אותו הלאה בתוך האקו־סיסטם המתפתח. האדם הזה הוא סתיו ארז.

"הכל התחיל לפני ארבע שנים, כשגרתי בירושלים ועבדתי בתל אביב", היא מספרת. "אחרי יותר מדי שעות של נסיעות הבנתי שזה פשוט לא עובד, והחלטתי לחזור לירושלים באופן מלא – לעבוד ולגור, ורציתי לאפשר לעוד צעירים ויזמים לעשות זאת". ארז הבינה כי כל עוד סצינת היזמות מתרכזת באופן בלעדי בין גבולות רחוב רוטשילד למתחם SOSA בדרום תל אביב, גם הצעירים המוכשרים שרוצים לגור בירושלים פשוט לא יכולים לעשות זאת.

לא רק בשדרות רוטשילד. ארז | צילום: שלומי יוסף

הצעד הראשון בדרכה לביסוס אקו־סיסטם יזמי בעיר הקודש היה הקמת הארגון SifTech, אשר היה למרכז היזמות ותוכנית האקסלרטור הראשונה בבירה. "בהתחלה כולם הסבירו לנו שאין ביקוש לתחום בעיר ושחבל על המאמץ, אבל מהר מאוד התברר שהיה ביקוש אדיר – כזה שנשאר נטול מענה עד אז". גם חברות מובילות בתחום זיהו את הפוטנציאל ומיהרו לשתף פעולה עם המרכז החדש: גוגל, דלויט, משרד עורכי הדין יגאל ארנון, קרן ההשקעות JVC ועוד רבים אחרים מיהרו להציע סיוע מטעמם; גם המוסדות האקדמיים בעיר (ובראשם האוניברסיטה העברית) הצטרפו לחגיגה.

לאחר שביססה את התוכנית, ארז המשיכה ליעד הבא – והצטרפה לרשות לפיתוח ירושלים, שם ריכזה את פרויקט Jnext, שמטרתו לפתח את האקו־סיסטם בעיר ולרכז את מאמצי המשרדים הממשלתיים, העירייה, החברות הפרטיות וכו'. בינתיים כבר הספיקו להקים 11 חממות ברחבי העיר (לרבות אחת במזרח ירושלים, אשר מעודדת יזמות במגזר הערבי), וארז מספרת כי בעיר פועלים כיום כ־3,000 יזמים ולא פחות מ־12 קרנות השקעה.

"היתרון הגדול של תחום היזמות בירושלים הוא האנשים", היא טוענת. "יש פה המון יזמים ומשקיעים שגרים בירושלים אבל פועלים בתל אביב. הרבה מהם עולים מחו"ל שרוצים לסייע למדינה. ההון האנושי פה הוא נדיר, וגם הקונטקסט עוזר: כולם פה כדי לעזור, מאוד קל לדבר ללב של אנשים כאלה. יש פה יותר מנטוורקינג – זו קהילה של ממש", היא מציינת. "אולי זו תחושת האנדרדוג ביחס לתל אביב, שגורמת לזה שכולם שמחים לעזור ולהיפגש כל העת. אנחנו יודעים שירושלים היא לא תל אביב וגם לא תהיה כנראה, אבל לסצינה המתפתחת פה יש המון מה להציע, וזה רק ילך ויגדל".