|
ראובן שפיגל הרים ידיים סופית. המנכ"ל הפורש של בנק דיסקונט החליט השבוע שבתקופתו כמנכ"ל כבר לא יושג הסכם שכר חדש. הוא הבין שהסכם העקרונות שגיבש, הכולל תוספת שכר מצרפית של 5% (0.25% בגין 2011 ־ 2012), 3.75% (עבור 2013) ומקדמה של 1% עבור 2014 , לא יאושר בדירקטוריון.
את תחום יחסי העבודה המאתגר הוא משאיר ליו"ר הדירקטוריון ד"ר יוסי בכר, המתפקד בשבועות האחרונים כמנהל משאבי האנוש. ד"ר בכר אומנם אינו משתתף במגעים, אבל רוחו שורה עליהם. כל צעד נעשה רק לאחר קבלת הסכמתו.
לילך טופילסקי־אשר, מחליפתו של שפיגל, תיכנס למשרדה בדיסקונט ב־ 17 בפברואר. בשבועיים שעד תחילת מרץ היא תחפוף עם שפיגל, שכבר התנתק נפשית מהבנק. שפיגל עובר להתגורר בארה"ב (שם כבר שוהה משפחתו) וישתלב באחת מקרנות ההשקעה.
עד אז בדיסקונט אין עם מי לדבר.
התעלומה הגדולה כעת היא מה יקרה עם יו"ר הוועד, ריקי בכר. האם בכר, שנבחר לתפקיד עוד כשהבנק נשלט על ידי משפחת רקנאטי, יפנה את מקומו בסוף מרץ עם סיום החוזה, או אולי יצפצף על כולם וימשיך. בכר הצטייד בחוות דעת משפטית של עו"ד בני כהן הקובעת שעל סמך תקדימים משפטיים אין מניעה שימשיך בתפקיד. בהנהלת הבנק דוחים אפשרות זאת נחרצות, וקובעים שבכר ילך הביתה ויהי מה. מחליפו הווירטואלי (מני גרינשטיין) מתחמם בסבלנות על הקווים. כמו שנראה עכשיו, הפרשה תתגלגל לבית הדין לעבודה.
טופלסקי אשר. עיצומים מרוככים | צילום: יח"צ
בכר מצדו אינו מבזבז זמן וממשיך לבצר את מעמדו באמצעות סדרת כנסים מפנקים בכיכובו של הזמר שלומי שבת. בכנסים הבהיר שהפגיעה בלקוחות הייתה טעות ושהיעד צריך להיות פגיעה בדירקטוריון וביו"ר. "הם ילכו מהבנק עוד לפני שאני אלך", התריס. בינתיים נאלצים הלקוחות לסבול מעיצומים "מרוככים" כמו עיכוב בקבלת כרטיסי אשראי ומניעת שירות הפקדת שיקים.
בוועדי הבנקים האחרים נמצאים בעמדת המתנה לראות כיצד הסיפור בדיסקונט יסתיים. ההסכם הקיבוצי בלאומי מסתיים ב־ 2014 , ותוך חודשים אחדים יחלו במגעים לחתימת הסכם חדש שבמרכזו תוספת שכר של 5.8% (המכונה "הטייס האוטומטי"). ההנהלה, בראשות המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח וראש משאבי אנוש דני כהן, תעשה כל מאמץ לצמצום התוספת בגלל הסביבה העסקית הבעייתית והירידה ברווחיות. בוועד, בראשות מירי רובינו, יתעקשו לקבל את כולה, ונראה שבסופו של דבר כך יהיה.
בוועדי הבינלאומי ומרכנתיל כוססים ציפורניים ומחזיקים אצבעות לוועד לאומי. תוספות השכר
שלהם צמודות ללאומי, ולכן הצלחת לאומי היא הצלחתם. חנוך ליבנה, יו"ר ועד הבינלאומי, מתחזק במשך כמה חודשים סכסוך עבודה מתמשך בעילה לעומס עבודה.
ומה חדש בבנק מזרחי טפחות, שבעשור האחרון מתנהל על מי מנוחות? לאחר פרישת אלי יונס מורגש רחש בחש. המחליף אלדד פרשר קשוב מקודמו לעובדים. יו"ר הוועד שרה לייזרוביץ, שהתייבשה ללא הסכם והסתפקה בתוספת עלובה (יחסית) של 2% לשנה, מרימה ראש. היא דרשה וקיבלה בוררות כלכלית. ההנהלה מינתה מצדה את משה צבירן, אך מתנגדת למינויו של יעקב דנון כנציג העובדים. הסוגיה עברה לבית הדין לעבודה.
בבנק הפועלים העניינים כרגיל. בפועלים אין בפועל ועד, והמנכ"ל ציון קינן הוא המחליט הסופי. אז מה יהיה גורל הסכמי השכר בבנקים? האם שכר העובדים יקוצץ? אפשר לשכוח מזה, כי מה שהיה הוא שיהיה. עובדי דיסקונט, לאומי והבנקים האחרים בעקבותיהם יקבלו כמעט את מלוא תוספות השכר שהם דורשים. ובעצם, למה לא? אם יקוצץ שכר העובדים בדיסקונט ובלאומי, מי שייהנו לא יהיו הלקוחות, וחבל. הכסף ילך לבעלי המניות. אך כיוון
שלאומי ודיסקונט מתנהלים ללא בעלי בית, לעובדים לא באמת אכפת מהשורה התחתונה של הרווח הנקי.
הרפורמות יכולות לחכות
שר האוצר יאיר לפיד מגביר את מינון הופעותיו הפומביות. בשישי שעבר, בפורום קתדרה במוזיאון ארץ ישראל, הודה השר שהרפורמות לוקחות זמן ולא כל כך פשוט לבצען. זו גרסה מרוככת למה שנהוג לומר על פוליטיקאים "שדברים שרואים משם לא רואים מכאן".
עשרה חודשים ממועד הקמת הממשלה ולאחר שנכנס לתפקידו, רפורמות שהובטחו נתקעו אי שם בסבך הבירוקרטיה הממשלתית. מה שאולי היה פשוט יותר לביצוע עם הקמת הממשלה, הפך כיום לקשה, מסורבל ומסובך שבעתיים.
במרבית המקרים הרפורמות תקועות בגלל ארגוני העובדים שפתחו בסכסוכי עבודה מחשש לפגיעה במעמדם. סיבה נוספת היא מאבקי כוח פוליטיים פנימיים. למעט מה שמכונה רפורמת "השמיים הפתוחים", שום דבר לא זז באמת. בחרתי לתאר את תמונת המצב ברפורמות המשמעותיות ולהתעלם מסכסוכים מקומיים כמו ברכבת, בקואופרטיב דן ועוד.
רפורמת הנדל"ן: נדל"ן ומחירי הדיור הפכו לאם כל הרפורמות. אבל דווקא בתחום יומרני זה קשה להוציא את העגלה מהבוץ. קחו את העיצומים בטאבו לדוגמה. אלה ננקטו בעקבות טענות העובדים על עומס עבודה עקב העברת סמכויות מרשות מקרקעי ישראל. הטמעת מערכת מחשב חדישה שתאפשר בקשות לשינוי רישום בטאבו דרך האינטרנט היא סיבה
נוספת. הטאבו הושבת לשלושה שבועות ולא ניתן היה לרשום הערות אזהרה על עסקות דיור בהיקף כולל של חמישה מיליארד שקל.
אלמלא הכותרות על הפיגוע חסר הרחמים באזרחים והצעקה שקמה שבעקבותיו, העיצומים היו נמשכים עד היום. ההסתדרות הסכימה באופן חסר תקדים להצעת האוצר לפנייה למוסד לבוררות, שדן כעת בהיקף הפיצוי לעובדים.
ולגזרה נוספת: חוקי הנדל"ן החדשים, הכוללים את קיצור התורים בוועדות התכנון והקמת ועדת דיור לאומית, הובילו לעיצומים גם במינהל מקרקעי ישראל. סכסוך העבודה עדיין לא נפתר. ומישהו שמע במקרה מה קורה עם התוכנית להקמת החברה הממשלתית "דירה להשכיר"?
הנמלים: במוקד הרפורמה עמדה החלטת שר התחבורה ישראל כץ ושר האוצר להקים שני נמלים חדשים שיתחרו באשדוד ובחיפה. הוועדים התנו את הסכמתם בהשקעות עתק בנמלים הקיימים, מה שייתר בפועל את הצורך בהקמת נמלים חדשים. המגעים עם העובדים נקלעו השבוע למבוי סתום. ההסתדרות פנתה לבית הדין לצורך קבלת אישור לשביתה. השר כץ נהנה לשחק באש והדגיש שלא ייתן את הסכמתו לתשלום "שוחד" להבטחת המשך העסקת עובדים. דומה שכץ שמח אלי פיצוץ, אבל לא כך שר האוצר, שחרד מפגיעה ביצואנים שתגרור ההשבתה.
אם כן, הרפורמה בנמלים מתקדמת בשיטת ריקוד הטנגו: צעד קדימה ושניים אחורה.
קצר חשמלי: הרפורמה בחברת החשמל מתקדמת כמו שני קיפודים שעושים אהבה – בזהירות. עקרונותיה סוכמו כבר לפני שנים, אך ועדת יוגב דנה בהם כעת מחדש. אחת הסוגיות המעכבות אותה היא מעמדם של יצרני החשמל הפרטיים.
כדי להרגיע את העובדים סוכם שכושר הייצור של חברת החשמל לא ייפגע בעתיד. אם כך, הדבר יבוא על חשבון יצרני החשמל הפרטיים, בניגוד להבנות המוקדמות שהושגו בעת שהקימו את תחנות הכוח.
היצרנים הפרטיים נמצאים בלחץ. בימים האחרונים הם אף פנו לשר האוצר ופתחו בקמפיין מודעות בתקשורת כדי למנוע את הפגיעה בהם. הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, הזהיר השבוע את העובדים מפני פגיעה במעמד היצרנים הפרטיים. בעמדה דומה דוגל האוצר, מה שמעכב את יישום הרפורמה.
הרפורמות תקועות. לפיד | צילום: רויטרס
ויסקונסין מובטלת: לפיד קיווה עם הגשת התקציב שרפורמה בתעסוקה תוגנב לחוק ההסדרים ותאפשר הכשרה מהירה ומיידית במיקור חוץ. הכוונה לתוכנית שכונתה בעבר "תוכנית ויסקונסין". המוציא אל הפועל הוא יו"ר שירות התעסוקה שרגא ברוש.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. עובדי שירות התעסוקה פתחו בעיצומים, ויו"ר ועדת
העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, נכנס לתמונה. כץ הבהיר שלא יסכים להפריט את השירות באמצעות תוכנית מעגלי תעסוקה, שהיא שם נרדף לתוכנית ויסקונסין. "לא אתן את ידי לתחילת הסוף של שירות התעסוקה", הדגיש.
בעקבות התערבותו של כץ הוחלט למנות את ח"כ מיקי רוזנטל בשיתוף ברוש כמגשר. בינתיים העובדים חזרו לעבודה.
מה שכחו בחוק הריכוזיות
המפקח על הבנקים דודו זקן ועמיתיו המפקחים הוזעקו השבוע לוועדת הכספים, כחלק מהקמפיין להקמת ועדת חקירה בעקבות פרשת אי.די.בי. בשולי הישיבה העיר זקן שאחד הדברים שבו הוא מטפל הוא סוגיית ריכוזיות הביקורת החשבונאית בבנקים.
במקום שהח"כים יקשקשו על ועדות חקירה לענייני חלב שנשפך, באפשרותם לעסוק בסוגיה רלוונטית בהרבה, הנוגעת לריכוזיות הביקורת החשבונאית בבנקים. יו"ר האופוזיציה לשעבר, ח"כ שלי יחימוביץ', עוד ניסתה לטפל בעבר בסוגיה, אך התאיידה. הנתונים ידועים: למעלה מ־ 75% מהמערכת הבנקאית מבוקרת באמצעות משרד סומך חייקין KPMG . מדובר בתיקי הביקורת של בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק איגוד
ועוד. אפילו הביקורת החשבונאית של בנק ישראל נעשית באותו משרד.
זקן מחובר לגד סומך, הבעלים של סומך חייקין. מעת לעת הוא שומע את חוות דעתו בסוגיות
חשבונאיות קודם שהוא מנחית הוראות רגולטוריות. בעיה מטרידה היא הטיפול של סומך חייקין בעניינים שמעבר לנושאי ביקורת. מדובר בייעוץ פיננסי משלים שהמשרד מעניק לבנקים. רו"ח סומך הוא הלוחש באוזנם של הבנקאים. קירבה מיוחדת יש לו למנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח, וליו"ר הבנק הבינלאומי בינו צדיק.
פוטנציאל ניגודי האינטרסים זועק לשמיים. האם מדובר במצב תקין? בוודאי שלא. די לעיין
בדוחות קרן המטבע הבינלאומי שהתריעו מפני המצב. גם "ועדת באזל", שאת המלצותיה זקן ממהר ליישם (אבל לא במקרה של רואי חשבון), המליצה להפחית את הריכוזיות.
אז במקום טיפול נחרץ בבעיה, הטיפול נסחב כבר יותר משנתיים. משום מה, דווקא בסוגיית הייעוץ המשפטי בבנק לאומי היה בנק ישראל נחרץ יותר, כשאילץ את עו"ד דליה טל לבחור בין ייעוץ משפטי לדירקטוריון לבין ייעוץ עסקי לבנק. אגב, לבנקאים המצב הנוכחי נוח. כשמשלחותיהם עלו לרגל לירושלים לשימוע אצל זקן, הם לא ראו פסול בהמשך המצב הקיים. בהערת סוגריים ניתן לתמוה מדוע סוגיית הריכוזיות החשבונאית מטופלת דווקא על ידי בנק ישראל ולא על ידי רשות ההגבלים.
השבוע פגשתי באקראי את מנהל רשות ההגבלים, עו"ד דיוויד גילה, ותמהתי בפניו מדוע אינו מטפל בסוגיית הריכוזיות ומנצל את שלל הכלים שהחוק מקנה לו. לא הייתה בפיו תשובה טובה. כשניסיתי לברר בבנק ישראל איפה עומדת הרוטציה המובטחת, נשלחה לי הודעה לעיתונות שהופצה ב־ 29 במאי 2013 על ידי זקן והממונה על שוק ההון, פרופ'
עודד שריג. הם בישרו שהחלופות הנבחרות הן רוטציה במשרדים, הגבלת נתח שוק והגבלת האפשרות למתן שירותים נלווים.
בינתיים הרוטציה היחידה במערכת הפיננסית היא בין הרגולטורים עצמם. פרופ' שריג פרש מהאוצר, ואילו זקן נכנס לשנת הכהונה הרביעית ועדיין לא ברור עוד כמה זמן ימשיך.
בבנק ישראל בחרו שלא להגיב לפניית "סופהשבוע".
|
