|
"בצדק מהללים את הפומביות כמרפא למחלות חברתיות", כתב לואיס ברנדייס בספרו 'כספם של אנשים אחרים' ונדמה ש-21 שנים לאחר מכן המשפט עדיין רלוונטי מתמיד. כחלק מהמהפכה של עידן האינטרנט גם הפומביות הפוליטית לא נשארה אדישה והקמפיינים האזרחיים לקראת הבחירות לכנסת ה-19 מנסים להיות נקודת המפנה ביחסים המורכבים בין הנבחר לבוחר. באמצעות אותם קמפיינים, האזרחים יכולים לעקוב באופן צמוד אחר הפעילות של אותם אנשים שאותם בחרו. אמנם לא כיכר העיר של האתונה, אבל בהחלט כיכר העיר החדשה של 2013 – כיכר עיר וירטואלית שמשדרגת את יסודות הדמוקרטיה.
הכלים שעומדים לרשות הציבור לקראת הבחירות מחר רבים ומגוונים יותר מאשר מערכת הבחירות האחרונה. בשנתיים האחרונות קמו מספר דו ספרתי של פרויקטים שלוקחים חלק בהנגשת מידע פוליטי ומציגים את נסיונות ההתעוררות של הספירה האזרחית במשחק. "מדובר בתופעה מאוד חיובית", מסביר ד"ר יואב בן דרור, אחד ממייסדי תנועת "עורו" ומי שבאמתחתו פרויקטים טכנולוגים וחברתיים רבים. "המודעות עלתה, השיח נפתח גם לנושאים פנימיים".
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
"לא הייתי מייחס את התופעה לאירוע אלא לתהליך – אנחנו עוברים להחלטות שמבוססות על מאגר ידע רחב לעומת החלטות אינטואטיביות", הוסיף בן דרור. "המעבר הזה מחייב ארגונים לפעול ולהנגיש את המידע בדרך לקבלת החלטות רציונילית יותר ומדעית יותר".
בודק את אמינות האמירות של הפוליטיקאים – פוליטי ווטש | צילום מסך
אז לטובת הקוראים שאולי עדיין לא החליטו למי להצביע מחר, או כאלה שרוצים לבסס את עמדתם, להלן כל הדרכים בהן תוכלו לקבל את המידע המלא, לפיו שתחליטו עבור מי להצביע – קריאה אחרונה בהחלט:
איך בכלל נראה תקציב המדינה?
הסדנא לידע ציבורי קמה רשמית בתחילת 2011 והיא המפעל הגדול ביותר שפועל כיום בתחום. העמותה מפעילה מספר פרוייקטים במקביל בניהם כנסת פתוחה (פירוט בהמשך), פרויקט התקציב הפתוח המבקש לאחד תחת קורת גג אחת את המידע האינסופי שנמצא באינטרנט על תקציב המדינה ולפשט אותו גם עבור הציבור וגם עבור גורמי מחקר שונים. הסדנא גם מבצעת מעקב אחר דו"ח טכטנברג וסטטוס אחר יישומו וכמו כן מנסה לפתוח לציבור הרחב את דיוני ועדת הכספים במטרה לעקוב אחרי העברות של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה.
"אנחנו מצפים מהממשלה לפעול בפתיחות ובשקיפות מלאה", אומר יובל אדמון, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי. "רק ככה נוכל להבין את המהלכים, להשתתף ולהשפיע דמוקרטית". הסדנא היא דוגמא אחת ליסודות החברה האזרחית החדשה הנבנית בישראל. מדובר בעמותה טכנולוגית הפועלת מכספי תרומות וכוללת בערך כ-60 מתכנתנים, אנשי היי-טק, מעצבים ואנשי תוכן שמפתחים יחד את הקוד הפתוח של האתר שמאפשר לכל אחד שחפץ בו לקחת את הקוד ולפתח אותו.
"מדהים מה אפשר לעשות כשלא אכפת לך מי לוקח את הקרדיט", אמר בזמנו הנשיא ה-33 של ארצות הברית, הארי טרומן, ונראה כאילו הסדנא אימצה את המשפט הזה קרוב ללב. "הבעלות על העשייה והידע בכלל לא חשובים", אומר אדמון. "ככל שיותר ויותר אנשים יעבדו על זה נגיע לתוצאות טובות יותר". ביום שישי האחרון קיימה העמותה מפגש מתנדבים בה הועלו רעיונות ודרכי עבודה בכדי לשפר את הקוד ואת פעילות העמותה.
שעון נוכחות: מי לא הגיע להצבעה? מי הצביע בעד?
מיזם כנסת פתוחה הפועל כאמור תחת הסדנא הוא אחד מהמיזמים המוצלחים ביותר שמאפשרים לנו להיות בכנסת מבלי לצאת מהבית. באמצעות הקוד הפתוח הפך האתר את הכנסת לבית פתוח ושקוף, ממציאות מסובכת שמקשה על האזרחים לחפור בנבכי בבית הנבחרים, המיזם מאפשר לציבור להבין מה קורה בבית הכי חשוב במדינה.
האתר שואב את הנתונים מאתר הכנסת ומציג אותו בצורה פשוטה ונגישה יותר. הוא מאפשר לציבור הבוחרים לעקוב אחרי פעילות הח"כים אם לפי נוכחות בוועדות ובמליאת הכנסת ואם לפי מספר הצעות חוק שהוצעו, וכמה מהן עברו את הקריאות הבאות. הציבור יכול לדעת על כל כחבר כנסת אם נכח בהצבעה על חוק מסוים ומה הצביע, הכל בפשטות די מרשימה.
האתר הוא לא רק רשימת מכולת ומציע לאזרח לבוא ולהתעניין לפי אג'נדות הקרובות אליו באופן אישי. תג האג'נדות מאפשר לבחון את סדר היום של המפלגות והח"כים על נושא מסוים. כך שאם נושא תופעת עובדי הקבלן למשל היא הקרובה ביותר ללבכם, תוכלו לדעת מי נכח בהצבעה, מי התנגד ומי ותמך. אדמון מספר כי מאז החלה מערכת הבחירות קפץ מספר הנכנסים לאתר פי 3 ועומד עתה על 60 אלף בחודש.
לפני כשבועיים השיקה כנסת פתוחה בשיתוף עם מתפקדים ועמותות חברתיות נוספות את הבחירומטר. כלי המאפשר לדרג את סדר העדיפויות שלכם ב-32 נושאים מהותיים שסביר להניח שעלו לא פעם בשיחות הסלון. השקלול מתבסס על ידי נתוני האתר כך מלבד חישוב הנשען על המצע היבש של המפלגה, עיקר החישוב הוא לפי פעילויות, הצבעות, נוכחות ומעשים.
במשפט אחד: האתר מציע כלים מדידים לבחון הצבעות, הצעות ונוכחות של ח"כים בצורה פשוטה וידידותית ואף השיק לאחרונה אפליקצייה לסמארטפונים.
למי יש סיכומים מהכנסת?
תחת הסיסמא "לא עוזבים את הכנסת" קם האתר של המשמר החברתי שצמח מתוך תנועת המחאה של קיץ 2011 והציב לעצמו מטרה נעלה: לדאוג לנוכחות אזרחית רציפה ועיקשת בכנסת, כך שיהיה משקל נגד אל מול לחצי הלוביסטים.
ליה נירגד וצוות המייסדים של האתר, מבקשים שינוי יסודי של היחסים בין העם לבין הנבחרים שלו. ב-6 באוקטובר 2011 הקבוצה קמה באופן רשמי ובנתה צוותים של משקיפים שמגיעים לכל הדיונים הקשורים לצדק חברתי ושוויון אזרחי ולאחר מכן מדווחים על כך באתר ובדף הפייסבוק של הקבוצה. מלבד דיווחים על הנעשה בוועדות, מעלה האתר גם הסברים על החקיקות השונות, מידע רלוונטי לבחירות הקרובות וניתוחים על נושא ספציפי על סמך המידע שברשותם. האתר גם הוציא פרויקט מיוחד הנקרא "המדד החברתי" – מדד המדרג ח"כים ומפלגות לפי הצבעות בחוקים חברתיים וכלכליים.
במשפט אחד: האתר מבקש להיות האוזניים והעיניים של הציבור בדיונים השונים בכנסת ומביא בפניו סיכומים של דיוני הוועדות.
בואו להתווכח בכיכר העיר החדשה
עורו תנועה אזרחית חברתית נוספת המקדמת פרויקטים קונקרטים וחשובים. העמותה מארגנת בתקופת הבחירות הנוכחית פנאלים וכנסים על פי נושאים שונים כאשר ההחלטה על נושאי הפאנלים התקבלה בהצבעה על ידי כ-20 אלף איש שבחרו את הנושאים הבוערים והחשובים ביותר. כך למשל נערך פאנל בהשתתפות חברי המפלגות הגדולות בנושא מערכת הבריאות ויוקר המחיה. העמותה השיקה לא מזמן את ה-פוליטיקלי קורקט, כלי המציע ציטוטים שונים של פוליטיקאים ומציע לציבור כלים למדוד את מידת ההסכמה שלהם איתם.
"הכיוון שאליו אנו הולכים הוא ההבנה כי שיתוף פעולה של קבוצות גדולות מביא להחלטות טובות יותר בשטח", אומר בן דרור. "waze היא דוגמא טובה לשיתוף פעולה שמבוסס על מאגר נתונים שמביא בסופו של דבר לתועלת גדולה יותר לכולם. כך עורו מבקשת להיות ה-GPS החברתי, אנחנו רוצים להשתמש ברשת בכדי להביא לשיתוף פעולה שיהיה מבוסס על מאגרי מידע וחוכמת ההמונים בכדי להביא לתועלת גדולה יותר לחברה הישראלית".
העמותה מרכזת באתר עשרות ניירות עמדה, מחקרים בנושאים שונים, מאמרים ופריטי מידע שמאורגנים בצורה פשוטה וידידותית למשתמש. עורו גם הקימו דף באתר לדיונים בנושאים רבים ומגוונים כשבעמותה אומרים שמטרת הדיון באתר היא לצאת מהנישה של הוויכוחים בפייסבוק עם מעגל חברים מצומצם ולבוא ולהתדיין תחת קורת גג רחבה יותר.
במשפט אחד: מעבר למידע, שיתופי פעולה ודיונים, אלמנטים מרכזיים באתר ובפעילות התנועה הם "מעגלי התנופה" והפעולות- מערכת שמאפשרת גיוס תמיכה לניהול מאבקים וקמפיינים ציבוריים ברשת, בשטח, בכנסת ובממשלה.
עדיין מתלבטים? קבלו את המצפן הפוליטי
המכון שהוקם ב-1991 הוא מוסד עצמאי, לא פוליטי ולא מפלגתי, הממוקם בתפר שבין פוליטיקה לאקדמיה. המכון הוציא לפני זמן קצר את מצפן הבחירות הישראלי. המצפן הוא כלי יסודי ורציני הכולל 30 שאלות בנושאים מהותיים שיעזור לכם למקם את עצמכם במפה הפוליטית הסבוכה. בנוסף השיק המכון את הדמוקרט-טריוויה, שאלון שמזכיר בדרך נחמדה את מאורעות העבר בפוליטיקה הישראלית.
מי הוא הח"כ החברתי ביותר?
הפורום ערך השוואה בין ח"כים ובין סיעות, על סמך הצבעותיהם, הצעות החוק שלהם, התפקידים הציבוריים שבהם החזיקו וההתבטאויות שלהם. שקלול הנתונים מביאים לאזרחים את הדירוג של פורום – מי הוא הח"כ הכי חברתי ואיזו מפלגה הכי חברתית. דן חנין אגב מוביל את הרשימה החברתית יחד עם יחימוביץ' וגלאון, בסוף הרשימה משתרכים שר התחבורה – ישראל כץ, ראש הממשלה – בנימין נתניהו ושר האוצר – יובל שטייניץ – מקום אחרון.
הצד הרשמי של הבחירות
הפורמליות למבולבלים: איפה הקלפי? מה היא הרשימה הסופית של המפלגה? מה עושה מי שנמצא בבית החולים ביום הבחירות? ומה הם האותיות של המפלגות? ועדת הבחירות מעמידה לאזרחים אתר נוח וידידותי מלא בהסברים על הפרטים שצריך לדעת לקראת מחר.
מלבד עמותות אלו ישנם עוד רבים נוספים שקמו מתוך מטרה להעמיק את ההשתתפות וההבנה של קהל הבוחרים בספירה הציבורית. כך למשל אתר פוליטי-ווטש עוקב אחר אמירות של פוליטיקאים ובודק לעומק את נכונותם ואמינותם. כמוהו גם אתר כחול שעוקב בעזרת הגולשים על הצהרות הפוליטיקאים. ההצהרות שאכן תפסו אחיזה במציאות זוכות לחותמת "מילה זו מילה", ומגד כאלה שהתבררו כלא נכונות זוכות לחותמת "חול בעיניים". בשני המקרים האתר מתבסס על דיוווחים בתקשורת ולרוב מביא אסמכתא להצהרה. בנוסף, קמה גם הקבוצה בפייסבוק – מה עם הצביעו? – שמעלה פוסטים בחתך מפלגתי על הצבעת מפלגה מסוימת בחוק ספציפי ומגישה לציבור בצורה הפשוטה ביותר את פעילות המפלגות בחוקים שונים. אם רק רוצה האזרח הוא יכול לצאת מגבולות הנישות והדעות הקדומות ולבסס את עמדותיו על בסיס מאגר נתונים רחב ומגוון, השאלה היא כמובן, עד כמה האזרח רוצה?
|
