|
לפי קטע מדוח בנק ישראל לשנת 2013 שמתפרסם היום, עולה כי הערכת הבנק היא שהמשך צמיחת הכלכלה הסינית יהפוך אותה לכוח הכלכלי המשמעותי ביותר בסחר העולמי. כיום סין היא יצואנית הסחורות הגדולה בעולם והיבואנית השנייה בגודלה, אחרי ארה"ב. על פי תחזית שפרסם לאחרונה ארגון הסחר העולמי, סין תוסיף לצמוח במהירות, ומשקלה בסחר העולמי בסחורות יגדל מ-15% כיום ל-24% בעוד כשני עשורים; משקלן של אירופה וארה"ב צפוי לרדת מכ-30% ל-20%.
לישראל קשרי סחר ענפים עם אירופה וארה"ב, בשעה שהיקף הסחר עם סין ושאר המדינות המתפתחות קטן יותר (בשלוש השנים האחרונות עמד היקף היצוא השנתי לסין על כ-2.7 מיליארדי דולרים). משום כך אומרים בבנק, חשוב לבחון את הפוטנציאל להרחיב את הסחר בין ישראל לסין ולנקוט מדיניות מתאימה.
מכולות בנמל שנחאי. סין תהיה הכוח הכלכלי המשמעותי ביותר בעולם | צילום: רויטרס
צמיחת היבוא הסיני תאפשר את הכפלת משקלה של סין ביצוא הישראלי מ-5% היום ל-10% בשנת 2035 על חשבון היצוא לארה"ב ולאירופה בצורה משמעותית. הנתח של ישראל ביבוא הסיני צפוי להישמר גם בעתיד, משום שהיצוא הישראלי אינו רגיש לשינוי ברמת הפיתוח של מדינת היעד, ומשום שעל פי ניסיון העבר הרכב היבוא של מדינות מזרח אסיה (יפן, קוריאה וטאיוואן) לא השתנה משמעותית בעקבות תהליך הפיתוח שלהן. עוד עולה מהדוח, כי נתח השוק של ישראל ביבוא הסיני (המהווה 0.14%) נשמר בשנים האחרונות – הישג, לנוכח הטיית הסחר הגוברת של סין לתוך הגוש האסייתי.
היבוא הסיני כולל כיום בעיקר חומרי גלם ומוצרי השקעה, ולכן מדינות בעלות פרופיל יצוא מתאים נהנו מכך במיוחד: הביקוש הסיני למחצבים וחומרי גלם הוביל לגידול משמעותי בהיקף היצוא של מדינות כדוגמת אוסטרליה, צ'ילה, טורקיה, ניו זילנד וברזיל; ואילו ענף הרכב תרם לכך שהנתח של גרמניה, סלובקיה ואוסטריה ביבוא הסיני גדל בעשרות אחוזים.
נתח הייצוא הישראלי לסין יוכפל עד 2035 | צילום: shutterstock
ההצלחה הישראלית בייצוא לסין מוגבלת כיום לשני ענפים: דשנים ורכיבים אלקטרוניים (המהווים כ-60% מסך היצוא). לכן, אומרים בבנק ישראל, חשוב לפתח תחומי יצוא נוספים, כדוגמת טכנולוגיות סביבה, חקלאות ומים, תחומים שבהם יש לסין צורך ולישראל יתרון יחסי.
תחום נוסף בו ישראל מתמחה בשנים האחרונות ועשויי להוות תחום יצוא עתידי לסין הוא תחום השירותים העסקיים, אשר צומח בקצב שנתי של 10%. בסין נתח ייבוא השירותים מכלל הייבוא נמוך יחסית, והדבר מעיד על כך שתחום ייבוא זה עדיין לא הגיע למיצוי. ישראל עשויה לשחק תפקיד עתידי במילוי פער זה.
|
