|
בעתיד הקרוב, התקדמויות בטכנולוגיה הביו-רפואית יאפשרו לאזרחים במדינות המפותחות לחיות חיים ארוכים יותר במידה דרמטית. המהפכה בביו-רפואה עומדת להאפיל אפילו על ההשפעות הכלכליות והחברתיות של טכנולוגיית המידע.
קשה כרגע להאמין שחיים ארוכים בצורה קיצונית הם אפשריים, במיוחד לאחר הבטחות עבר רבות שכשלו. אולם בפעם הראשונה ניתן כיום לשער, במידה מסוימת של ודאות, שהחלום הזה יכול להתגשם עוד בזמן חיינו. אני מתאר כמה מהמגמות הללו בספרי, "הדור חסר הגיל: כיצד ההתקדמויות ברפואה הביולוגית יחוללו תמורה בכלכלה הגלובלית".
ברור שישנם חוסר אמון ופקפוק, אפילו בקרב כמה מן המומחים המובילים בעולם. המצאות בתחום הביו-רפואה בדרך כלל מגיעות לשוק ההמוני הרבה יותר לאט מההמצאות בתחום טכנולוגיית המידע. הביקוש הצרכני אינו יכול להאיץ באופן משמעותי את התהליך. למרות זאת, התקדמויות רבות שנעשו בשלושת העשורים האחרונים כבר מתפזרות אל תוך הזרם המרכזי של הטיפול הקליני ומתמזגות עם טכנולוגיות אחרות להארכת תוחלת חיינו.
צילום: Shutterstock
חשבו על העובדות הבאות:
1. יותר מטריליון דולר הוצאו על מחקר ביו-רפואי במהלך 20 השנים האחרונות. ההשקעות האלו אמורות להתחיל להניב בקרוב פירות של אריכות ימים.
2. מספר המדענים שעובדים על הארכת תוחלת החיים ברחבי העולם גדל אקספוננציאלית עם כניסתם של המחשב ושל טכנולוגיות המידע למיינסטרים ועם הצטרפותן למרוץ של סין ושל הודו.
3. תוחלות החיים של כמה חיות מעבדה כבר הוארכו יותר מפי עשרה.
4. ההמצאות כבר החלו: איברים חיוניים פותחו מתאיהם של החולים עצמם וכמה טיפולים המבוססים על תאי-גזע הוכחו כיעילים.
5. שיעורי המחלימים מסרטן עולים ביציבות בשנים האחרונות. האבחון כבר אינו גזר דין מוות ודאי.
6. התקדמויות בדיאגנוסטיקה ובביומטריקה מעבדתיות כבר מספקות תובנות רבות-ערך על אודות מניעת מחלות.
7. מזללות מזון מהיר החלו להציע מנות בריאות יותר, והן מציגות את פירוט הקלוריות, ושיעורי המעשנים במדינות המפותחות פוחתים.
אנשים רבים לא יפרשו את שבע העובדות הללו כמגמה אחידה המובילה לעלייה דרמטית בתוחלת החיים, משום שההשפעות ארוכות-הטווח הן כל כך בלתי צפויות. אולם רק לפני שני עשורים, לא ניתן היה כלל לדמיין את האפשרות של הטכנולוגיה שבה אנו משתמשים כיום באופן יומיומי.
האפשרות של חיים ארוכים יותר באופן קיצוני היא אמיתית מאוד.
צילום: Shutterstock
מפתיע, עם זאת, שרוב האנשים אינם מעוניינים שתוחלת החיים שלהם תתארך. לפי מחקר מהעת האחרונה של Pew Research Center, לא היו 56% מהמשיבים הבוגרים בארה"ב מעוניינים לעבור טיפולים רפואיים שיאטו את תהליך ההזדקנות ויאפשרו להם לחיות עד גיל 120 או יותר מכך.
לדעתי, השקפה פסימית זו נובעת מכמה גורמים. ראשית, כשמגבשים דעה מודעת ולא מודעת על תוחלת חיים, משתמשים רוב האנשים כנקודת התייחסות בתוחלת החיים של הוריהם ושל הורי הוריהם, ובממוצע הארצי. בדרך כלל קו המחשבה הוא כזה: אני בן 40, סבתי חיה עד גיל 92, אבי בן 70, ושמעתי שהממוצע הוא בערך 78, אז אני צריך לחיות בין 80 ל-95 שנה. אבל אני לא בטוח אם אני רוצה לחיות כל כך הרבה, בגלל שסבתי הייתה מאוד שברירית בשנותיה האחרונות.
תפיסות אלה טופחו בידי חוקרים שבוחנים מגמות היסטוריות וצופים רק עליות שוליות, ואפילו ירידות, בתוחלת החיים העתידית. החוקרים הללו חוזים ששינויים התנהגותיים מהתקופה האחרונה, כמו דיאטות מרובות קלוריות וסגנונות חיים הכרוכים בישיבה רבה, נוסף על זיהום ועל גורמים סביבתיים נוספים, יעלו במשקלם על ההתקדמויות בתחום הארכת החיים במדעים הביו-רפואיים. אולם 20 השנים האחרונות מראות כי אלו המסתמכים על מגמות היסטוריות כדי לגבש תחזיות בתחומי המדע והטכנולוגיה, מתגלים לעיתים קרובות כטועים.
ייתכן גם שאנשים מאמינים שתוחלת חיים מוארכת תגביר את החולשה ואת השעמום בגיל הזקנה. אולם ההתקדמויות הביו-רפואיות לא כולן זהות: הפרדיגמה הנוכחית במחקר הביו-רפואי, ברגולציה הקלינית ובשירותי הבריאות מדרבנת הליכים יקרים המספקים עליות שוליות בלבד בשלבים מאוחרים של החיים. הרוב המכריע של עלויות הבריאות במשך החיים כיום נובעות מהשנים האחרונות של חיי המטופל, מה שמגביר את העול המוטל על הכלכלה ועל החברה, ותורם עוד יותר לדימוי השלילי של הארכת החיים.
אולם בעתיד הקרוב, ינוע המיקוד של הביו-רפואה לכיוון הארכתם של חיים בריאים ופרודוקטיביים, ושמירה על אנשים צעירים ועסוקים למשך הזמן הרב ביותר הניתן. למעשה, זוהי כנראה אחת האסטרטגיות האלטרואיסטיות הבודדות להימנעות מאפשרות של קריסה כלכלית גלובלית הנובעת מהעלויות הבלתי נסבלות של תמיכה באוכלוסיות הקשישות שלנו. כשהן יעמדו מול ירידה בשיעורי הילודה המתרחשת סימולטנית עם עלייה במספר הפורשים לגמלאות, יבינו הממשלות של הארצות המפותחות שהשקעה ברפואה רגנרטיבית ועידוד של למידה ותכנון קריירה במשך כל החיים, הם אסטרטגיות טובות יותר מיישום צעדי צנע מסיביים ומהאצת ההגירה.
לגישות המניעה הקיימות כיום, הכוללות דיאטה משופרת ואימונים, ואבחון מוקדם מתקדם יותר, עשוי להיות פוטנציאל להוספת 10 עד 20 שנה למשך החיים שלנו. אולם סביר יותר שדורות העתיד יסתמכו על התערבות ביו-רפואית למניעת אובדן התפקוד עם הגיל, ולתחזוקה ואף שיפור של הביצועים שלהם בכל הרמות. הדבר הקרוב ביותר הוא רפואה רגנרטיבית, שככל הנראה תאפשר להחליף או לחדש את רוב האיברים בגוף.
צילום: Shutterstock
היתרונות בלהיות "חסר גיל"
ישנו הבדל גדול בין המחשבה "אני בן 50, אבל אני מרגיש כמו בן 30 ומצפה לחיות עד גיל 80", לבין "אני בן 50, אבל אני מצפה להיות בריא עד גיל 150". ככל שמשך החיים שלנו יתארך, נצטרך לשנות את הגישה שלנו להזדקנות.
מה פירוש להזדקן מבלי להפוך "זקן"? הפסיכולוגית המבריקה לורה כרסטנסן, מנהלת ומייסדת מרכז סטנפורד לאריכות ימים, הייתה מהראשונים שהציעו ופיתחו תיאוריית מוטיבציה של תוחלת חיים בשם "תיאוריית סלקטיביות סוציו-אמוציונלית". לפי ד"ר כרסטנסן, אופק תוחלת החיים שלנו משפיע על ההתנהגות המוטיבציונית שלנו, על נטילת סיכונים ועל העיבוד הקוגנטיבי שלנו. לדוגמה, אנשים שתפיסת תוחלת החיים שלהם קצרה יותר יסיטו משאבים מהשקעות שנועדו לעתיד, כדי להגשים יעדים והנאות קצרי-טווח.
ישנם אפוא יתרונות ברורים במתיחה יזומה של אופק החיים המצופה אל מספר גדול בהרבה ממה שאתם יכולים לדמיין כיום. ככל הנראה זה לא רק יגרום לכם להיראות ולחוש צעירים יותר, אלא יעורר גם את התבניות ההתנהגותיות של אדם צעיר יותר, ויאפשר לכם ליצור אינטראקציות עם אנשים צעירים יותר ומבוגרים יותר, ללא מחיצות, ולהישאר יצרניים זמן רב יותר מהסובבים אתכם.
יתרון נוסף של כיוון הרף לעבר ה-120, 150 או מעבר לכך, הוא צמצום של הסיכון הפיננסי. זה כמעט בוודאות יוביל רבים יותר מאיתנו לדחות את הפרישה ולכונן מסלול של שיפור מתמשך, למידה לאורך כל החיים ותכנון פעיל של קריירה.
ודאי שאין כל נזק במתיחת "מד-הגיל" שלכם ל-150. סביר ביותר שהטכנולוגיה תדביק את הפער ותעלה אף על הציפיות שלכם. הכי גרוע שיכול לקרות זה שתמותו מוקדם יותר, כשאתם מרגישי צעירים יותר ממה שאי פעם דמיינתם שתרגישו.
האם כך נראה בגיל 120? | צילום: Shutterstock
– אלכס זבורונסקי, Ph.D, מחבר "הדור חסר הגיל: כיצד התקדמויות בביו-רפואה יחוללו תמורה בכלכלה הגלובלית", הוא מנהל ונאמן של הקרן למחקר ביוגרונטולגיה, צוות מוחות בריטי התומך בחקר ההזדקנות ברחבי העולם.
|
