Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

עוד השנה: המירוץ של ענקית התרופות פייזר לפיתוח חיסון לקורונה

אלברט ברולה, מנכ"ל פייזר, מוכן לשפוך מיליארד דולר על ארבעה מועמדים שונים לחיסון – ואפילו לשתף את החברות המתחרות בידע המקצועי שפייזר צברה
נתן ורדי

באמצע מארס עלה מנכ”ל פייזר (Pfizer), אלברט בורלה, לשיחת וידאו עם מנהלי קבוצות המחקר והייצור של ענקית התרופות האמריקנית. שני הצוותים עבדו עד מאוחר בלילה על תוכנית פיתוח איתנה לחיסון הניסויי של פייזר לנגיף ה־COVID-19, ואמרו לבורלה כי הם מתכוונים להנגיש אותו בשיא המהירות. הוא יכול להיות מוכן מתישהו בשנת 2021.

“לא מספיק טוב”, אמר בורלה. פניהם של החוקרים נמתחו, ומאחר שהיה מודע למאמץ שהתרחש, דאג בורלה להודות להם. אך הוא גם המשיך לדחוף. הוא שאל אם האנשים בשיחה חשבו שהנגיף עשוי לחזור בסתיו, ומה הם מצפים שיקרה אם לא יהיה חיסון כאשר עונת שפעת חדשה תפרוץ, סוגיה שהמרכזים הפדרליים לבקרת מחלות בארה”ב העלו שבועות מאוחר יותר.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

“תחשבו במונחים שונים”, אמר להם בורלה. “תחשבו שיש לכם פנקס צ’קים פתוח, אתם לא צריכים לדאוג לדברים כאלה. תחשבו שנעשה דברים במקביל, ולא ברצף. תחשבו שאתם צריכים לבנות ייצור של חיסון לפני שאתם יודעים מה עובד. אם זה לא עובד, תנו לי לדאוג לגבי זה ואנחנו נבטל ונזרוק אותו”.

לכוון אל הבלתי אפשרי

“הוא אתגר את הצוות לכוון אל הבלתי אפשרי – שיהיו מיליוני מנות חיסון בידי אוכלוסיות פגיעות לפני סוף השנה”, אומר מיקאל דולסטן, סמנכ”ל המדע הראשי של פייזר.

ביום שני הראשון של חודש מאי, פייזר חילקה לקבוצה הראשונית של מתנדבים אמריקאים בריאים בבולטימור חיסון COVID-19 ניסיוני שפיתחה בשיתוך חברת BioNTech הגרמנית. בורלה עודכן מיידית. למחרת, בראיון מביתו בסקרסדייל, ניו יורק, ציין שבדרך כלל לוקח שנים להשיג את מה שפייזר עשתה רק בשבועות. “המהירות שבה עבדנו היא לא משהו שאתה מצפה מחברת פארמה גדולה וחזקה”, אמר. “זו מהירות שהיית מקנא בה בתור חברת ביוטק מבוססת הון סיכון”.

רכבת הרים

בורלה, וטרינר יווני שהחל את דרכו בפייזר וטיפס מעלה במשך 25 שנה, הפך למנכ”ל בשנת 2019. הוא אומר ששום דבר בקריירה שלו לא יכול היה להכין אותו לרגע זה. אבל הוא אכן מאמין שהטרנספורמציה התאגידית המאסיבית שהוביל – היגוי של קונגלומרט ענק (51.8 מיליארד דולר ממכירות ב־2019) עמוק יותר אל הסיכון והתגמול הגבוה של פיתוח תרופות פטנט חדשות והתרחקות מתרופות גנריות ומוצרי צריכה כמו אדוויל – הכינו את פייזר.

עבור בורלה, בן ה־58, ארבעת החודשים האחרונים היו רכבת הרים, סדרה בלתי פוסקת של כישלונות וניצחונות. פייזר לא לבד במירוץ. רוב חברות התרופות הגדולות בעולם, כולל ,Johnson&Johnson Sanofi, AstraZeneca ו־Roche, זורקות את כל מה שהן יכולות על נגיף ה־COVID-19.

“להיות המנכ”ל של חברת פארמה שיכולה, או לא, לעשות את ההבדל במשבר כזה הוא משא כבד מאוד. אתה מרגיש שאם אתה תצליח לפצח את זה, אתה יכול להציל את העולם”

יש מומחים שחשים כי ציר הזמן של בורלה – חיסון בר קיימא תוך מספר חודשים – פשוט לא מציאותי. מבלי משים, בורלה הטיל על מאות חוקרים לסרוק את ערימת התרופות בפייזר שנמצאות בשלבי ניסוי ואת אלה הקיימות כדי לחפש טיפולים פוטנציאליים. מוקדם יותר, הוא אישר בפתיחות לנהל דיונים ולשתף מידע קנייני עם חברות יריבות, צעד שקשה לתפוס אותו בעולם הסודי של הפארמה. בורלה העמיד את יכולות הייצור של פייזר לרשות חברות ביוטק קטנות והיא מנהלת דיונים על ייצור כמויות גדולות של תרופות COVID-19 של חברות אחרות.

20 מיליון מנות עד סוף השנה

המאמץ הבולט ביותר של פייזר היא עבודתה עם BioNTech, חברה חדשנית עם מכירות בשווי של 120 מיליון דולר ב־2019 הידועה בעיקר כמי שמייצרת תרופות לסרטן. החיסון הניסיוני שהתקבל לנגיף COVID-19 עובד עם mRNA, טכנולוגיה חדשנית שמעולם לא הביאה לטיפול מוצלח. פייזר מקווה לקבל אישור לשימוש חירום בחיסון הזה מממשלת ארה”ב עד אוקטובר. האסטרטגיה הייחודית שלה היא להציב במהירות ארבעה מועמדים שונים לחיסון mRNA, זה מול זה, ולהכפיל את ההימור על הזוכה הסביר ביותר.

כהכנה, החברה מעבירה את הייצור לארבעה מפעלים בכדי לייצר 20 מיליון מנות חיסון עד סוף השנה ומאות מיליונים נוספים בשנת 2021. בורלה טוען כי פייזר מוכנה להוציא מיליארד דולר בשנת 2020 על פיתוח וייצור החיסון לפני שאפילו תדע האם הוא יעבוד: “המהירות היא החשובה ביותר”.

בעוד שמאמץ החיסון זוכה למרבית תשומת הלב הציבורית, פייזר ממהרת להתחיל בקיץ ניסוי קליני לתרופה אנטי־ויראלית חדשה לטיפול ב־COVID-19 בנוסף, היא מעורבת במחקר בבני אדם שמנסה לבחון שימוש ב-Xeljanz, התרופה של פייזר לדלקת פרקים, בחולים מתקדמים של COVID-19.

“להיות המנכ”ל של חברת פארמה שיכולה, או לא, לעשות את ההבדל במשבר כזה הוא משא כבד מאוד”, אומר בורלה. “אפילו הדרך שבה בתי או בני שואלים אותי ‘יש לך משהו או לא?’. כל אדם שמכיר אותי עושה את אותו הדבר. אתה מרגיש שאם אתה תצליח לפצח את זה, אתה יכול להציל את העולם. ואם לא תפצח את זה, לא תוכל לעשות זאת”.

ניסיון ראשון

אוגור שאהין, האימונולוג המבריק שהקים את BioNTech, קרא בחודש ינואר מאמר על COVID-19 בכתב העת The Lancet. שאהין בנה את BioNTech במטרה “לתכנת” תאים אנושיים להילחם במחלות, ובמיוחד בסרטן, והוא חשב שטכנולוגיה דומה עשויה לעבוד נגד נגיף הקורונה. זמן קצר לאחר מכן, שאהין שוחח עם תומאס סטרונגמן, מיליארדר הפארמה הגרמני אשר במשך שנים גיבה אותו ואת אשתו, האימונולוגית אוזם טוריצ’י, במיזמים שלהם. “הוא אמר, ‘זה אסון גדול’. הוא אמר שבתי הספר ייסגרו, וזו תהיה מגפה”, נזכר סטרונגמן. “הוא העביר את רוב הצוות שלו לחיסון”.

מטה פייזר בניו יורק. כמו שאר חברות התרופות הגדולות, מרבית המאמץ מופנה לקורונה. צילום: shutterstoc
מטה פייזר בניו יורק. כמו שאר חברות התרופות הגדולות, מרבית המאמץ מופנה לקורונה. צילום: shutterstock

בפברואר, פנה שאהין (שהוא גם מיליארדר עכשיו בעקבות העלייה בערכה של מניית BioNTech) אל קתרין ג’נסן, מנהלת מו”פ החיסונים בפייזר. שאהין אמר לג’נסן כי BioNTech מצאה מועמדים לחיסונים ל־COVID-19 ושאל אם פייזר תהיה מעוניינת לעבוד איתו. “אוגור, אתה שואל?” ג’נסן השיבה. “ברור שאנחנו מעוניינים”.

במהלך השנים האחרונות, מדענים הסתקרנו מהרעיון של שימוש ב־mRNA (המולקולה שמעבירה לתאים הוראות גנטיות לייצור חלבונים) כדי לפתח תרופות לסרטן, למחלות לב ואפילו מחלות זיהומיות ויראליות באמצעות הפיכת תאים אנושיים ל”מפעלי תרופות”. מכיוון ש־ SARS-CoV-2, כפי שווירוס הקורונה נקרא בעברו, הוא נגיף RNA (כלומר המטען הגנטי שלו מאוכסן במולקולות RNA חד־סליליות ולא DNA הדו־גדילי) חוקרים כמו שאהין התמקדו ברעיון של יצירת מולקולות mRNA מצוידות במידע גנטי מהווירוס, אשר ייצרו בתאי הגוף שלנו נוגדנים שיגנו מפני הנגיף.

לחיסון mRNA יתרונות עצומים על פני חיסונים מסורתיים. מכיוון שניתן לייצר אותו ישירות מהקוד הגנטי של הנגיף, ניתן להנדס אותו ולהיכנס לניסויים קליניים תוך שבועות, ולא חודשים או שנים. אבל יש חיסרון גדול: אף אחד מעולם לא הצליח לייצר אחד.

BioNTech אינה לבד במרדף אחר חיסון mRNA. חברת ביוטכנולוגיה מקיימברידג’, מסצ’וסטס, Moderna Therapeutics התחילה גם היא בינואר והחלה ניסוי אנושי גדול לחיסון ה־mRNA שלה. כשהיא מגובה ב־483 מיליון דולר מהממשל הפדרלית בארה”ב, גם Moderna מתכוונת לייצר מיליוני מנות בכל חודש עד לסוף השנה הנוכחית.

לא עסקים כרגיל

זהו לא שיתוף הפעולה הראשון בין פייזר ו־BioNTech. לפני שנתיים חתמו שתי החברות על עסקה של 425 מיליון דולר לפיתוח חיסון mRNA נגד שפעת. פייזר הסתקרנה מהפוטנציאל של קיצור תהליך הפיתוח לזן חדש של שפעת בכל שנה. אותה גמישות ומהירות קסמו לבורלה כאשר היה מדובר בעבודה עם שותף על חיסון פוטנציאלי לנגיף COVID-19.

שאהין. שיתוף פעולה מתמשך. צילום: BioNTech SE
שאהין. שיתוף פעולה מתמשך. צילום: BioNTech SE

ב־16 במארס, כינס בורלה את בכירי פייזר והודיע ​​להם כי תשואה על ההשקעה לא תמלא תפקיד בעבודת החברה על חיסון COVID-19. “זה לא עסקים כרגיל”, הוא אמר. “החזר כספי לא אמור להוביל לשום להחלטות”.

פייזר חתמה למחרת על מזכר הבנות עם BioNTech. בחוזה, שהחברות סיימו לנסח באפריל אין אזכור לפן המסחרי. פייזר מביאה למאמץ המשותף את יכולות הייצור, הרגולציה והמחקר העצומות שלה. BioNTech מביאה את המדע הבסיסי.

במקביל, בורלה קיבל החלטה להוציא מיליארד דולר על הפרויקט, כך שאם החיסון יעבוד, הוא יהיה זמין כבר בסתיו הקרוב. פייזר גם התחייבה לשלם ל־BioNTech סכום של 563 מיליון דולר אם הכל יתנהל על פי התוכנית. “מיליארד דולר לא ישברו אותנו. ואגב, אני לא מתכוון לאבד אותם. אני מתכנן לוודא שאנחנו משתמשים במוצר הזה”, אומר בורלה. “אתה אף פעם לא יודע עד שתראה את הנתונים. אז כן, אנחנו הולכים להפסיד מיליארד אם החיסון לא עובד”.

ארבעה חיסונים

מה שמייחד את גישתה של פייזר הוא שהיא בודקת ארבעה חיסונים מובחנים – פלטפורמות mRNA שונות שאמורות לגרום לתגובה חיסונית בטוחה. הניסוי המורכב יתחיל בבדיקת רמות מינון שונות של ארבעת החיסונים בקרב 360 מתנדבים מארה”ב ו־200 בגרמניה, ובסופו של דבר יתרחב לסביבות 8,000 משתתפים.

הניסוי בארה”ב נועד להתפתח כך שהחברה תוכל להפסיק במהירות לבדוק כל אחד מהחיסונים אם נתוני האימונולוגיה יראו שהוא לא מייצר מספיק נוגדנים בכדי להעניק הגנה מפני וירוסים. החברות מבצעות התאמות תוך כדי תנועה. ב־BioNTech נוכחו לאחרונה כי יש להוריד את המינון לאחד המועמדים לחיסון לרמה נמוכה יותר בכדי להיות בטוחים – נתון מאוד משמעותי.

ג’נסן, ראשת מו”פ החיסונים של פייזר, צופה כי לחברה ול־BioNTech יהיו רעיונות טובים יותר סביב תחילת יולי באשר למי מבין ארבעת המועמדים הינו החיסון המבטיח ביותר והאם מסגרת הזמן ההיפר־מואצת שלהם מציאותית. ככל הנראה החברה תעביר רק אחד או שניים מהחיסונים המבטיחים ביותר לניסויים מתקדמים.

בקרב המומחים ישנו ספק רב כי המטרה של פייזר לספק מיליוני מנות לאוכלוסיות פגיעות עד הסתיו אפשרית. דרו ויסמן, שמעבדתו מאוניברסיטת פנסילבניה עבדה עם BioNTech על חיסוני mRNA למחלות זיהומיות, אמר לאחרונה לפורבס כי פשוט לא ידוע אם חיסון mRNA יכול למנוע מחלות זיהומיות.

“זה לא קל. למען האמת, זה מעולם לא נעשה בעבר – אני לא יכולה לתת לך הסתברות”, אומרת ג’נסן. “משבר חסר תקדים, כמו מגיפה מתמשכת, מחייב פעולה חסרת תקדים. אלברט היה הראשון לראות זאת, לפעול בהתאם, ולספק לנו את התמיכה והסביבה לחשוב ולנהוג באומץ”.

רוח ים תיכונית

כאשר אלברט בורלה התחיל את הכהונה שלו כמנכ”ל פייזר בינואר 2019, הוא הוציא את השולחן החום המגושם מחדר הישיבות של המנכ”ל ולא הביא חדש במקומו – רק סידר מחדש את הכיסאות במעגל והניח תמונות של חולים על הקיר. הרעיון היה לקדם דיון פתוח ולהזכיר לאנשים את המטרה האמתית של חברת תרופות. זמן קצר לאחר מכן החלו עובדים אחרים בפייזר להניח תמונות של חולים שהם מכירים או אוהבים על שולחנותיהם.

הדרך הלא נורמטיבית של בורלה אל שיא הכוח התאגידי החלה בעיר סלוניקי בצפון יוון. הוא גדל במשפחה של מעמד הביניים – אביו ודודו היו בעלי חנות משקאות חריפים – חלק ממיעוט יהודי זעיר ששרד את הכיבוש הגרמני והשואה.

ג'נסן. משבר חסר תקדים דורש פעולה חסרת תקדים. צילום: פייזר
ג’נסן. משבר חסר תקדים דורש פעולה חסרת תקדים. צילום: פייזר

אהבתו לבעלי חיים ולמדע הובילה את בורלה להפוך לווטרינר. באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי, הוא היה ידוע בנגינה שלו בגיטרה ובשירה, ובמהלך הקיץ עבד כמדריך טיולים. הוא הצטרף לשלוחה היוונית של פייזר בשנת 1993, עבד בחטיבת בעלי החיים, והתחיל התקדמות שהובילה אותו להעביר את משפחתו לשמונה ערים בחמש מדינות, כולל פולין ובלגיה.

עד 2014 בורלה היה מנהל בכיר במטה מנהטן של פייזר ברחוב 42, שם ניהל, בין היתר, את חטיבות החיסונים והסרטן של החברה. הוא הביא ניצוץ ים תיכוני אל התאגיד המכופתר. הפגישות הקבוצתיות שלו היו רועשות, מהדהדות במסדרונות הדוממים. הוא הכריח את יחידות החברה לבטא את המדדים שלהן במונחי כמות המטופלים שלהם עזרו, ולא רק במונחים כספיים.

חיזק את הארסנל

איאן רייד, יליד סקוטלנד ומנכ”ל פייזר באותה עת, השתמש בהון של החברה (שמנייתה לא הראתה ביצועים טובים בוול סטריט) כדי לרכוש הרבה מניות ומחלקות של חברות שמכרו פורמולות לתינוקות ותרופות לבעלי חיים. רייד גם חיזק את ארסנל התרופות בצנרת של פייזר בעסקי הליבה של החיסונים והוביל את החוקרים בחברה לפתח טיפולים ממוקדים, במיוחד לסרטן, מכיוון שחלק מהתרופות המרכזיות שלה, כמו הלהיט Lipitor להפחתת כולסטרול, איבדו את הפטנט שלהן.

התפקיד האחרון של בורלה לפני שעבר למשרד המנכ”ל היה ראש קבוצת החדשנות של פייזר. הוא ניגש לתפקיד כאילו הוא מנהל קרן הון סיכון למדעי החיים. הוא הכריח את כל אחת משש היחידות העסקיות שלו, שכללו אונקולוגיה, חיסונים ומחלות נדירות, להתחרות על המימון. “אמרתי לכולם, ‘אני הבוס שלך, אני הון פרטי, מי שיש לו את הרעיונות הטובים יותר יקבל את הכסף'”, הוא אומר. “חברה שיש לה את הגודל של פייזר ואת הלך הרוח של חברת ביוטק קטנה תמיד היתה החלום שלי”.

“לאלברט יש תחושת דחיפות, וזה מתבטא בדרך שהוא מחסל את משאבי החברה בניסיון לפתח חיסון או טיפול לנגיף ה־COVID-19”, אומר רייד, הבוס לשעבר. “הוא אדם כריזמטי, שמלהיב קבוצות אנשים בכדי שיעשו את העבודה”.

בלי לחשוב על המחיר

הדחיפות שמניעה את בורלה ניכרה לאחר סוף שבוע קשה בפברואר, כאשר נוכח לגלות כי נגיף ה־COVID-19 לא יהיה בעיה רק עבור סין. בשיחה שלמחרת בבוקר, בורלה ירה הוראות לעבר הבכירים של פייזר. הוא אמר למנהלים המדעיים לוודא שמעבדות החברה נותרות פתוחות, ושפייזר צריכה לתרום לפתרון רפואי למגפה. “אם לא אנחנו, אז מי?”, אמר בורלה. הוא הורה לקבוצת הייצור להכין רשימה של תרופות של פייזר – כולל תרופות שמטפלות באי ספיקת לב ובזיהומים אופורטוניסטיים – שיהיו בעלות ביקוש גבוה בזמן המגפה ולוודא שהן לא ייפגעו על ידי צווארי בקבוק בייצור. לאחר מכן הודיע רשמית לדירקטוריון, כי הוא מפנה את פעילות החברה לעבר נגיף ה־COVID-19.

“תחשבו שיש לכם פנקס צ’קים פתוח, אתם לא צריכים לדאוג לדברים כאלה. תחשבו שאתם צריכים לבנות ייצור של חיסון לפני שאתם יודעים מה עובד. אם זה לא עובד, תנו לי לדאוג לגבי זה”

באחד הימים, בעיצומו של העיצוב מחדש הזה, אחד הדירקטורים של פייזר, סקוט גוטליב, שניהל בעברו את ה־FDA, יצא ממטה החברה במנהטן, ותוך שעות חששותיו החלו להתממש: דיווחים מקליפורניה הצביעו על התפשטות הנגיף בקהילה. באותו ערב פרסם גוטליב ציוץ בטוויטר: יכול להיות שיש מאבק ארוך לפנינו, שידרוש הקרבה משותפת, הוא אמר – אך בשל מאמציו של בורלה בפייזר, הוא יכול היה לומר גם כי פיתוח חיסונים וטיפולים כבר בעיצומם.

“אלברט פירט מוקדם מדוע חשוב כל כך להשקיע את המשאבים האדירים של פייזר, בלי להסתכל על השורה התחתונה של העסק”, אומר גוטליב. “מציאת חיסון יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה האנושית. זה בדיוק מה שעומד על כף המאזניים, ולחברות גדולות יש את היכולת להגדיל את הייצור ולבצע ניסויים גדולים באופן שאינו זמין למפתחי מוצרים קטנים”.

שיתוף נתונים

באמצע מארס, בורלה החליטה לפרסם את התוכנית של פייזר לשיתוף נתונים עם חברות התרופות המתחרות ממחקר נגיף ה־COVID-19 שלה. הוא הבטיח להשתמש בכושר ייצור עודף ואף להסב ייצור במתקנים של פייזר ממוצרי החברה לטיפולי COVID-19 של חברות אחרות. “אתה מכיר את האמרה”, אומר בורלה. “היזהר ממה שאתה מייחל לו”.

מאז, פייזר שמעה מ־340 חברות. היא כבר נתנה תמיכה טכנית לחלקן ונמצאת על סף חתימה על הסכמי ייצור גדולים עם אחרות. היא גם בדיונים עם חברות נוספות הזקוקות למימון עבור טיפולי ה־ COVID-19 שלהן.

“הילדים שלי ילכו לבית הספר בסתיו הבא?”, תוהה בורלה. “אני גם חלק מהאוכלוסייה. אתה לא יכול להישאר שקט”.

בישיבת הווידיאו של דירקטוריון פייזר בסוף אפריל, נשאל בורלה מה יקרה אם יצרני חיסונים מרובים יצליחו. זו תהיה התוצאה האפשרית הטובה ביותר, השיב, מכיוון שניתן יהיה לייצר במהירות כמויות אדירות של חיסון.

לא רק חיסון

מעבר לגביע הקדוש של החיסון, פייזר מנסה גם למצוא פתרונות טיפוליים. החוקרים שהוטל עליהם לסרוק את מסד הנתונים המולקולרי של פייזר גילו עניין בכמה מהתרכובות האנטי־ויראליות שלה שעשויות לתקוף את הנגיף באמצעות פגיעה ביכולתו להתרבות. לאחר שפייזר קיבלה את רצף ה־DNA של נגיף הקורונה בינואר, החוקרים הבינו מי מבין המועמדים האלה יכול לעבוד בצורה הטובה ביותר.

עם זאת, ביצוע עבודות פרה־קליניות על התרכובות שנבחרו היה קשה. פייזר התקשתה למצוא מעבדה שיכולה לבצע את הבדיקות הראויות. החברה פירקה את המחקר האנטי־ויראלי שלה לפני עשור וכבר לא היתה בבעלותה מעבדה מתאימה שתעבוד עם הנגיף החי. בשלב מסוים, בורלה חשש שהיעדר מעבדה יעכב את תהליך הניסוי הקליני. אולם סוכנות רפואית ממשלתית נפרדת עזרה למצוא מעבדה טובה בהולנד.

היו “רגעים מרובים של חדשות רעות שהרסו את החדשות הטובות שהיו לך שלוש שעות קודם לכן”, אומר בורלה. עבודת המעבדה של פייזר הוכיחה מאז כי אחד ממעכבי הפרוטאז שלה, שפותח במקור למאבק ב־SARS, מפגין פעילות אנטי־נגיפית כנגד SARS-CoV-2. פייזר מתכוונת להתחיל בסוף הקיץ בניסויים בבני אדם לטיפול באותו הנגיף, הניתן דרך הווריד.

תרופה אחרת של פייזר שמקבלת תשומת לב היא Xeljanz, גלולה לדלקת מפרקים שגרונית המניבה 2.2 מיליארד דולר בשנה. היא נתפסת כדרך פוטנציאלית להוריד את התגובה החיסונית המסיבית ל־COVID-19 אשר מכריעה חלק מן המטופלים הנגועים. פייזר תומכת במחקר של Xeljanz בקרב חולי COVID-19 איטלקיים, וכמו כן בעוד ניסוי אמריקאי שיבדוק את יעילותה של תרופה אחרת לדלקת פרקים, תרופה ניסיונית שמכוונת לחלבון Irak-4, נגד הנגיף.

בזמן שכל זה קורה, בורלה עדיין צריך לנהל את שאר פייזר. לאחרונה הוא תכנן ביקור סמלי במפעל – אף אחד לא נסגר – אך לאחר שעשה את ההכנות, התבשר כי לא יורשה להיכנס מכיוון שהוא לא נחשב חיוני.

“אני לא יודע אם הייתי מוכן אי פעם למשהו כזה”, אומר בורלה. “אבל אתה מרגיש שאתה צריך להתמודד עם זה ולאסוף את עצמך מול המאורע, כי זה מה שצריך לעשות”.

צילום התמונה הראשית: StevenFerdman GettyImages

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

IssueCoverJune