|
מתישהו כנראה צריך ללמוד שלכל דבר יש מחיר. רוצים תחרות בשוק הסלולר, הורדת מחירים דרמטית לכלל הציבור? למהלך כזה ברור מראש שיהיו לפחות שני מחירים כבדים שהציבור יצטרך לשלם.
ראשית, זוכרים את הפרסומות הניו-אייג'יות המושקעות עם הילד שדג, המים במדבר, ככה זה כשאוהבים, עולם כחול ועוד כהנה בלבולי מוח? ובכן אתם – ומשרדי הפרסום שחגגו בלוקיישנים אקזוטיים – יכולים לשכוח מזה. מהיום רק "הארד-סייל" – חופשי חודשי ב-99 שקל, 3 מכשירים ב-270 וכו'. זה חלק מההתייעלות הנדרשת.
החלק הכואב באמת של אותה התייעלות הוא פיטורי העובדים. רווחי החברות כבר צנחו, על פי המתרחש בשוק הם יצנחו עוד הרבה יותר, והתגובה הטבעית שלהן היא לייעל את עצמן – גם באמצעות פיטורים. הפיטורים כואבים מאוד, אבל האפשרות האחרת היא שהציבור כולו ימשיך לשלם מחירים מופקעים עבור הסלולרי, ויממן את השומנים של החברות.
מי שמבין היטב את המשוואה הפשוטה הזאת, הוא יו"ר ההסתדרות עופר עיני. אולי בגלל זה לא שמענו ממנו כשמאות עובדים בחברות הסלולר פוטרו ומאות אחרים עומדים בפני סכנת פיטורים. למרות שהתייעלות בענף היא מחיר שצריך לשלם, ניתן היה לצפות מיו"ר ההסתדרות שלפחות ינסה לצמצם את היקף הפיטורים בחברות, שעל אף המשבר הרוויחו ברבעון האחרון 435 מיליון שקל. אבל עיני לא יכול להתנגד במשתמע לרפורמה בסלולר, שחתכה את המחירים לכלל הציבור, וממילא מדובר בעובדים לא חזקים במיוחד (עיקר המפוטרים הם נציגי שירות צעירים, ולא נניח עיתונאים בעלי השפעה). אבל תסמכו על עיני שיידע תמיד לזהות הזדמנות לסיבוב יחצ"ני טוב. והוא זיהה הזדמנות כזו בערוץ 10.
עופר עיני | צילום: ישראל הדרי
המשבר בערוץ 10 אמיתי וממשי, אבל בסופו של דבר הערוץ לא ייסגר. בכירי הערוץ יודעים את זה, הפוליטיקאים יודעים את זה, וגם עיני יודע את זה.
ערוץ 10 לא ייסגר, לא כי אין הצדקה "טכנית" לסגור אותו. הערוץ באופן שיטתי לא עמד בהתחייבויותיו למדינה. פשוט לא שילם מסים. ערוץ 10 לא ייסגר – ואסור שייסגר – כי גם אם חילוט הערבויות והדרישה לעמוד בהתחייבויות מוצדקות פורמלית, מדובר באחד מגופי התקשורת החשובים בישראל, ואחד משני ערוצי הטלוויזיה המשמעותיים היחידים. הערוץ לא ייסגר כי למרות שאין שום דבר פוליטי בדרישה שיעמוד בהתחייבויותיו, חייבת להיות – ובסופו של דבר ברור גם שתהיה – התערבות פוליטית שתדחה (שוב) את החוב ותפרוס אותו על פני שנים.
עיני כמובן יודע היטב שהערוץ לא ייסגר, שהניסיון של הערוץ להפוך את הדיון לפוליטי יצליח, ושבסופו של דבר, גם אם בעלי המניות יעמדו בסירובם להזרים כסף, יימצא פתרון. אז אם התסריט במילא ידוע מראש – למה לא לנצל את ההזדמנות ולרכב על הגל?
הפגנת עובדי ערוץ 10 מול קריית הממשלה | צילום: יואל מילר
בלהיטותו להשיג את הכותרות, לא בוחל עיני באמירות פופוליסטיות מוזרות, כמו זו הקובעת ש"אם הערוץ ייסגר הממשלה תשלם הרבה יותר בדמי אבטלה". קשה להפריז באיוולתה של ההערה הזאת. ראשית, אם זה נכון לגבי ערוץ 10 זה נכון גם לגבי ענפים סקסיים פחות וחלשים יותר – למה שלא יציע עיני שהממשלה תסבסד, באמצעות כספי המסים שלנו, את עובדי חברות הסלולר למשל? ומה עם מאות מפוטרי פיניציה?
הרי אם היינו שומעים לעצות שכאלה, הכלכלה הישראלית היתה עדיין מבוססת על יצוא תפוזים וייצור טקסטיל – אתם יודעים כמה דמי אבטלה שילמה המדינה למפוטרי ענף התפוזים?
עופר עיני, כהרגלו, בחר לעצמו קרב נוח, עם דיבידנד פוליטי ותקשורתי נאה בצידו, וכזה המבטיח לו פינה חמה בלב אחת המהדורות המרכזיות. יש לקוות שלאחר הצלחתו המסחררת בהשגת כותרות על חשבון עובדי ערוץ 10, יתפנה יו"ר ההסתדרות להתמודדות רצינית יותר עם גל הפיטורים.
טורים קודמים של הכותב:
מעמד הביניים משלם את מחיר הבורות של מנהיגי המחאה
נתניהו ופישר מפחדים לפוצץ את בועת הנדל"ן
|
