עיר בגסיסה: "החזירות של מלונות הכל כלול הורסת את העיר אילת"

בזמן שאלפים יצאו לרחובות במחאה על הגזירות שהטיל שר האוצר בתקציב המתוכנן לשנים 2013-2014, מרבית העסקים באילת שיחררו אנחת רווחה שקטה, כאשר האיום בביטול הפטור ממע"מ, שתמיד חוזר על עצמו כאשר המשק במשבר, נותר גם הפעם מחוץ לחוק ההסדרים.

אך חגיגות אמיתיות לא ממש היו באילת. מחיקת הגזרה מהרשימה השחורה אמנם הצילה את בעלי העסקים, אך זהו רק גלגל הצלה זמני. גם בלי נושא המע"מ, נלחמים בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בעיר על חייהם, כשהבעיה, לטענתם, היא לא היעדר תיירים או מצב כלכלי קשה – אלא דווקא בתי המלון.

"בשנים האחרונות יש תופעה חריפה שאנו מכנים החזירות המלונאית", אומר בשיחה עם פורבס יו"ר לשכת המסחר של אילת, דני להב. "בגלל המבצעים המוגזמים של 'הכל כלול', האורחים של בתי המלון הופכים להיות שבויים, ויש לזה השלכות חמורות. אורח שמגיע היום לעיר אילת כבר בקושי יוצא מהמלון. התוצאה היא קשה מאוד עבור בעלי העסקים".

על פי בדיקה שערך מכון גיאוקרטוגרפיה באוגוסט האחרון בהזמנת ראש העיר האילת, בעיר פועלים 52 בתי מלון ומספר בתי הארחה ברמות שונות. בסך הכל יש באילת כ-11 אלף חדרי מלון, בהם מתארחים למעלה מ-95% מהתיירים הבאים אליה. רבע מחדרי המלון בעיר הם על בסיס אירוח הכל כלול, או על בסיס חצי פנסיון. "ההתפתחות היא מחד גיסא תוצאה של הביקושים למחירים מוזלים מצד התיירים הישראלים והזרים, ומאידך גיסא, תוצאת התחרות בין בתי המלון", נכתב בסקר.

צילום: רויטרס

ישרוטל ופתאל הן הרשתות הגדולות באילת, המחזיקות כל אחת ב-9 בתי מלון וביחד מחזיקות בחצי מהיצע החדרים של בתי המלון באילת. על פי נתוני הסקר, 55% מהחדרים של רשת פתאל ו-29% מהחדרים של ישרוטל מוצעים בפורמט הכל כלול.

להב מספר שבעלי עסקים באילת מתקשים לפעול כנגד התופעה: "זה לא שהתפוסות ירדו, לא שמגיעים לכאן פחות תיירים. אנחנו עוד מדברים על תקופה שבה טורקיה לא היתה שחקן אצל הישראלים. החומות של המלונות כל הזמן עולות, הם הפכו את האורח לשבוי. העיר מתרסקת לנוכח הפעולות האגרסיביות של טייקוני המלונאות".

אבל מה אפשר להגיד לאותם בעלי מלונות שרוצים להציע מחירים אטרקטיבים לצרכן הישראלי?

"אי אפשר להגיד לאותם טייקונים שאסור להם לעשות 'הכל כלול', אבל המלונות והעסקים מסביב קשורים זה לזה בקשר דם, אם המלונות ירמסו אותנו לא יהיה פה כלום בסוף", עונה להב. "צריכה להיות לבעלי המלונות חשיבה מעבר לטווח הקצר, הם צריכים להבין שהפרה לא יכולה להישאר באחו לבד, ולא יכול להיות שמסביב למלונות לא יהיו בכלל עסקים. אי אפשר להיות חזיר בלי סוף".

אהובה זייד מצטרפת לדבריו של להב. זית הקימה לפני שנה וחצי את העמותה לקידום המסעדות, בתי הקפה והברים באילת "מתוך מצוקה כלכלית אמתית של המגזר הקולינרי הפרטי באילת", לדבריה. העמותה מייצגת היום כ-50 בעלי בתי עסק קולינריים פרטיים.

"המצב הקשה היום נוצר כתוצאה משיווק אינטנסיבי של פורמט הכל כלול שלמעשה גוזל מ-2,000 עובדים בתחום האוכל באילת את פרנסתם העיקרית", אומרת זייד. לדבריה גם אלו שלא נוקטים בגישת ה'הכל כלול' אלא משווקים את עצמם כחצי פינסיון במודל מורחב תורמים לבעיה. "יש מלונות שנותנים ארוחת בוקר עד 12 בצהריים וארוחת הערב מוגשת כבר מ-18:00, זה למעשה חצי פנסיון שמתנהג כמו הכל כלול", היא אומרת.

"בואו לא נתבלבל – המלונות הם החוויה המרכזית"

מסתבר שבעיית ה'הכל כלול' אינה נוגעת רק לבעלי העסקים באילת. בכתבה שערך ה-BBC לפני כשנה הוא מתעד את המשפחות שמעדיפות לסגור את מחיר את החופשה עוד לפני היציאה אליה באמצעות מלונות הכל כלול, ומולן את בעלי העסקים הקטנים בספרד שמתלוננים על הפורמט שגוזל מהם את פרנסתם.

שלומי טחן, סמנכ"ל רשת ישרוטל, מבין את הקריאות של בעלי העסקים אך חושב שהדיון איבד פרופורציה: "בואו לא נתבלבל, התיירות והמלונות הם העוגן המרכזי של החיים המסחריים באילת, המלונות הם החוויה המרכזית – המסעדות הן החוויה המשלימה. במלונות באילת מושקעים מיליוני שקלים והם מוקד המשיכה של התיירים, ללא מלונות חזקים ואטרקטיבים, התיירים פשוט לא יגיעו".

טחן מוסיף כי תלונות בעלי העסקים לא מחזיקות מים אל מול המציאות: "רק שניים מתשעת המלונות של רשת ישרוטל הם בפורמט 'הכל כולל', אנחנו מציעים מגוון רחב שכולל גם מלונות שמספקים חדר בלבד (ללא כל ארוחה) או מלונות שמציעים רק ארוחת בוקר, יש כאן כמה בעלי מסעדות שהקימו לובי נהדר ומעלים טענות ללא בסיס".

"יש טרנדים בעולם המלונות שאי אפשר להתעלם מהם, אחד מהם זה מלונות ה-'הכל כלול', אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, זו דרישה של הצרכן, זה כמו שתגיד לי למה אתה מייבא אייפון 5 אתה פוגע בכל מיני עסקים אחרים".

האם הבעיה הגדולה של בעלי המסעדות הקטנים הן אכן מלונות ה-'הכל כלול'? תלוי את מי שואלים. טחן טוען שהמסעדות והעסקים נלחמים במלחמה הלא נכונה. "המלונות הם אלו שמטילים את ביצי הזהב שממריצים את העיר, הבעיה האמתית היא לא שאין תיירים שמסתובבים בעיר ובטיילת, הבעיה האמיתית של בעלי העסקים היא עודף שטחי מסחר כך שהם נלחמים אחד בשני".

טחן גם מספר כי הגיע להסכמה מסעדות ובארים כך שהוא מוציא אליהם אורחים מהמלונות שאינם מציעים את כל החבילה וכך כולם מרווחים. "אני מאמין בדו קיום כאן, מאמין שיש מקום לכולם, אבל מרכז התיירות בעיר הוא המלונות, אסור לשכוח את זה".

לא בסדר היום של מדינת ישראל"

"יש פה אינטרס עירוני מובהק, ועל העירייה לקבוע את צביון העיר", טוענת זייד. "לעירייה צריכה להיות אמירה באשר לאופי בסיס האירוח באשר לאותם פסטיבלים בעיר שמקבלים תמיכה עירונית, אנחנו מאמינים שצריך להיות שיתוף פעולה בין גופים שיוביל שינוי בעיר".

"אנחנו לא בסדר היום של מדינת ישראל בכלל, אין התייחסות לצורך של חיזוק העיר", אומר להב, "הגיעו מים עד נפש". להב לא פוסל את האפשרות של השבתת העסקים בעיר בכדי להראות למלונות ש"גם הם צריכים אותנו", אך מציין כי הוא מנסה להימנע מצעד כזה. "במקום עיר בריאה עם מלונות, אילת הפכה להיות מלונות שיש להם עיר".

רשת פתאל סירבה להגיב.

תגובת עיריית אילת לא התקבלה עד למועד הפרסום.