Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

עם קצת עזרה מחברים: הקשר הנסתר בין מרקל לדראגי

כאשר אנגלה מרקל תמכה במינוי מריו דראגי לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי במאי אשתקד, רבים באירופה הניחו כי זהו ויתור, הפסד שלה ושל גרמניה. אקסל וובר, נשיאו הנוקשה של הבונדסבאנק, התפטר בטונים צורמים חודשים ספורים לפני כן, ולא הותיר לקנצלרית גרמניה הרבה ברירות מעבר להטלת כובד משקלה מאחורי האיטלקי, שהיה המתחרה היחידי מול וובר על התפקיד היוקרתי.

למעלה משנה אחרי כן, גוש היורו עודנו נסוג אל עומקו של משבר, והפחד מפיצול משפיל שלו מתגבר. בד בבד, נעשה ברור יותר ויותר שמרקל השיגה את הבחור שרצתה לתפקיד, אחרי הכל. בביקורה בקנדה בשבוע שעבר גוננה במרץ על דראגי, אחרי שהלה עורר ויכוח סוער בגרמניה עם הבטחתו לעשות "כל מה שצריך כדי לשמור על היורו" ואיתותיו על נכונות להמשיך עם תוכנית קניית האג"ח השנויה במחלוקת של הבנק המרכזי.

הצהרותיו של דראגי בסוף יולי הניעו פחדים כי הבנק המרכזי נמצא כעת בידיה של מזימה דרום אירופית, הנכונה לכופף את כלליה של מדיניות מוניטרית יציבה, על מנת להגן על מדינות מוכות כלכלית דוגמת ספרד ואיטליה. התנגדות חזקה למהלכיו של דראגי מיורשו של וובר בנישאות הבונדסבאנק, ינס ויידמן, הוסיפה לתפישה בגרמניה לפיה הבנק סוטה ממסלולו במידה מסוכנת. ומשום שויידמן הוא יועץ לשעבר של מרקל, מדיניותו הנוקשה נתפשת בידי רבים כמשקפת את עמדותיה של הקנצלרית.

אך דבריה של הקנצרלית בקנדה ביום חמישי – היא אמרה שהאסטרטגיה של דראגי "לגמרי עולה בקנה אחד" עם זו של מנהיגי אירופה – צריכה לעקור משורש את הרעיון כי היא מתנגדת למדיניותו הגמישה של נשיא הבנק. זה חשוב: ללא האישור שבשתיקה מברלין, נשיא הבנק המרכזי יגלה שזה די בלתי אפשרי לחקור את גבולות הכוח שלו, במטרה להשאיר את היורו על כנו. וזה בדיוק מה שמרקל צריכה שהוא יעשה.

בדיוק מה שהיא צריכה. מרקל ודראגי | צילום: רויטרס

עבור הבונדסבאנק, קניית אג"ח היא טריטוריה אסורה. המדיניות הזו מבוססת על עיקרון, ואין בה מקום לגמישות. מרקל היא פרגמטית. היא רוצה את הפיתרון שעלותו במונחים פוליטיים היא הזעירה ביותר.

הקלט והדבק

אחד החששות הגדולים בפמלייתה הוא שגוש היורו יתחיל להשתולל לפני שגרמניה תערוך בחירות כלליות, כשנה מהיום, ותקוותיה לקדנציה שלישית ייגוזו. הפיתרון של מרקל עצמה למשבר – יצירתו של "איחוד פיסקלי" בו חברות גוש היורו יוותרו על שליטה בתקציבן לטובת רשות מרכזית בבריסל – היא פרויקט שייקח לו שנים להתממש, אם בכלל – כך מודים מקורבים לקנצלרית.

זה מותר את הבנק המרכזי כשחקן היחידי שמסוגל לשמור על שלמות גוש היורו בשנים הקרובות. אפילו אם דראגי יאלץ לאכזב את המסורת המוניטרית הגרמנית, יש לצפות כי מרקל תתמוך בו. רשימת הבעיות שיעלו מפירוקו של איחוד מוניטרי היא ארוכה ומחרידה; הממשלה הגרמנית תיאלץ לגלות סובלנות כלפי איחוד מוניטרי "איטלקי", בו אינפלציה גבוהה ומטבע חלש תומכים בארצות מוכות החוב לרוחב הפריפריה הדרומית של הגוש.

אם אירופה תצליח, בעזרת הבנק המרכזי, להינצל שנה נוספת, ומרקל תנצח שוב בבחירות, יינתן לה החופש הפוליטי לנקוט צעדים חדשים לחסימת המשבר. השותף הכי טבעי שלה לקואליציה באם תנצח הוא הסוציאל-דמוקרטים מהשמאל-מרכז (SPD), התומכים בהנפקת חוב משותפת לגוש היורו, צעד שמרקל התנגדה לו עד עתה.

פגרמטיות מנצחת אידיאולוגיה

האמת היא שמרקל הפרגמטית תמיד רצתה פרגמטיסט ולא אידיאולוג בראשות הבנק המרכזי בפרנקפורט.

זו הסיבה לתמיכתה הפושרות במועמדותו של וובר לתפקיד הנשיא, מה שתרם בסופו של דבר להחלטתו לפרוש מהמירוץ לתפקיד. זו גם הסיבה לכך שהיא קידמה את יורג אסמוסן במקומו של יורגן סטארק, עוד "נץ" גרמני שהתפכח ונטש את חבר מנהלי הבנק המרכזי במחאה חצי שנה אחרי וובר. אסמוסן, סגן שר האוצר הגרמני לשעבר, הוא חבר באופוזיציית ה-SPD ופרגמטיסט בפני עצמו, עם קשרים קרובים לדראגי. הוא רואה את עצמו כמגנם של האינטרסים האירופיים, כמו גם אלה הגרמניים.

 נץ שהתפכח. אסמוסן | צילום: רויטרס

הוא חוזר לברלין, שם מתגוררת משפחתו, על בסיס שבועי, וממשיך להיפגש עם מרקל בקביעות. אסמוסן, יותר מויידמן לפניו, צמח להיות איש המפתח שלה בבנק המרכזי. בתור נשיא הבונדסבאנק, אומרים בסביבתה של מרקל, על ויידמן לאמץ קו נוקשה ולהראות שהוא אינו משיב טובות למנהליו הקודמים. מרקל, בתמורה, צריכה לתת לו מרחב לגלם את תפקידו, ולהשאיר אותה מרחוק.

מקורביה של מרקל דוחים על הסף את הרעיון כי מרקל סובלנית כלפי צעדים המפרים את המנדט שניתן לבנק המרכזי, כפי שטוענים הניצים הגרמניים. הם מצביעים על אמצעי המדיניות יוצאי הדופן שננקטו ע"י נשיאי הבונדסבאנק קארל אוטו פוהל והאנס טיטמייר בשנות ה-80 וה-90 תחת לחץ מצד הקנצלר דאז הלמוט קוהל.

עצמאותם לא הוטלה בספק, הם אומרים. ההשלכה היא שדראגי מצוי תחת אש כי הוא איטלקי, יותר מאשר בעוון תוכן מדיניותו. עדיין, ישנו סיכון למרקל אם התפישה לפיה היא שמחה להעניק לדראגי יד חופשית ולהותיר את ויידמן להתנדנד על העץ תקנה לה אחיזה.

סקר גרמני מתוקשר ומקיף הראה החודש כי 39% מהגרמנים מאמינים שהבנק המרכזי צריך להתמקד בשמירת יציבות התמחורים בלבד, ורק 12% רוצים שהבנק המרכזי יעזור למדינות המוכות פיננסית בגוש היורו. הממסד המוניטרי הניצי של גרמניה – בהובלת חברי הבנק עצמו לשעבר אוטמאר איסינג ושטארק, כמו גם כלכלנים פרטיים – כבר מזילים דמעות תנין על מסלולו של הבנק המרכזי.

איסינג, הדיפלומטי בד"כ, פרסם ספר מוקדם יותר החודש ובו ביקר את מרקל חריפות בעקיפין, בעוון ניסיונה לפתור את משבר היורו באמצעות אינטגרציה פיסקלית הדוקה יותר, גישה שלשיטתו נועדה להיכשל ותאלץ את הבנק המרכזי לגשר מעל הפערים הנוצרים. נוקטי הקו הניצי שואגים, וחלק ניכר ממפלגתה של מרקל, הנוצרים הדמוקרטים, אוחז בעמדות דומות בנושא, כך שעליה להיות זהירה במיוחד. אך מנקודת מבטה אין זה הסיכון הגדול ביותר: מה שהכי מסוכן בשבילה יהיה ללכת לבונדסטאג חזרה ולבקש מאות מיליארדי דולרים עבור ספרד או איטליה. נכון לעכשיו, מריו דראגי עושה בשבילה כמיטב יכולתו בכדי לעכב את יומו של החשבון הגדול.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן