עתידו של האיחוד האירופי מונח על כתפיהן של גרמניה וצרפת

איחודן של מדיות אירופה תחת מדיניות פוליטית וכלכלית אחת היתה אג'נדה דיפלומטית של ארה"ב עוד בשנת 1945. עד היום, למרות נשבר החוב החמור שחלק מהמדינות ביבשת חובות, חייבים להודות שמדובר בפרויקט מוצלח למדי.  הכישלון הנוכחי של גוש היורו הוא תוצאה של מחסור במערכת חוקתית מסודרת. על כן, כדאי להסתכל לאמת בפנים ולהודות שפסגת האיחוד בבריסל איננה יותר מבזבוז כסף משווע. נראה כי מטרתה היחידה של הפסגה היא לסבסד מלונות יוקרה ולימוזינות עבור שרי הקבינט המובילים של מדינות האיחוד.

פרויקט שתוכנן כבר בשנות ה-50 בגרמניה | צילום: רויטרס

אולם חשוב לזכור שהאיחוד האירופי הוא אי של שלווה ואין אף מקום אחר בעולם, אפילו לא באמריקה שאפשר לומר זאת עליו. מאז סוף מלחמת העולם השניה נאבקו כל מנהיגי גרמניה להשאיר את המדינה מחוץ לכל קונפליקט באזור על מנת לשמר את המוניטין שלה כמקום טוב, שמח ומאושר לחיות בו. למעשה, פרויקט היורו, כאיחוד מדינות מערב אירופה נוסד במוחו של קנצלר גרמניה הלמוט קוול בתחילת שנות ה-80. כעת גרמניה מסתכלת ורואה כיצד משבר החוב שפקד את האיחוד מאיים להשמיד כליל את כל מה שעבדה קשה עבורו מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת.


אמנם בעוד צרפת נחשבת היום אחת המדינות החזקות באירופה, מנהיגיה כבר יודעים שכוחם לא מתקרב אפילו לזה של גרמניה ולכן הם יעשו הכל כדי לשמר את מעמדם באיחוד האירופי, כלומר הם ילחמו בכל כוחם על מנת להציל את היורו. כך גם גרמניה. מתברר שלשתי המדינות האלה יש הכי הרבה מה להפסיד מנפילתו של המטבע המשותף, לכן עתיד הגוש כולו מונח כעת על כתפיהן.

את האשמה במשבר החוב אין להטיל על מחסור במדיניות כלכלית אחידה של מדינות גוש היורו אלא על טעויות קטלניות שנעשו במסגרת המדיניות הקיימת. הבעיות של ספרד ויוון הן בעיות אשראי. תארו לעצמיכם למשל שאחת מהמדינות בארה"ב תקלע לחובות גדולים כמו של השתיים. האם יכול מישהו לעלות בדעתו שהיא תקום ותפרוש מארצות הברית ותאמץ מטבע אחר משלה? 

זכרו שבמאה ה-19, למעט בתקופת מלחמת האזרחים, למדינות בארה"ב היה כוח כלכלי חזק הרבה יותר בנפרד מאשר כאומה מאוחדת. המדיניות הכלכלית של ארה"ב הייתה מאוד מפוזרת ולעיתים לא ברורה. אך למרות זאת, אף אחת מהמדינות לא חשבה אפילו על היפרדות ממנה.

מנהיגי האיחוד האירופי צריכים להבין שהטעויות שהם עושים כיום, פוגעים גם במדינות מחוץ לגוש היורו. אם לפני שמונים שנה, הצרה הכלכלית הגדולה ביבשת הייתה מיסים ושערי חליפין מוגזמים של המטבעות השונים, היום זוהי האנדרלמוסיה הרגולטורית, במיוחד בכל הנוגע להעסקת ופיטור עובדים. על מנת לתקן את העוולות שנעשו עד כה, האיחוד האירופי צריך להפסיק לפחד מהסקטור הפרטי ולהתחיל לשמר את חוזקותיו. רק מדיניות של הורדת מיסים תחזיר את השפיות לשווק האירופי ואת זה ההיסטוריה כבר הוכיחה יותר מפעם אחת.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן