|
בדברי ההקדמה שלו לתקציב החדש, בחר שר האוצר, יאיר לפיד, לכתוב טקסט פיוטי ומשובץ בביטויים שגיבים ומעט עילגים, כמו "תקציב של תקווה", "תחילתה של דרך ביצירתה של חברה ישראל (כך במקור) הוגנת יותר…", וכו'.
אך בניגוד לתוכנית מדינית או צבאית, לפיד אינו מספר כיצד הוא מתכוון להתמודד עם התוצאות הלא פשוטות שיהיו, גם לדעתו, לביצוע התקציב, ובראשן הרחבת מעגל העוני והעמקתו, הקצנת פערים חברתיים וגידול בשיעור האבטלה.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
היקף האבטלה ועוצמת הפגיעה בפריפריה תלויים גם בהחלטות תקציביות שטרם התקבלו, הקשורות לתקציב הביטחון. הקיצוץ מאיים בעיקר על התעשיות הביטחוניות, המעסיקות במישרין ובעקיפין כ-30 אלף עובדים, רבים מהם ביישובי הפריפריה.
אנשי האוצר מתכוונים לקצץ 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. על פי המסורת, ההכרזה על קיצוץ בתקציב הביטחון אינה אלא מהלך פתיחה למאבק הגלוי על היקף הקיצוץ וסעיפיו. את ההחלטה מקבל בסופו של דבר ראש הממשלה, לאחר ששמע את עמדות הצדדים – שר הביטחון ושר האוצר. במערכת הביטחון יודעים שמרחב התמרון הפעם קטן מאוד, הקיצוץ חיוני, ומוצו האפשרויות לפגיעה בסעיפי התקציב הכללי. השאלה היא רק כיצד יקצצו.
חלקים גדולים מהתקציב אינם נתונים לדיון: כ-10% מהתקציב המקומי משמשים לתשלום גמלאות לפורשי משרד הביטחון. 20% מהתקציב הכולל הם כספי סיוע אמריקאי. יש התחייבויות ארוכות טווח ויש פעילות חיונית לביטחון המדינה שיש לקיים אותן בכל מחיר. "יש רק שלושה נושאים שבהם יכול הצבא לקצץ", אומר סגן שר הביטחון דני דנון, "ימי מילואים, אימונים, ורכש". מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שקיצוץ מוגזם בשני הסעיפים הראשונים עלול לגבות מחיר יקר בשדה הקרב, וייתכן שקל יותר יהיה לקבל החלטות במקומות אחרים.
צילום: רויטרס
הרכש בצה"ל ממומן משני מקורות: סיוע אמריקאי בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, ותקציב מקומי של (לפני הקיצוץ) 42 מיליארד שקל. כל הקיצוץ יהיה כמובן מהתקציב הישראלי, והקטנת הרכש תפגע בתעשיות המקומיות, שכבר החלו לפטר עובדים ללא קשר להיקף הקיצוץ. בין הפרויקטים המרכזיים העשויים להיפגע, נמנים פרויקט טנק המרכבה ופרויקט הנגמ"ש נמ"ר, המבוסס על התובה ומערכות ההינע של המרכבה.
לקראת כל דיון תקציבי עולות שאלות לגבי הצורך של צה"ל להצטייד בכלים אלה, שמחירם מאמיר עם השנים בעקבות שינויים בעלויות והצורך המתמיד בשכלולם. עלות טנק מרכבה סימן 4 נאמדת על ידי מקורות לא רשמיים ב-6 מיליון דולר – פי חמישה ממחיר הטנקים הראשונים מסוג זה. עלות הנמ"ר נאמדת ב-5 מיליון דולר. בנוסף, חיוניותם של כלים אלה בשדה הקרב העתידי שנויה במחלוקת; לעתים קרובות ניכר שלא רק שיקולים צבאיים עמדו מאחורי ההחלטה להמשיך בפרויקטים היקרים.
חלק גדול מהתקציב להצטיידות במרכבה ובנמ"ר מגיע מתקציב הסיוע האמריקאי, שחלקו ניתן להמרה בשקלים לרכישות מקומיות, אבל אין לכך משמעות אם יוחלט לקצץ בפרויקטים אלה: צה"ל יכול לסגור או לצמצם אותם ולהמשיך ליהנות ממלוא הסיוע, על ידי העברת הזמנות אחרות מהשוק המקומי למימון בכספי הסיוע.
אברהם בר דוד, יו"ר חברת מוצרי המתכת אימקו, המייצרת רכיבים עבור המרכבה, עומד בראש ועד פעולה שהוקם על ידי המפעלים המעורבים בייצור: "אני מייצג 70 מפעלים המייצרים את המרכבה והנמ"ר כספקים של משרד הביטחון, ולהם יש עוד 110 מפעלים הפועלים כספקי משנה", הוא אומר. "המפעלים האלה אחראים לתעסוקה של 10,000 איש, 40% מהם בפרפריה. בקריית שמונה הם מפעלי עוגן וספק תעסוקה ל-800 עובדים".
-מה אתם צופים שיקרה בעקבות הקיצוץ בתקציב הביטחון?
"נצטרך לראות מה יהיו ההחלטות, אבל הקשיים התחילו אצלנו עוד מתחילת השנה, והם נובעים מהעיכוב באישור התקציב החדש. תשלומים מתעכבים והזמנות חדשות לא יוצאות. אנחנו עדיין מספקים הזמנות מהעבר, אבל בתוך כמה חודשים גם זה ייגמר. אני מכיר מפעלים שכבר התחילו לפטר עובדים לא חיוניים".
גם סגן השר דני דנון, שערך בשבוע שעבר סיור במפעלים ונפגש עם מנהלי המפעלים הביטחוניים, נשמע מודאג: "ביקרתי במפעל למערכות ראיית לילה בקצרין, נייט לייט, ושם 60 עובדים בסכנת פיטורים. גם במפעל מנועי בית שמש, המייצר חלקי מנועים למטוסים, יש חשש מפיטורים בעקבות העברת הזמנות לארה"ב, שם יכול משרד הביטחון להשתמש בתקציב הסיוע לרכישות, וההנהלה מתלבטת אם להתחיל בפיטורים. גם התעשיות בקריית שמונה בלחץ גבוה".
בעבר, אומרים תעשיינים בענף, הקלו התעשיות הביטחוניות את מצוקת הקיצוצים באמצעות הגברת הייצוא, אולם בשנים האחרונות סובלת התעשייה גם מצמצום הזמנות מחו"ל: ישראל אינה המדינה היחידה המנסה להתמודד עם המשבר העולמי באמצעות קיצוץ בתקציבי ביטחון.
מה עושים עם הביטקוין
הביטקוין, המטבע האינטרנטי, הפך בחודשים האחרונים מקוריוז רשת – למוקד משיכה משלהב דמיון לספקולנטים ומשקיעים. השקת המטבע הייתה רעיון נועז ומעניין של קבוצת מתכנתים: באמצעות קוד מסובך הם יצרו מטבע העובר בין המשתמשים בו באינטרנט בלבד. המשתמש יוצר ברשת ארנק, קונה את המטבע וסוחר בו בחנויות, או עם כל אדם אחר המוכן לקבלו.
יש חנויות, גם בישראל, המקבלות ביטקוין כתשלום, ובשבוע שעבר התפרסמו בתקשורת הבינלאומית ידיעות על מוכרי דירות שהציגו את מחירי הנכסים בביטקוין. מה ששובה את הדמיון במטבע האינטרנטי הוא העובדה שהוא אינו קשור במדינה או בכלכלה לאומית כלשהי, אינו נשלט על ידי בנקים מרכזיים ואינו מופקד בבנקים מסחריים. השימוש בו מקנה תחושה קוסמופוליטית, וזוהי למעשה הכרזת העצמאות של מדינת האינטרנט.
אבל המשמעות הכמעט רוחנית של המטבע החדש תפסה בשבועות כיוון חדש ואפל: שער המטבע החל להיטלטל, כשהוא מזנק במאות אחוזים ל-266 דולר, וצונח בתוך ימים אחדים ל-100 דולר. נוכח רכבת ההרים וגל הפרסומים על אנשים שהתעשרו פלאים מהשקעה במטבע החדשני, מתגנבת ללב תחושה שמדובר בסוג של קזינו או משחק פירמידה, ששומר כספו ירחק ממנו.
אפשר להניח שהביטקוין יסתלק או יסולק במהרה גם מהשוליים שבהם הצליח להיאחז. למרות שמו והכבוד הרב לו הוא זוכה במקומות האחדים, לא מדובר במטבע אמיתי. מטבע אינו רק "רישום", פיסת נייר או חתיכת מתכת קשה לזיוף שאנחנו מעבירים בינינו. מטבע צריך להתחבר לכלכלה ולמשק שאותו הוא משרת. מטבע המנותק מהכלכלה הוא חסר משמעות, שכן "יצרני" המטבע אינם יכולים לקבוע איזו כמות של מטבע יש ליצור על מנת לשרת את צרכי המשתמשים. לא ניתן להציף את השוק כי אז יאבד המטבע את ערכו. נדירות יתרה גורמת לסחירות קטנה ותנודות חדות בערך, כפי שראינו לאחרונה. איש אינו רוצה להחזיק במטבע שלא ניתן לדעת מה יהיה ערכו מחר או בעוד שעתיים.
צילום: רויטרס
הביטקוין אינו רק בעיה פרטית של יחידי הסגולה הרוכשים אותו ולעיתים אף מצליחים להשתמש בו או סתם להתעשר מתנודותיו הקפריזיות. גם רשויות המס לא החליט עדיין איך להתייחס ליצירה הכלכלית החריגה: האם הוא "מטבע" העונה להגדרות בחוק? ואם הוא מטבע, האם אפשר להגדיר אותו כמטבע חוץ? אזרחים זרים המפיקים רווחים ממסחר בביטקוין יכולים לטעון שהרווח לא הופק בגבולות ישראל, ולכן הם אינם חייבים לשלם את המס כאן. בינתיים, למרבה המזל, מדובר בענף כלכלי צעיר ולרשות טרם הוגשו דו"חות שנתיים הכוללים רווחים או הפסדים ממסחר בביטקוין.
אנשי המס עשויים לפגוש בביטקוין לא רק בדו"חות המס המוגשים כחוק. למטבע המקודד יש תכונה מופלאה ההופכת אותו למהדורה מודרנית של מחבואי מס, המאפשרים לעבריינים להסתיר הכנסות מהרשויות. השימוש בביטקוין קשה מאוד למעקב, שכן אין אפשרות ואין צורך להפקיד אותו בבנק. הוא עובר ברשת ומופקד על גבי שרתים מאחורי מערכת הצפנה ברמה גבוהה.
הפוטנציאל העברייני של הביטקוין עשוי להסעיר את הדמיון, אבל דווקא כאן מתרגשים פחות ברשויות המס. "המעלימים לא היו צריכים לחכות לביטקוין כדי לחמוק מהמערכת הפיננסית הגלויה: הם תמיד ידעו לרכוש זהב או יהלומים ולהשתמש בהם כתחליפי מזומן. העבירות האלה מתגלות בדרך כלל כאשר הם משתמשים בכסף שהעלימו, וחיים ברמת חיים שאינה ניתנת להסבר על פי הכנסותיהם המדווחות", מסר גורם ברשויות המס.
|
