פוליטיקה ישנה מתנגשת בחדשה: המשבר הפוליטי בברזיל

ב-4 במרץ קיבלה הפרשה מפנה דרמטי עם מעצרו והבאתו לחקירה של הנשיא לשעבר לולה דה סילבה בחשד להונאה והלבנת הון. דה סילבה, שכיהן כנשיא בין השנים 2003 ל-2011 נחשב עד לאחרונה לפולטיקאי הנערץ במדינה, ונחשב לפטרון הפוליטי של רוסוף, וכדמות אשר בה לא ניתן לגעת. מעצרו, והפרטים שנחשפו בחקירה כמו דירה סודית בבעלותו, וכספת שבה פריטי אמנות נדירים, הוביל לגל מחאה אדיר שהגיע לשיאו לפני כשבועיים. ב-13 במרץ, יצאו כ-3 מיליון איש למחות ברחובות כנגד דה סילבה ורוסוף, במה שנראה היה כמהלך שיכריע את גורלם של מי שעד לפני כמה שנים נחשבו לפוליטקאים הנערצים במדינה.

דה סילבה נחשב עד לאחרונה לדמות שאי אפשר לגעת בה | צילום: Ricardo Stuckert

ואז הגיע המהלך האחרון שנראה כאילו נלקח היישר מהסדרה בית הקלפים של נטלפיקס. דה סילבה מונה על ידי רוסוף לראש לשכתה ולחבר קבינט ובכך הוענקה לו חסינות פדרלית, שרק בית המשפט העליון או הפרלמנט בברזיל יכולים לבטלה. המינוי, שרק לאחרונה נחסם זמנית על ידי בית המשפט העליון, הוציא שוב מאות אלפים לרחובות במחאה.

בנוסף למשבר הפוליטי שפוקד את ברזיל, המדינה נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי מחריף שמטלטל את הכלכלה השמינית בגודלה בעולם, והגדולה ביותר בדרום אמריקה. משבר האמון הקשה הבריח משקיעים זרים, ובנוסף, ההאטה בכלכלת סין שהיא שותפת המסחר הגדולה של ברזיל, וירידת מחירי הסחורות שהם היצוא העיקרי של המדינה, הובילו למגמה שלילית של התמ"ג אשר התכווץ ב-3.8% בשנה שעברה. לנתונים אלו יש להוסיף את האינפלציה ששוחקת את כוח הקנייה של התושבים, ובינואר הגיע לשיא של 12 שנים עם 10.71%.

בברזיל דורשים פוליטיקה חדשה

ברזיל נמצאת בשיאה של סערה מושלמת, משולבת במשבר פוליטי וכלכלי. אך לא מדובר בפעם הראשונה בה המדינה עוברת תקופה כזו, ולמרות שקשה להאמין, לא מדובר בפרשת השחיתות הקשה ביותר במדינה. מה שכן היה שונה הפעם הייתה התגובה של הציבור בברזיל.

במשך שנים, כתוצאה משחיתות והיעדר מסורת דמוקרטית, הציבור בברזיל הפגין אפתיות כלפי הנעשה בברזיליה וכלפי פוליטיקה בכלל. שיחת היום סבבה סביב כדורגל, ופוליטקאים מושחתים כגון פאולו מאלופי מסאו פאולו ידעו כי יוכלו להיבחר מחדש כל עוד הציבור רואה בהם כאנשי עבודה אשר יוזמים פרוייקטים, "אני גונב אבל יוזם" אמר מאלופי בעצרת בחירות.

אך בעשור האחרון חל שינוי יסודי ודרמטי בתפיסה הציבורית. ראשית, לרוב הברזילאים יש מה להפסיד. הצמיחה הכלכלית של העשור הקודם הובילו להתחזקות מעמד הביניים בברזיל אשר צמח מ-38% מכלל האוכלוסייה בשנת 2003 ללמעלה מ-55% מהאוכלוסייה כיום. מדובר בגידול שבין 40 ל-50 מילון איש, שנושאים בנטל מבחינת מיסוי, והנפגעים הראשיים מצעדי הצנע אותם נאלצה הממשלה לבצע לאחרונה בעקבות המשבר הכלכלי.

הפעם לברזילאים יש מה להפסיד | צילום: fotolia

שנית, ברזיל עוברת מהפכה חברתית בעשור האחרון. אמנם המדינה נחשבת לדמוקרטיה צעירה, ורק ב-1985 הסתיים בה המשטר הצבאי ורבות מהנורמות של אותו משטר מושרשים במוסדות השלטון. אך הדור הצעיר שגדל אל תוך הדמוקרטיה הינו בעל דרישות גבוהות יותר מהדור הקודם, ואלו הובילו בעשור האחרון להתחזקות החברה אזרחית ועלייתם של ארגוניים חברתיים. תופעה זו מקבלת חיזוק אדיר על ידי המדיה החברתית, והואצה עוד יותר בעקבות חדירת תשתית האינטרנט והסלולר בשנים האחרונות, עם יותר מ-110 מיליון ברזילאים מרושתים לאינטרנט, ו-120 מיליון מחזיקים במכשיר סלולארי.

שתי תופעות אלו הובילו לכך שהציבור בברזיל היום מעורב פוליטית יותר מאי פעם בעבר. ולמרות שהציבור בברזיל דורש פוליטיקה חדשה, נראה כי רוסוף ודה סילבה עדיין לא אמרו את המילה האחרונה.

הכותב הוא ראש צוות מחקר ופרויקטים בחברת הייעוץ ויקיסטראט (Wikistrat)