פוליטיקה להשכיר: על המחלוקת מי יטפל בתכנית הדיור

שר האוצר יאיר לפיד בחר להתחיל את השבוע ש"אחרי החגים" דווקא בטקס משעמם לציון מינויו של אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות. לפיד שונא טקסים. עובדה ששבועיים קודם לכן הוא נעדר מאירוע הפרידה מהממונה על התקציבים באוצר לשעבר, גל הרשקוביץ. אבל מה לא עושים בשביל הפוליטיקה.

לפיד זקוק ליוגב לצליחת מרוץ המכשולים הלא פשוט שבו התחיל השבוע לפתרון בעיות הדיור. יוגב יכול לסייע בהקמת חברת "דירה להשכיר" המתיימרת להפוך לקבלן הביצוע של מצע "יש עתיד" להקמת 150 אלף יחידות דיור להשכרה בתוך עשור.

סוגיית הדיור היא בנשמתו של לפיד, לפחות כמו הטיפול בחרדים וגיוסם לצה"ל, אבל לא כולם "זורמים" איתו. נתחיל מהסוף: מבקר המדינה, יוסף שפירא, הוכיח שלמרות המלעיזים הוא יודע גם לחשוף שיניים. שלשום פנה ללפיד ודרש לקבל עד 8 באוקטובר תשובות על שאלות הנוגעות לתוכנית, כמו האם הוכנה עבודת מטה שתוכיח את היתכנותם של הפרויקטים להשכרה? האם נבחנו חלופות לתוכנית? ומה השפעתה על הירידה בהיקף הכנסות המדינה ממסים?

במילים אחרות, המבקר ביקש משר האוצר להירגע. העובדה שלפיד מתעקש להעמיד בפועל בראש החברה את אורי שני, שסייע לו בניסוח תוכנית הנדל"ן, אינה בדיוק מועילה, אבל את שר האוצר זה לא מעניין. הוא ממשיך לדהור קדימה בנחרצות של ג'מבו רגע לפני התנתקותו ממסלול ההמראה.

ביום ראשון ש"אחרי החגים" הוא כינס את קבינט הדיור. לפיד היה להוט לקבל אישור לתוכניתו כבר באותה הישיבה, על אף ההסתייגויות ממנה. אבל היו כאלה שחיכו בפינה: שרת המשפטים ציפי לבני והשר לאיכות הסביבה עמיר פרץ מ"התנועה" לא פרגנו. השר פרץ דרש, ובצדק, שהקדימויות בתוכניות הבנייה להשכרה יהיו במרכזי הערים ולא בשטחים חקלאיים שבפאתיהן, כדי לחסוך בלוח הזמנים.

לפיד הסכים, אלא ששר השיכון אורי אריאל – שהופתע משינוי בנוסח ההחלטה המקורי – התנגד ודרש לדחות את הישיבה ליום רביעי. כשבקשתו לא נענתה, הוא נמנע בהצבעה. אריאל מבין שריכוז הטיפול בנדל"ן במרכזי הערים יהפוך את רשות מקרקעי ישראל, שכבר מטפלת במקרקעין אלה, למיותרת.

שר האוצר, יאיר לפיד | צילום: מרק ישראל סלם

בעקבות המחלוקת נפגשו השבוע בנצי ליברמן, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ואמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, והגיעו לנוסח מוסכם. סגן הממונה והאחראי עד כה על תחום השיכון, ראובן קוגן, שהסתייג מתוכנית לפיד, התאדה ומצא עצמו מחוץ לאוצר. ההחלטה המחודשת תובא היום מחדש לאישור הממשלה, על פי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הכפוף ללבני.

השר אריאל חורק שיניים ועד כה הצליח להלך בין הטיפות כמו קוסם בקרקס. כל עוד התקציבים להתנחלויות מוזרמים (השבוע אישרה ועדת הכספים העברת 28 מיליון שקל לפיתוח תשתיות בבית אל), הוא מרוצה. האח נפתלי בנט מעודד אותו להמשיך בשלב זה בשיתוף הפעולה.

כדי לרצות את אריאל, נתן לפיד את הסכמתו להקמת "קופת חסמים" במיליארדי שקלים לשחרור צווארי בקבוק בתשתיות תקועות. מדובר בהרחבת כביש 38, שדרוג מתקן טיהור השפכים באיילון וקידום בניית מחלף יבנה. אבל עובדי רשות מקרקעי ישראל מתחילים לגלות סימני דאגה. הם חוששים ש"דירה להשכיר", שהיא שם יפה אולי לסדרת ריאליטי, תדיח אותם מהכפר.

"משרד השיכון ישתף פעולה עם 'דירה להשכיר' ואין כאן שני טבחים. הגענו להבנה שרשות מקרקעי ישראל תמשיך לפעול במקומות שבהן פעלה עד היום. החברה עוד לא קמה ועוד חזון למועד", אמר ל"סופהשבוע" שר השיכון אורי אריאל.

בנוגע לתכנית ההשכרה של שר האוצר, הוסיף השר: "אני בעד פיתוח שווקים נוספים. במציאות הנוכחית אופתע אם הדירה הראשונה להשכרה תוקם בפחות מעוד חמש-שש שנים. רק הבנייה עצמה לוקחת שנה וחצי-שנתיים. הסברתי שלא ייתכן שנמתין עד אז. יש מצוקות דיור המחייבות פתרונות לאלה הנאנקים תחת הנטל. מוכרחים להפעיל כלים עוד היום.

"לפיד טען שהדירה הראשונה מבית היוצר של 'דירה להשכיר' תצא בעוד שנתיים. אמרתי לו: 'אני מתפלל שאתה צודק, אבל גם שנתיים זה הרבה מאוד זמן. בינתיים צריך לפעול. 'קופת החסמים' המאפשרת להתחיל בהליכי תכנון לפני הפרסום ברשומות של תוכנית הבנייה תפתור חלק מהבעיה. לוחות הזמנים יתקצרו בשנה עד שנתיים ונקפיד להתחשב בכל המגבלות".

-"דירה להשכיר" תעסוק גם במכירת דירות ולא רק בהשכרתן. במקרקעי ישראל חוששים ובצדק.

"הסכמנו שבמתחמי הדיור להשכרה (שבהם לפחות שליש מהדירות יושכרו, י"ש) תוכל החברה לעסוק גם במכירת דירות. אני יכול להבטיח שעבודת משרד השיכון ורמ"י לא תיפגע. לעובדי המינהל תהיה עבודה רבה, שכן בקרוב נגדיל משמעותית את נפח שיווקי הקרקע. פניתי לאוצר בבקשה להוסיף תקנים לעשרות עובדים נוספים".

-מדוע אתה מסכים להקמת חברה חדשה בראשות אורי שני, הפולשת לתחומי אחריותך? האם נכון שבמשרד פועלים מאחורי הקלעים להכשלתה?

"הסכמתי להקמת החברה ואעשה כל מאמץ לעזור לה, כולל שיתוף פעולה מצד רשות מקרקעי ישראל. שוק הנדל"ן חשוב לעם ישראל, ואני רוצה בהצלחתה. אני לא יודע אם אורי שני ינהל אותה ומבחינתי זה לא חשוב. יש בעיות דיור, וחשוב שייפתרו על ידי האנשים המוכשרים ביותר. מבחינתי אין דבר כזה שנקרא 'אנשים משלנו'".

אז האם שיתוף פעולה עם אריאל, איש ההתנחלויות, מוסבר בגישתו הידידותית של לפיד כלפי ההתנחלויות ותקציביהן? אריאל מכחיש הנחה זאת על הסף: "לצערי ולאכזבתי הרבה שר האוצר הורה השבוע לדני וסלי (ראש מטה שר האוצר, י"ש) לבטל תקציבי סיוע להתנחלויות שהוכנו באגף התקציבים. ועדת הכספים, שאמורה הייתה לאשרם, אישרה אך ורק התחייבות לבניית תשתיות בבית אל בהיקף של 28 מיליון שקל. לפיד לא קיים את כל ההתחייבויות שניתנו".

שר השיכון, אורי אריאל | צילום: דוברות הכנסת

הארנק של יאיר לפיד

בחודש מרץ 2011, ארבעה חודשים לפני פרוץ המחאה הכלכלית, פרסם יאיר לפיד טור ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת החיים בע"מ. לפיד, כיום שר האוצר, סיפר כיצד הקמת חברה בע"מ אפשרה לו להפחית משמעותית את תשלומי המס. חברת יאיר לפיד בע"מ הוקמה ב-2003 זמן קצר לאחר ששר האוצר דאז סילבן שלום, הקפיץ פי 10 את תשלומי הביטוח לאומי. המהלך יוצא הדופן שהעלה את המס השולי ל-60% ומעלה, עודד אלפי שכירים להקים "חברות ארנק", שכל תכליתן לצמצם משמעותית את תשלום המס.

בין מקימי החברות נמנו החל מרופאי שיניים, רואי חשבון ועורכי דין, ועד סוכני ביטוח ומנהלים שכירים בחברות ציבוריות (ובהם מנהלי בנקים). המהלך פגע קשה בגביית המסים כי לרשות המסים לא היו את הכלים להתמודד עמו ולמגר את התופעה.

לפיד כתב בטורו על האבסורד הגדול שבאמצעות תכנון מס פשוט הוא הפחית את המס ששילם מ-63% ל-24% (שיעור מס החברות ב-2011). כאמור מאז הוא מונה לשר האוצר, אסר מלחמה על ההון השחור והשאר היסטוריה.

בתפקידו הנוכחי יש ללפיד הזדמנות יוצאת מהכלל לצמצם את הפירצה שהוא עצמו ניצל בעבר. ועדה ברשות המסים תגיש בימים הקרובים את המלצותיה בנושא חברות הארנק. ההמלצה המרכזית היא שלא תתאפשר הקמה אוטומטית של חברה, אלא תתבצע בחינה של אופי פעילותה, והאם כן תכלית קיומה הוא צמצום תשלומי המס בלבד. על פי ההמלצות, בעלי השליטה יחויבו למשוך חלק מהרווח (באמצעות דיבידנד) כדי להגדיל את תשלום המס.
לאחר אישור ההמלצות על ידי שר האוצר הן יועברו לגורמי מקצוע כמו לשכות רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס לקבלת תגובותיהם. השלב הסופי תהיה החקיקה בכנסת.

שמוליק האוזר. הצעתו להפחתת מס על רווחי ההון תיקבר, ומהר | צילום: דוברות האוצר

"נעביר קו ברור ועבה שיסייע לקבוע את מהות הפעילות של החברה ואת תכלית הקמתה. כיום קיימת שיכבה של מיליונרים המשלמים מס של 25% בלבד. לא יתכן שבעוד ששכיר רגיל מחויב במס שולי העולה על 50% ובעלי החברות ישלמו מחצית מכך", אמר לי בכיר ברשות המסים.

הטיפול בחברות הארנק אמנם לא יעשיר במיליארדי שקלים את קופת ההכנסות ממסים אך בעידן של צדק חברתי, יש בו כדי לאזן במקצת את נטל המס ולאפשר חלוקה הוגנת יותר של העול. אתגרי הגבייה של רשות המסים ל-2013 ול-2014 הם חסרי תקדים.

ב-2013 נאמדת הגבייה ב-234.5 מיליארד שקל ובשנת 2014 ב-257.6 מיליארד שקל – 40 מיליארד יותר מהגבייה בפועל ב-2012. ברשות המסים מציינים בסיפוק את העובדה שמתחילת 2013 נאמד עודף הגבייה ב-4 מיליארד שקל. מעודפים אלה יש להפחית את גביית החסר מ"הרווחים כלואים" של חברות כמו טבע וצ'קפוינט (את הסדרי המס בנושא ניתן להשלים עד אמצע נובמבר). על פי האומדנים מתחילת 2013 הם אמורים היו להסתכם ב-3 מיליארד שקל, אבל עד תחילת אוקטובר נגבו כמיליארד שקל בלבד.

"מתברר שפירמות שכלאו רווחים בהיקף 20 מיליארד שקל אינן ממהרות 'לשחררם מהכלא' ולהגיע להסדרי מס בתנאים מועדפים, למרות העלייה במס החברות", מסבירים ברשות המסים.

על רקע האתגרים יוצאי הדופן שבהן ניצבת רשות המסים ברור שגם הצעת יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, שהועלתה בשבוע שעבר בוועדת הכספים להפחתת מס על רווחי ההון בבורסה, תיקבר באותה המהירות שבה נולדה.