ג'ון נסביט כתב בספרו "מגה־טרנדים", שהערכת הכלכלה על פי הידרדרות של תעשייה אחת, היא כמו הערכת הגיל הממוצע של משפחה על פי הגיל של סבא וסבתא.
ואכן, אם נתבונן בתעשייה הוותיקה בישראל, הנמצאת במגמת נסיגה, נוכל לטעות ולחשוב כי הכלכלה הישראלית סובלת מניוון קשה. אך מצבה של זו בהחלט לא מעיד על הכלכלה כולה, אשר נהנית מפריחה טכנולוגית, שבאה לידי ביטוי השנה בשלל אקזיטים נוצצים של חברות הייטק: מובילאיי, לומניס, אנאפורנה, רדבנד ואחרות.
התמונה הזו משתקפת היטב גם ברשימת 100 עשירי ישראל, שבה איילי הון ותיקים המושקעים בתעשיות הקלאסיות, כמו עידן עופר, הידרדרו מטה, ואילו לא פחות מ־ 14 שמות חדשים נוספו אל המועדון היוקרתי. המשותף לרובם המכריע הוא שבבסיס ההון שצברו עומדת טכנולוגיה עילית
– לדירוג מאה העשירים בישראל 2015
אחת הסיבות לתופעה זו היא הצמיחה שהראה השוק האמריקאי, לאחר שנים של מיתון. זו אפשרה למייסדי חברות הזנק לשפר את תנאי המיקוח שלהם מול המשקיעים ולדהור על הגל הטכנולוגי השוטף את ארה"ב.
מן הצד השני, אבן נגף שפגעה בכמה עשירים ותיקים עוד במהלך השנה שעברה היא מינוף היתר. גם השנה הדבר הותיר את חותמו, אם כי לא באופן אחיד. יצחק תשובה התאושש ממחיקת החובות הדרמטית שלו באופן יוצא דופן וכבר גייס למעלה ממיליארד שקל מן הציבור. לעומתו, אליעזר פישמן לא צלח את מלכודת המינוף ונפלט השנה מהרשימה. גם בני שטינמץ, המחזיק שורה ארוכה של מכרות באפריקה, איבד למעלה מ־40% מהונו בעיקר בשל חשיפת הון לכלכלה היוונית.
ברשימת עשירי ארה"ב חילופי הדורות הללו התרחשו כבר מזמן, ובעליהן של ענקיות הטכנולוגיה תופסים מדי שנה מקום מכובד בפסגת הדירוג (ביל גייטס, מארק צוקרברג, לארי פייג' וסרגי ברין). בארץ אנו רואים סימנים לכך כבר מספר שנים, אך בניגוד לארה"ב, מרבית מתעשרי הטכנולוגיה עושים זאת באמצעות אקזיטים שאינם מספיקים על מנת להציב אותם לצד הגדולים באמת.
רק מיליארדרים
בתחילת העשור הקודם עמד כרטיס הכניסה לרשימת 100 עשירי ישראל על 250 מיליון שקל. בשנה שעברה עמד הרף על כ־850 מיליון. השנה, לראשונה – כל 100 עשירי ישראל יכולים להתהדר בתואר מיליארדרים. הונם המשותף עומד על כמעט 500 מיליארד שקל, כשפטריק דרהי, המוביל את הרשימה זו השנה השנייה ברציפות, הוא גם המרוויח הגדול של השנה, והצליח להגדיל את הונו בכ־ 25 מיליארד שקל.
זה לא יהיה הימור גדול מאוד, אם נצהיר כבר כעת שבשנה הבאה הונם של 100 המיליארדרים הישראלים ימשיך לגדול. אך השאלה המסקרנת יותר היא האם נראה את המשך המגמה של חילופי הדורות ואת המשך התחזקותם של מתעשרי ההייטק. השלב הבא באבולוציה של האקו־סיסטם הטכנולוגי הישראלי הוא טיפוח חברות ההזנק לכדי ישויות כלכליות רבות־עוצמה, וגמילה מתרבות האקזיט המהיר. כשיבשיל השינוי, הוא ישנה לא רק את פני רשימת העשירים – אלא את פניה של הכלכלה הישראלית כולה.
הפרויקט המלא מופיע במגזין ספטמבר של פורבס ישראל
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
|