פותחים את הים: המדינה תחלק שוב זיכיונות לחיפוש גז ונפט

משרד האנרגיה החליט "לסגור את הים" ולבחון מחדש את מדיניות חלוקת הרישיונות. ב־15 בנובמבר אמור הים להיפתח מחדש. משקיעים מישראל וחברות אנרגיה בינלאומיות יוזמנו לגלות את "לווייתן" ו"תמר" החדשים. על פי הערכות שהזמין משרד האנרגיה מחברות ייעוץ שבחנו את הנתונים הגיאולוגיים שהוצגו להן, מחכים מתחת לים לא פחות מ־6.6 מיליארד חביות נפט (עד כה לא נמצא בים נפט בכמות כדאית להפקה) ו־6.75 טריליון מטרים מעוקבים של גז – יותר מכפול מכמות הגז שהתגלתה עד כה בישראל.

צריך להודות שלאיש אין מושג אם כמות כזו של משאבים, ששווים עשוי להגיע למאות מיליארדי דולרים, באמת נמצאת מתחת לים. ההערכות מתבססות על סקרים גיאולוגיים שנעשו בעבר, ומידע שנמסר על ידי יזמים וחברות שחיפשו נפט וגז. על פי הסכם הרישיון, חייבת כל חברה המחפשת נפט או גז להעביר למדינה את כל המידע שהצטבר בידיה במהלך החיפושים, בין שנמצא גז ובין שלא. אבל גורמים בשוק האנרגיה טוענים שלא כל המידע מועבר בפועל.

ההימור גדול מאוד. הסמיכות של אזור החיפושים לאתרים שבהם התגלו כבר מאגרים מגדילה את סיכויי ההפקה. גורמים בענף מעריכים שסיכויי ההצלחה של קידוח באזור עשויים להגיע ל־20% – סיכוי גבוה במונחים של הענף, אבל עדיין סיכוי של 80% לאבד את כל הכסף המושקע בקידוח שעלותו כ־70 מיליון דולר.

זריקת מרץ משמעותית לענף הגיעה דווקא ממצרים. בקידוח ימי שמצפון לדלתא, שדה "זוהור", התגלה מאגר גז ענק המכיל כ־30 טריליון רגל מעוקבים. אזור הקידוח אינו קרוב במיוחד למים של ישראל, אולם הגז שהתגלה בו כלוא בתוך שכבת אבן גיר, מסוג שאיש לא חשב בעבר שהיא עשויה להכיל גז. מאגר זה, שהתגלה ביולי 2015 על ידי חברת ENI האיטלקית, שינה את גישת הגיאולוגים, והעלה על מפת החיפושים אזורים שעד כה נחשבו לחסרי סיכוי.

אתרי החיפושים האפשריים שאליהם התייחסו המעריכים נמצאים בשכבות גיאולוגיות מתקופות שונות, חלקם במים רדודים יחסית של כ־800 מטרים וחלקם במים בעומק של כשני קילומטרים, המחייבים התמחות מיוחדת לצורך קידוח והפקה.

ההערכה – סיכויי ההצלחה של קידוח באזור עשויים להגיע ל-20% | צילום: fotolia

מועמדים ומכשולים

מי שיקבלו את הרישיונות החדשים יצטרכו להתחייב לתשלום תמורת הרישיון ולהוכיח את יכולתם הכספית והטכנולוגית לבצע את החיפושים. הכללים אמורים למנוע אפשרות שיזמים חסרי יכולת יקבלו את הרישיון רק כדי לסחור בו. המשמעות היא שיזמים ישראלים יצטרכו לשתף פעולה עם חברות זרות בעלות יכולת לבצע קידוחים ימיים ולהפיק נפט וגז. חברת נובל אנרג'י, חברת האנרגיה הבינלאומית היחידה הפעילה היום בהפקת גז בישראל, תהיה מנועה משותפות ברישיונות החדשים, מכיוון שהיא שולטת כבר במונופול הגז המקומי. אבל נובל אינה חברת האנרגיה היחידה הפעילה באזור.

אחת המועמדות המרכזיות לחיפושים בישראל היא ENI, חברת האנרגיה האיטלקית שגילתה כאמור את מאגר "זוהור" במצרים. החברה פעילה זה שנים רבות במצרים וכן בוונצואלה ומרכז אמריקה, במוזמביק וגאנה.

ל־ENI אינטרס מיוחד בגז הישראלי, מכיוון שהיא שותפה ב־50% במתקן להנזלת גז במצרים. המתקן מיועד להעביר גז טבעי למצב נוזלי (LNG) באופן שניתן להטעין אותו על מכליות ולייצאו כפי שמייצאים נפט. במתקן הושקעו למעלה ממיליארד דולר, בתקווה שהגז שיופק במצרים יזין את המתקן ויאפשר ייצוא גז. אולם משבר בתפוקת הגז המצרית שיבש את פעולת המתקן שעומד שומם זה שלוש שנים. ייצוא גז ישראלי למצרים עשוי להניב לחברה האיטלקית רווח כפול. מנכ"ל החברה קלאודיו דסקאלצי ביקר מספר פעמים בישראל ואף נפגש עם שטייניץ.

חברה נוספת שכבר מגלה עניין בפיתוח בארות גז בישראל היא אנרג'יאן היוונית. לאנרג'יאן פעילות בינלאומית מפולחת ולאחרונה היא חתמה על עסקה לרכישת מאגרי הגז "כריש" ו"תנין" – שאותם נאלצו דלק ונובל אנרג'י למכור בהתאם למתווה גז. את מעורבותה של חברת האנרגיה היוונית בישראל יש לראות בהקשר רחב יותר: יוון וקפריסין מנהלות עם ישראל מגעים ערים לקראת אפשרות של ייצוא גז מהשדות הישראליים לאירופה דרך יוון.

ענקית אנרגיה נוספת הפועלת באזור היא חברת "של" ההולנדית־בריטית. של רכשה לפני כשנה וחצי את חברת בריטיש גז – חברת אנרגיה שהייתה פעילה גם בתחום חיפושי הגז בישראל, ועדיין פעילה מאוד במצרים. בעקבות רכישת בריטיש גז רכשה של גם את המתקן להנזלת גז במצרים, שגם הוא עומד שומם ומשווע לגז הדרוש להפעלתו.

ENI, של ואנרג'יאן הן רק שלוש מעשרות חברות ענק העשויות להתעניין ברישיונות הישראליים, אבל בענף האנרגיה לא מצפים למבול של הצעות לרכישת הרישיונות. ענף האנרגיה העולמי סובל זה שלוש שנים משפל מחירים. נוכח הירידה בהכנסות החליטו חברות רבות לצמצם את הוצאותיהן ובעיקר לקצץ בתקציבי הקידוחים החדשים. אפילו נובל אנרג'י, שכבר גילתה את המאגר הענק "לווייתן", מעכבת את החלטתה להשקיע בפיתוחו. חברות השוקלות קידוחים חדשים יעדיפו לפעול בשדות הגז והנפט הענקיים של איראן, המשוועת להשקעות מאז הוסרו מעליה העיצומים הבינלאומיים. בענף האנרגיה יודעים על חברות ענק שדחו הזמנות לפגישה עם שר האנרגיה הישראלי, מחשש שהפגישה תסכן את סיכוייהן לזכות במכרזים באיראן.

המכשול האחרון העומד בפני מחפשי גז בישראל הוא בעיית השוק: תגלית גז תשתלם רק אם יימצאו קונים לגז שיתגלה. לעת עתה מתקשות חברות הגז בישראל למצוא קונים: יחסים בינלאומיים משובשים מקשים על חתימת חוזה עם טורקיה – אחת הלקוחות הטבעיים לגז הישראלי. מחלוקות כספיות ובינלאומיות מנעו עד כה עסקות ענק שקיוו חברות הגז לחתום עם מצרים הנחשבת ללקוחה הלהוטה ביותר לעסקה ישראלית. עד כה הצליחה שותפות "לווייתן" לחתום רק על עסקת ייצוא קטנה יחסית עם ירדן. גם אם ייחתמו בעתיד עסקות, הן יהיו רגישות מאוד למזג הפוליטי ההפכפך של האזור. מנגד, אומר איש אנרגיה ותיק, "חברות האנרגיה העולמיות אינן מתרגשות. מרבית מקורות הנפט בעולם נמצאים במקומות בעלי רגישות פוליטית גבוהה".

לאתר במעריב