פחד גבהים: מדוע ה-S&P ממשיך לטפס ולמה לא צריך לחשוש מכך

יש ראיות לכך שהתשואות מהשקעה ב-S&P יהיו נמוכות יותר בעשור הקרוב משהיו בעבר. יחד עם זאת, באופן לא מפתיע, אותו היגיון נכון גם לשוקי האג"ח ולשאר הנכסים, מכיוון שהאינפלציה הצטמצמה מאוד ברחבי העולם. בסביבה כזו, התשואות על רוב הנכסים הן נמוכות יותר, ולכן אין היגיון למכור מניות. אין שום דבר לקנות שיהיה זול יותר.

הבורסה בניו יורק. אין תחליפים זולים יותר | צילום: רויטרס

אם בוחנים את הסטטיסטיקה, אפשר לראות שמכפיל הרווח עבור מדד ה-S&P נמצא כרגע על רמה של 26 – גובה ב-59% מהממוצע ההיסטורי. מצד שני, אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים מניבות כרגע 2.6% – נמוך ב-57% מהממוצע ההיסטורי. כך שגם המניות וגם האג"ח סוטים מהנורמות ההיסטוריות שלהן בקרוב ל-60%. אם אתם מאמינים שלשוק יש איזושהי מידה של יעילות, אז זה אינו צירוף מקרים.

הסיבה היא האינפלציה הנמוכה. לפני נתוני הבנק העולמי, האינפלציה הגלובלית עומדת על 2.7%. זוהי הרמה הנמוכה ביותר בהיסטוריה הקרובה. זה דוחף את הערכת השווי של נכסים מעלה מכיוון שאם האינפלציה גבוהה, אז ערכו של הכסף בעתיד שווה פחות, אך אם היא נופלת, אז ערך הכסף בעתיד עולה. מאחר שנכסים פיננסיים כוללים הערכת תשואות עתידיות, הירידה באינפלציה היא משמעותית בהעלאת ערך הנכסים מכיוון שהתשלומים בעתיד של דיבידנדים למשל שווים יותר במונחים של הכסף של היום.

האינפלציה בעולם בעשורים האחרונים

אך מדוע האינפלציה ירדה? יתכן שזו תוצאה מהשימוש הנרחב שנעשה בעולם ביעדי אינפלציה ככלי מוניטרי. 51 מדינות (כולל ישראל) משתמשות בו כחלק מהמדיניות המוניטרית שלהן, בעוד שב-1990 רק בניו זילנד היה יעד אינפלציה. בעולם המגושם של הבנקאות המרכזית, שינוי כל כך משמעותי שנעשה בתוך 25 שנה, הוא למעשה דבר די מהיר. הגיוני ששינוי מדיניות כמו זה, תרם להורדת רמת האינפלציה בעולם.

אז אנחנו נותרים עם המסקנה שההערכה הגבוהה של ה-S&P היא לא סיבה מספיקה כדי למכור. בסביבה של אינפלציה נמוכה, כל הנכסים מוערכים יותר מאשר בדרך כלל, ונראה כי כל עוד רמות האינפלציה יוותרו כפי שהן כיום, לא יהיו אפיקי השקעה זולים שכדאי יהיה להשקיע בהם במקום במניות ה-S&P.