"מצב שוק התעסוקה הוא הטוב ביותר שהיה בשנים האחרונות, נרשמה קפיצה גדולה באחוז האוכלוסיה העובדת". כך אמר הערב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס המכון למחקרי בטחון לאומי.
"חלק מזה נובע מירידה באבטלה וחלק מגידול במספר האנשים שהחליטו לחפש עבודה", הסביר פישר. "התקווה היא שזה בא משני המגזרים שאמרו שהם לא עובדים, החרדים והערבים. אין לנו את נתונים שיתנו תשובה סופית בעניין, אבל זו אחת ההתפתחויות החשובות במשק במשך הרבה שנים".
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
פישר המשיך בנתונים חיוביים: "לגבי מאזן התשלומים, ב-2012 היה פחות או יותר איזון בחשבון השוטף, כלומר היצוא היה שווה ליבוא. ב-2013 אנחנו מצפים לעודף כתוצאה מההבדל בייבוא הדלקים, משום שלא נצטרך לייבא את מקור הדלק. זה יגרום לשיפור של יותר מאחוז בתמ"ג. זה נראה לאנשים מוזר שיש לנו עודף בחשבון השוטף, אבל זה לא נס דמיוני. זו ההצלחה של ההיי טק. יותר מ-50% מהייצור של ישראל מתבסס על היי טק. מי שמדבר על ייצוא שמתבסס על תפוזים לא יודע על מה הוא מדבר".
סטנלי פישר | צילום: רויטרס
פישר התייחס לקונפליקט בנושא הריבית במשק: "הריבית של בנק ישראל היא 1.75% וזה מאוד נמוך, אבל לא מספיק בהשוואה בינלאומית. בכל המשקים הגדולים בעולם יש ריבית נמוכה יותר. זה גורם לאנשים לרצות להשקיע או לקנות אג"ח של ממשלת ישראל, אפילו לתקופה של חודש. בשוק הדיור המחירים עולים, וכדאי להעלות את הריבית, אבל בשוק הייצוא כדאי להוריד, ולכן במדיניות מוניטרית חשוב לנווט בין שתי ההשפעות האלו, וגם למצוא דרכים שונות כדי להשפיע על תנועות הון מצד אחד ועל מחירי הדירות מצד שני".
"מפעם לפעם אנחנו מתערבים בשוק המט"ח", הסביר פישר, "קונים דולרים ומורידים את הלחץ על שער החליפין. בשוק הדיור אנחנו כל הזמן מנסים להשפיע על עלות המימון של המשכנתאות. זה משחק שממשיך כל הזמן. למשק חשוב יותר הייצוא, ויש לנו הרבה יותר כלים להשפיע עליו מאשר על שוק הדיור".
פישר התייחס גם לגירעון התקציבי: "ב-2003 היינו בבעיה כאשר הגירעון עמד על 5% מהתמ"ג. אז הממשלה גיבשה תכנית צמיחה שהורידה את הגרעון תוך 4 שנים ל-0. זה הישג ענק. אחת הסיבות שעמדנו במשבר ב-2008 היתה שהתחלנו מגרעון של 0. חשבנו לעשות ב-2009 את מה שעשינו ב-2003, אבל לא היה את אותו סדר הגודל של ההצלחה ב-2010-2011 והסיבה היתה הבעיה במשק העולמי. הגידול בייצוא ירד, ולכן שיעור הצמיחה של המשק ירד. ב-2012 הצמיחה המשיכה בקצב של 3%, והממשלה הוציאה יותר כסף מן המתוכנן וגם תקבולי המס היו נמוכים מאוד, וכך הגענו לגרעון של 4.2%".
"יש צורך לטפל בגירעון בתקציב, ובפגישה לפני יומיים הודיעו שר האוצר וראש הממשלה שיעד הגרעון ב-2013 יהיה 3%. זו החלטה אמיצה וחשובה שאם נצליח לעמוד בה זה יתרום להתאוששות של הצמיחה במשק. תסתכלו מה שקרה בין 2007 ל-2009, היתה קריסה של תקבולי המסים שרגישים מאוד לצמיחת המשק. אם ניכנס למיתון נראה קפיצה לגרעון של 8% וזה יהיה מאוד קשה, ולכן אני שמח מאוד שהגיעו למסקנה ש3% זה יעד בעל השגה".
|