פריצת דרך: כל המידע שהאנושות יוצרת בשנה – על 4 גרם DNA

תשכחו מהכונן הקשיח שעושה רעשים בתוך המחשב שלכם – אמצעי האחסון היעיל ביותר בעולם עשוי להיות שמור בתוך כל אחד מהתאים בגוף שלכם. מדענים רודפים אחרי הרעיון של זיכרון DNA במשך שנים רבות, וייתכן שקבוצת חוקרים מהרווארד פיצחה את הבעיה.

לפי דיווח שמגיע מבית הספר לרפואה באוניברסיטה, החוקרים הצליחו לשבור את שיא האחסון הקודם בזיכרון DNA פי 1,000 – וקודדו על מקטע DNA ספר שלם, המכיל 50 אלף מילים, 11 תמונות ותוכנת מחשב אחת, בגודל של בערך 700 ק"ב. כן, והם הצליחו לאחסן את המידע הזה על ה-DNA בערך 70 מיליארד פעמים.

צילום: רויטרס

אחסון DNA עובד בערך כמו תא אחסון בינארי רגיל. אפשר לקרוא מידע כפי שקוראים גנום רגיל. זו אמנם לא הדרך המהירה ביותר לקרוא, אולם היא הופכת מהירה יותר מדי יום. התוצאה היא שיטת אחסון מידע כל כך דחוסה, שהיא גורמת למרבית טכנולוגיות האחסון שקיימות כיום להיראות כמו שטח מבוזבז.

היתרון המשמעותי כאמור הוא נפח המידע העצום שניתן לאחסן באמצעות השיטה. החוקרים מעריכים כי כל פיסת מידע דיגיטלי שהאנושות הנפיקה במשך שנה תוכל להיות מאוחסנת על פיסת DNA בת 4 גרם בלבד. יתרון משמעותי נוסף של אחסון על DNA הוא ש-DNA יכול לשרוד כמעט בכל תנאי השטח, ולהחזיק מעמד אלפי שנים, כפי שמוכיחים המאובנים המתגלים מפעם לפעם.

החיסרון המשמעותי הוא זמן וכסף. החוקרים מודים כי מאחר שלוקח הרבה יותר זמן לכתוב ולקרוא DNA מאמצעי אחסון אחרים, האמצעי החדש בעייתי עבור שימושים הדורשים זריזות, לפחות בשלב הזה. החוקר ג'ורג' צ'רץ' חושב שהשימוש הטוב ביותר בטכנולוגיה יהיה בארכיוני ענק – למשל רישות כל העולם במצלמות וידיאו, אגירת המידע, ושימוש בו רק כאשר מוכרחים.

באופן תיאורטי, גם DNA ברקמה חיה יכול לאחסן מידע, אך רק לפרק זמן קצר במיוחד. אז אל תבנו על שמירת יומן הפגישות על העור שלכם, לפחות לא בזמן הקרוב.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן