|
שמעון פרס, אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל, נשיא המדינה וראש הממשלה לשעבר, חתן פרס נובל, ואחד הדוברים הבולטים בעולם למען שלום ודו קיום, היה הדובר הפותח בכנס הראשון אי פעם של Forbes Under 30 מחוץ לארצות הברית, אשר התקיים בתל אביב ובירושלים בחודש אפריל השנה.
בשנים האחרונות הוסיף לעצמו פרס, תוסס מתמיד, תפקיד נוסף פרט לכובעו כמדינאי: מעודד יזמות. יום קודם לנאומו בכנס, שעורר ציפייה רבה, הוא שוחח עם פורבס.
מחר תישא דברים בפני כמה מהמנהיגים הצעירים הבולטים בעולם, שינהלו את העולם בחמישים השנים הבאות. במונחים של חמישים השנים הבאות, מה אתה רואה בעיני רוחך עבור ישראל?
שמעון פרס: "כשאני חושב ביני לביני, ברצינות, כיצד הפכנו למדינה ריבונית? ובכן, אולי זה מעט מפתיע. משום שכשהתחלנו לבנות את ישראל, הם (החלוצים) גילו שאין להם לא אדמה ולא חורש. היו לנו ביצות בצפון ומדבר בדרום. לא היו מים. הנהר היחיד, נהר הירדן, הוא המפורסם – אבל הוא זכה לתהילה גם בלי מים. לא היו להם משאבים טבעיים, לא זהב ולא כסף. לא היה להם אף חבר, ולא היו כלל משאבים. היינו לגמרי לבד, עניים וחסרי תקווה. הותקפנו.
"אז, מכך שהיינו בסיטואציה הזו, אני חושב שגילינו דברים טובים. זה חשוב מאוד שכל האנשים הצעירים הללו יכירו את עצמם, כי כשאתה חושב שאין לך כלום, אתה מבין שאתה הדבר החשוב ביותר. זו לא האדמה, זה לא הזהב, זה לא נפט. זה אתה. היות שאין לנו דבר פרט לעצמנו, כמעט כל אחד מאתנו הפך למעין מדען, בנאי, לוחם – מה שיכולנו. והפכנו את המצב שלנו ליוצא דופן, בגלל האנשים שיצרו אותו. התרבות התבססה על 5% עבודה ו-95% של חדשנות, של מערכות אינטלקטואליות.
שמעון פרס ורנדל ליין בכנס Forbes Under 30, אפריל 2016 | צילום: פורבס
"עד עצם היום הזה, אנחנו הראשונים בעולם שהציגו ממשל הייטקיסטי, תרבות הייטק. ואני רוצה לומר לכל אחד מהאנשים הצעירים הללו, "אל תמעיטו בערך עצמכם". אתם יכולים לחולל שינוי מתוככם. כל כך הרבה חוכמה, כל כך הרבה יצירתיות. אל תקשיבו יותר מדי להוריכם. אל תקשיבו יותר מדי למוריכם. אל תקשיבו יותר מדי לחבריכם. תקשיבו לעצמכם. ובמקום ללמוד מה כבר קרה בעולם, (זכרו) שמה שקרה קרה. זה פאסה. עדיף שתלמדו מה ביכולתכם לעשות כדי לשנות את העולם.
היית בגילאי ה-20 ועזרת לייסד מדינה. הסטארט אפ של הסטארט אפ ניישן. איך זה היה?
"אחד הדברים החשובים ביותר הוא להיות כן. והדרגה הגבוהה ביותר של תבונה היא יושרה. אגב, זה לא עולה כסף. וכשאנשים מרגישים שאתה לא ציני, שאתה באמת רוצה לקחת חלק בעשייה, אתה תגלה כמה חברים באמת יש לך. לא משנה מה עשיתי, עשיתי משום שעשיתי לי חברים. לא חברים שאתה מכיר כדי לצאת ולאכול יחד ארוחת ערב טובה, אלא כדי לצאת ולבנות יחד מדינה טובה יותר, חברה טובה יותר. אנשים צריכים שיתנו בהם אמון וצריכים לתת אמון. אלו כללים פשוטים.
"האנשים הם פסימיים מטבעם, אבל ההיסטוריה היא אופטימית מטבעה. אתה יודע, אנשים לא חדלים מלהתלונן, אבל תסתכל כיצד העולם מתפתח. תוחלת החיים הוכפלה, החיים עצמם השתפרו, יש תקוות טובות יותר, יותר מוזיקה, יותר אומנויות – אז יש סתירה בין התרבות שלנו למצב שבו אנחנו חיים. בהינתן מצבו של העולם, הוא חייב להבין שזו כבר לא רק הרגשה שמוגבלת לדמוקרטיות בלבד, שלכל אדם יש את הזכות להיות שווה. היום העולם הוא כזה שלכל אדם צריכה להיות זכות שווה להיות שונה. אין שום דבר רע בלהיות שונה – כך אין לך גזענות, אין לך הפליה. בין אם אתה לבן, בין אם אתה שחור, בין אם אתה מאפריקה או מאמריקה או אם אתה ממקום אחר – אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, כל עוד הוא לא מוותר".
הפכת לתומך בולט של יזמות, חדשנות וסטארט אפים במגזר הפרטי. כאדם שהעביר את כל חייו כמדינאי, דיפלומט ופוליטיקאי, ספר לי קצת על המעבר הזה.
"אם נבין שאתה יכול להשיג דברים גדולים בלי להרוג אף אחד, העולם שלנו ישתנה. אני לא חושב שנולדנו כאנשים עניים או רעים. ילד הוא תמים לחלוטין. מה שהוא חווה, האווירה שמסביבו – הם שיקבעו את אישיותו. זו לא האישיות שמחליטה מה הן החומות, אלא החומות הן שמגדירות את האישיות. ורווח הוא לא הסיכוי לעשות פרוטה, אלא לעשות, לדוגמא, שלום. רווח זה למשל להתאהב. רווח זה למשל לעזור למישהו אחר".
כיצד הלך הרוח הזה משפיע על תהליך השלום בין הישראלים לפלסטינים, שהוא כמובן קרוב כל כך ללבך?
אחרון הנפילים. פרס בהרצאתו מול מנהיגי המחר של פורבס, אפריל 2016 | צילום: פורבס
"מה שקרה עם מצרים או ירדן הוא שהן כבר לא אויבות שלנו, לא היום. אנחנו חברים. התחלנו גם עם הפלסטינים. שעות רבות של שיחות. אם יש לך שני רובים, לא יהיה לך עם אחד. אם אתה רוצה עם אחד, אז שיהיה לך רובה אחד. כי אם תירו אחד על השני שניכם תהפכו לקורבנות. אמרתי להם – הסתכלו על לינקולן, הוא הסתכן ביציאה למלחמת אזרחים רק כדי ליצור אומה אמריקאית אחת. האם היו נוצרות לנו שתיים? אני לא יודע, אבל זו כבר לא הייתה ארצות הברית. אבל הם לא וויתרו על תקווה. זה יכול להיעשות מחר, או מחרתיים. אתה לא מתחיל בתהליך עם סוף שמח. אתה פותר את הסכסוך עם התחלה מאוד קשה אבל בסופה יבוא הסוף הטוב".
מה אתה רואה בתור הסוף הטוב של תהליך השלום? אתה חושב שהוא בר השגה בחמש השנים הבאות, בעשר השנים הבאות, או שזה ייקח עוד דור שלם – הדור שאתו תדבר מחר?
"העם היהודי מאמין בנצחיות. הבעיה היא שלנצח אין שעון. אז אני לא יכול להגיד לך באיזו שעה זה יקרה. אבל העובדה היא שיש דברים שקורים מהר יותר ממה שאנחנו חושבים, ואחרים קורים לאט יותר משציפינו. מה שעלינו לעשות הוא לנצל את הזמן, ולא רק להיות תלויים בשעון. ועלינו להשקיע יותר אנרגיה, כל הצדדים, כולל הצד שלנו, בתהליך עשיית השלום, במקום לשמר סכסוכים שאין בהם צורך.
"כולנו בני אדם. אני לא מכיר אף אדון היושב בגן העדן שאומר לאנשיו, בין אם הם יהודים, נוצרים או מוסלמים, שהכלל שלו הוא לכרות ראשים. זה פשוט לא קיים. זו חשיבה מרושעת. אני חושב שאנחנו גם צריכים להגיד לצעירינו שאין אדון מהסוג הזה במרומים, ושאין שום דבר שיוכל לפצות על כך שערפתם ראש של מישהו. נולדנו כדי להגדיל את הראש שלנו, לא כדי לחתוך אותו.
על הבמה
למחרת הריאיון, ב-4 באפריל 2016, שוחח פרס עם עורך פורבס, רנדל ליין על בימת כנס אירופה, המזרח התיכון ואפריקה הראשון אי פעם של Forbes Under 30, יריית הפתיחה של שבוע האירועים. "אל תהיו פסימיים", הוא אמר אז, "זה בזבוז זמן".
לאורך שיחתם, שנגעה בקשת רחבה של נושאים, דיבר פרס על עתיד המזרח התיכון, האפשרויות שהמדע המודרני טומן בחובו וכאמור – על הקשר שבין חדשנות לשלום. "העולם כועס בגלל סיבה פשוטה: הוא גילה עידן אחד, ונכנס לעידן אחר", אמר פרס. "יש בעולם משבר משום שעדיין לא עזבנו לגמרי את העולם של הטריטוריות והמלחמה, ולא נכנסנו לגמרי לעולם של החדשנות והיזמות".
אם רשימת ה-Under 30 הייתה מכסה את 100 השנים האחרונות, פרס היה נכנס אליה בוודאות, בתור מי שכבר בשנות ה-20 לחייו נמנה על מקימי המדינה. דווקא בגילו המופלג, פרס האמין שיזמות היא המפתח לפתרון הסכסוכים באזור. אחרי הכל, אמנם ישנה מורשת ישראלית של 'עשה זאת בעצמך', אשר הביאה להפיכתה של ישראל לסטארט אפ ניישן שהיא היום (מדינה שמקימה יותר חברות חדשות לנפש מאשר בעמק הסיליקון) – אך גם קבוצות משותפות של פלסטינים וישראלים נפגשו כבר מאות פעמים כדי לייצר שיח של שלום באמצעות יצירת רווחים יזמיים משותפים.
"אם יש לך רק יושרה, ללא מדע, אתה תשאר עני. אם יש לך מדע ללא יושרה – אתה טרוריסט", אמר פרס. "אדם הוא יותר טוב מרובוט", הוא הסביר, כמאמין גדול ברוח האנושית. "במקום לנסות ולייצר רובוטים טובים יותר, נסו להפוך את האנשים לטובים יותר".
לקראת סיום האירוע אמר רנדל ליין לפרס בחיוך: "אין לנו רשימה של 90 מעל ל-90, אבל אם הייתה לנו אחת – אני יכול להבטיח לך שהיית בתוכה". תשובתו הפשוטה של פרס זיכתה אותו במחיאות כפיים סוערות של הקהל שקם על רגליו: "תחיו כמוני. אני איש צעיר ושמח בן 93".
|
|
