נכון שממש נפלתם מהכיסא כששמעתם ששר השיכון שלנו הכריע דווקא לטובת החרדים בסוגיית היישוב חריש?
ההכרעה על בניית 5,000 יחידות דיור מותאמות לאוכלוסייה החרדית – טוב, לא רק לחרדים, העיר פתוחה לכל אדם שרוצה ריבוי בתי כנסת, אין ספור מקוואות וכבישים סגורים בשבת – היא עוד צעד קטן ברמיסה המתמשכת של רוב הציבור על ידי מיעוט חסר עכבות שמחזיק את ראש ממשלת ישראל שבוי.
שר השיכון אריאל אטיאס מגלגל עיניים. הוא לא מבין מה רוצים ממנו. הוא אמר עיר חרדית? מה פתאום, זו עיר לכולם. אטיאס מומחה בגלגול עיניים, ויש לו ניסיון – הוא צבר שעות אימון כשגלגל עיניים לאחר שסירס את מסקנות דו"ח טרכטנברג והפך את הקריטריונים לדיור בר השגה לעוד מתנה לציבור החרדי אותו הוא מייצג.
אריאל אטיאס בהשקת היישוב חריש | צילום: ששון תירם
וזה בדיוק העניין: שר השיכון שלנו לא מייצג את אזרחי מדינת ישראל. הוא לא פועל למענם, הם לא מעניינים אותו. שר השיכון, כמו יתר שרי ש"ס והח"כים החרדיים בכלל, מייצג אך ורק את המגזר ששלח אותו לכנסת, בלי מראית עין אפילו של ממלכתיות. לשאר הציבור, הרוב הגדול של אזרחי המדינה, הוא לא חייב לא דין ולא חשבון, ובדרכו לחלוקת עוד מתנה לציבור שלו אין לו אלוהים.
רמת העושק בלתי נתפסת ממש. בעוד מעמד הביניים הישראלי (ולא כל שכן השכבות החלשות), נאנק תחת יוקר המחיה, מחירי הדיור והמיסוי המוגזם, נהנים אברכים מאין ספור הטבות ותשלומים ייחודיים – הנחות בארנונה, בביטוח לאומי, מלגת אברך ממשרד החינוך, הבטחת הכנסה לאברכים בעלי שלושה ילדים, הנחות בגני ילדים, הטבות בדיור ועוד ועוד. על פי נתוני עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, המדינה מממנת כל בחור ישיבה בסכומים שמגיעים עד 11 אלף שקל לחודש. המדינה מממנת? המדינה זה אתם.
אבל הטענות לא צריכות להיות מופנות לח"כים ולשרים החרדים. בניגוד לנאמר תכופות, הם לא שודדים את הקופה הציבורית. הם לא צריכים לטרוח – את הקופה הציבורית מגישים להם על מגש של כסף לא הבוחרים החרדים ששלחו אותם לכנסת, אלא הבוחרים החילוניים ששוב ושוב מצביעים לאותן מפלגות שהוכיחו פעם אחר פעם נאמנות למפלגות החרדיות. מבחינת ראשי הליכוד, קדימה או עבודה, אין בעל ברית נוח מהחרדים – כל עוד הכסף זורם, אין נאמנים מהם.
גם אם זה לא פוליטקלי קורקט, גם אם כל מיני "מנהיגי מחאה" נאורים עד בלי די מקפידים לשמור על א-פוליטיות ולעצום את עיניהם, המכשול הגדול ביותר לצדק החברתי הם מיליארדי השקלים שמוזרמים מדי שנה לאוכלוסייה החרדית. הכסף שיכול להוריד את נטל המס, לשפר את הרווחה ואת השירות לאזרח זורם לכוללים, לבתי כנסת, למקוואות ולשכונות לחרדים בלבד.
אפשר לשנות את המציאות הזאת רק דרך כוח פוליטי, שייצג נאמנה את הרוב שקולו לא נשמע ויהווה אלטרנטיבה לחרדים בממשלה. ישראל זקוקה לממשלה בלי חרדים, כזו שתתחיל לאזן מעט את חלוקת התקציבים, תבטל חלק מההטבות הייחודיות ותראה לנגד עיניה גם אוכלוסיות אחרות.
בינתיים הוא לא נראה כמו התקווה לה ציפו החילונים. יאיר לפיד | צילום: רויטרס
ממשלה בלי חרדים אינה הזיה בלתי אפשרית. למשך כמעט שנתיים הצליחה מפלגת שינוי של טומי לפיד לנתק את ש"ס מעטיני השלטון, ולזמן קצר עצרה את ההשתלטות החרדית על הקופה. משרד הדתות בוטל, התקציבים למוסדות הלימוד החרדים קוצצו, קצבאות הילדים אוזנו – ומס ההכנסה על עבודה ירד.
האם בנו של טומי לפיד יהיה גם ממשיכו? בינתיים, זה לא נראה כך. מלבד אמירות רפות פה ושם, נמנע יאיר לפיד מהתבטאויות חדות בנושא ומהנפת דגל המאבק בהשתלטות החרדית. זה הרי לא מנומס, מישהו עוד עלול לחשוב שהוא לא נחמד.
כתבות נוספות בנושא:
משרד השיכון ישווק 5,000 יחידות דיור בחריש: "המכרז פתוח לכולם"
טורים נוספים של הכותב:
עיני עושה סיבוב על ערוץ 10 במקום לטפל באבטלה
נתניהו ופישר מפחדים לפוצץ את בועת הנדל"ן
מעמד הביניים משלם את מחיר הבורות של מנהיגי המחאה
|