| שי שוק ההון לא ידעו השבוע א לאן להסתכל קודם – על המשבר היווני המאיים לפרק את האיחוד האירופי, על הבורסה המוזרה של שנחאי, שקרסה ב־30% ושיגרה גלי הדף לשוקי ההון במזרח, או שאולי מוטב להסתכל הרבה יותר קרוב ולהתחשב באיום חברות הגז שלא יפתחו שדות נוספים אם לא יאושר המתווה שסוכם עמן. מבחינת המשקיעים אף אחת מהחדשות האלה לא טובות, והבורסה של תל אביב רשמה את אחד השבועות הגרועים בחודשים האחרונים.
"המפולת בשנחאי יכולה בהחלט להשפיע עלינו. החשש הוא מאפקט דומינו שיביא לירידות שערים בשווקים העולמיים ויגיע גם אלינו", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל חברת פריקו, העוסקת בייעוץ ובמימון לעסקות בינלאומיות.
הבורסה של שנחאי, מסביר פריימן, עוררה בשנה האחרונה עניין רב בקרב משקיעים, שציפו שהמניות הסיניות יוכנסו למדד המניות הבינלאומיות MSCI. הכללת הבורסה הסינית במדד המפורסם הייתה גורמת לגידול ניכר במספר המשקיעים המערביים. "בסופו של דבר זה לא קרה, אבל משקיעים רבים ניסו להקדים את ההחלטה ולהשקיע שם, וכעת הם עלולים להפסיד", אומר פריימן.
פריימן. "המפולת בשנחאי יכולה בהחלט להשפיע עלינו" | צילום: אתר החברה
לדבריו ההשפעה יכולה להגיע גם לישראל: "חברות השקעות סיניות מסתמכות על שווי המניות שלהן כשהן מגייסות כסף להשקעות חדשות. ירידת שערי המניות עשויה להקטין את מקורות המימון שלהן וכן את פעילותן". עם זאת, הוא מציין שמרבית החברות הגדולות בסין הן ממשלתיות או ממשלתיות למחצה, כמו חברת ברייט פוד, שרכשה את תנובה. "חברות ממשלתיות כמעט שאינן מושפעות ממצב הבורסה", אומר פריימן.
גיא בית־אור, כלכלן בכיר לשווקים גלובליים בחברת ההשקעות פסגות, סבור שהמפולת הסינית אינה צפויה להשפיע לאורך זמן למרות הכותרות המפוצצות, מכיוון שמדובר בבורסה רחוקה וזניחה. "בחודש האחרון היא ירדה באמת ב־30%, אבל שוכחים להזכיר שלפני כן עלתה הבורסה בשנחאי ב־120% ואיש לא התרגש מזה. הייתה לכך סיבה: הבורסה עלתה משום שהממשלה הסינית פעלה כדי לעודד את החברות לגייס הון בשוק המניות. הבורסה התחילה לעלות וזה גרם למשקיעים סינים רבים ליטול אשראי כדי להשקיע במניות, והשערים זינקו. כאשר ההשקעות ממונפות באשראי, התנודות חדות מאוד והסיכון גבוה. הירידות מחריפות כי אנשים שלקחו אשראי מוכנים למכור כמעט בכל מחיר כדי להחזיר את החוב שלהם".
ובכל זאת, ראינו בעבר שנפילת הבורסה גורמת משבר במשק כולו. אנחנו מדברים כאן על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
בית־אור: "אם זה היה קורה במשק מערבי מפותח יותר, אין ספק שמפולת כזו הייתה משפיעה על המשק, מפני ששוקי ההון במערב הרבה יותר גדולים. שוק ההון בסין עדיין אינו מפותח, ורק 3% מהמימון לחברות מגיע מהבורסה. רוב החברות מממנות את עסקיהן באמצעות אשראי בנקאי. גם החיסכון של האזרחים מופקד בבנקים ולא במניות. צריך לזכור שחלק גדול מסין עדיין כפרי".
המשבר בשנחאי אינו קשור בהאטה בקצב הצמיחה?
"סין נמצאת כבר שנתיים וחצי בתהליך מבוקר מאוד של האטה. אם הצמיחה המואצת הייתה נמשכת ללא התערבות, היינו היום בסכנה של התפוצצות בועה עולמית. אבל זה לא מה שקורה, בגלל ההכוונה הממשלתית והפעולות שהממשלה נוקטת. המפולת בשנחאי היא אירוע זמני שלא יפגע במנועי הצמיחה העתידיים ובכלכלה הסינית.
"לממשלה יש השפעה עצומה כאן. זהו משק ריכוזי מאוד, ולממשלה יש יכולת פעולה גדולה יחסית למה שאנחנו מכירים במדינות מערביות. אני מאמין שהסינים יצליחו בסופו של דבר לייצב גם את הבורסה. המפולת לא תעצור את הסקטור העסקי בסין, שאינו מסתמך על הבורסה למימון פעילותו".
אתה צופה פגיעה במשקיעים זרים, או אפילו ישראלים המשקיעים בשנחאי?
"זהו שוק סגור שזרים אינם משקיעים בו כמעט, יש כמה תעודות סל, אבל המסחר בהן מאוד דל. המשקיעים הזרים משקיעים במניות סיניות הנסחרות בבורסה של הונג קונג, ושם המצב טוב יותר".
הרצל בביוב, סמנכ"ל חברת הברוקרים IBI, מאמין שהמפולת הסינית יוצרת הזדמנויות השקעה בבורסה של הונג קונג, הבורסה הגדולה שבה פועלים מרבית המשקיעים הזרים במניות הסיניות. הונג קונג נפגעה אומנם מגלי ההדף של הבורסה של שנחאי, אבל התנודות בה מתונות בהרבה: "הבורסה של הונג קונג סבלה מירידות שערים בזמן שיתר שוקי ההון בעולם עלו, ורק בשנה האחרונה התחילה לעלות. לאחר ירידות השערים נסחרות המניות בהונג קונג במכפיל רווח נמוך בממוצע, ויש שם הזדמנויות השקעה. גם לנוכח ההאטה בצמיחה אין משק שצומח בקצב של סין", אומר בביוב.
נפילות בבורסה של שנחאי | צילום: thinkstock
קולות התעשייה
המאבק על מתווה הגז קיבל השבוע תפנית, ועיקר הביקורת מופנית כלפי מחיר הגג שנקבע במתווה. קווי החזית ברורים לכאורה: מצד אחד חברות הגז, השואפות לקבל מחיר גבוה ככל האפשר. כל שקל במחיר שנקבע ליחידה שווה עשרות מיליארדי שקלים של הכנסות על פני השנים. בעלי החברות טוענים שכל הפחתה במחיר הגז תפגע ביכולתם לפתח את שדה "לווייתן" הגדול.
ציבור הלקוחות שואף למחיר הנמוך ביותר. באמצע ניצבת הממשלה, המתיימרת מצד אחד לייצג את האינטרס הציבורי, מאידך תיהנה מהכנסות גדולות יותר ככל שהמחיר יעלה, ובמקביל משמשת כרגולטור הקובע את תנאי השוק והפיקוח על חברות הגז.
הלקוחות הישירים של חברות הגז אינם בדיוק הציבור הרחב. הלקוח העיקרי הוא חברת החשמל. אחריה באות תחנות הכוח הפרטיות ומאות מפעלי תעשייה גדולים וקטנים שיכשירו את מערכותיהם להשתמש בגז כמקור אנרגיה. הלקוחות העיקריים של הגז כבר חתמו על הסכמים עם חברות הגז, והמתווה שגובש בין החברות והממשלה ישפיע עליהם רק בעוד כמה שנים.
באופן מוזר, התברר שדווקא הלקוחות העשויים להרוויח מהוזלת הגז, יצרני החשמל והתעשיינים, ממלאים את פיהם מים ומסרבים לבקשות להגיב על המתווה. המבקרים העיקריים, מלבד פוליטיקאים מהאופוזיציה, הם אזרחים פרטיים, המושפעים ממחירי הגז בעיקר דרך חשבון החשמל, ובעקיפין דרך עלות המוצרים והשירותים. מאחורי הקלעים משמיעים גם גופים ציבוריים וממשלתיים קולות מחאה, שייתכן שיבואו לידי ביטוי בשימוע שיתקיים על המתווה.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אינו מהסס לתמוך מעל כל במה במתווה שהציגה הממשלה ולשבח את פועלו של שר האנרגיה לאישור ההסכם. "אני תומך יותר מכל אחד אחר בהפחתת מחיר הגז", הסביר לי חייק השבוע, "ואיש לא יכול להאשים אותי באהדה פוליטית לראש הממשלה או לשר האנרגיה. אבל כתעשיינים אנחנו מעדיפים אישור מהיר של המתווה במחיר הנוכחי. עיכוב המתווה ועיכוב בחיבור המפעלים לגז יגרום לנו נזק גדול יותר מהתועלת בהפחתה של כמה סנטים מהמחיר המרבי".
|
