Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

צמיחה? נתוני המכירות הקמעונאיות בסין עשויים לרמז דווקא על מיתון

הנה פרדוקס: התעשיינים בסין רואים גידול משמעותי במכירות, ואילו הקמעונאים במדינה מפסידים כסף ונאלצים לסגור חנויות.חברות הרכב, למשל, מאוהבות בסין. איגוד יצרני הרכב במדינה דיווח כי נתוני מכירות המכוניות ...
גורדון צ'אנג

הנה פרדוקס: התעשיינים בסין רואים גידול משמעותי במכירות, ואילו הקמעונאים במדינה מפסידים כסף ונאלצים לסגור חנויות.

חברות הרכב, למשל, מאוהבות בסין. איגוד יצרני הרכב במדינה דיווח כי נתוני מכירות המכוניות קפצו בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב-13.4% לעומת התקופה המקבילה ב-2012. סוחרי הרכב, לעומת זאת, דווקא לא כל-כך מאוהבים, ולא קשה להבין מדוע. בשנה שעברה הם מכרו מכוניות בקצב מהיר, ואלו הוחזקו בממוצע רק שבועיים במלאי. השנה שוכבות המכוניות לפחות שלושה חודשים בממוצע באולמות התצוגה. 

הבעיה בשוק המכוניות היא בעיה שמכה גם במגזרים האחרים. הפער הגדול ביותר בין היצרנים לבין הסוחרים טמון במותגי היוקרה האירופיים, במיוחד אלה הקשורים באופנה ובקוסמטיקה. מכירות מוצרי היוקרה בתקופה שבין תחילת יוני לתחילת אוגוסט הראו נפילה של 20% לאורכה ולרוחבה של סין. “מוצרי בני קיימא נערמים במחסנים בכל רחבי המדינה, תופעה שממחישה כמה מההשפעות המעוותות של הלעטת הכלכלה באשראי”, כותבת אנה סטיבנסון יאנג מ-J-CAPITAL. “בעלי המותגים יכולים לייצר מעבר לדרוש כי האשראי זמין וזול”.

שם המשחק בסין הוא נתח שוק, והבנקים במדינה מוכנים לתמוך בבעלי המותגים כדי לייצר עודף של ביקוש. זה אומר, בין היתר, כי נתוני המכירות הקמעונאיות של בייג’ינג אינו משקף את מצב הצרכנות בסין. למעשה, הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה כוללת את נתוני הפרטים כאשר הם נשלחים מהמפעל, ולא כאשר הם נמכרים למשתמשים. זאת אחת הסיבות לכך שפרסמה כי נתוני המכירות הקמעונאיות טיפסו ב-13.2% בחודש יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


צילום: רויטרס

צמיחה דו ספרתית, חודש אחרי החודש? אל תגידו את זה לקמעונאים הסינים המתקשים. בל, רשת למכירת נעליים, עם יותר מ-18,000 חנויות ב-360 ערים ברחבי סין, הודתה לאחרונה כי “המציאות מאחורי המספרים היא עגומה”. על פי China Lilang, רשת קמעונאית למכירת בגדי גברים, “סנטימנט הצרכנים לא באמת הראה שום סימן של התאוששות משמעותית”.

וזה כי הצרכנים נותרים זהירים. משקי הבית בסין חסכו נתון מדהים של 38% מהכנסותיהם בשנה שעברה לעומת פחות מ-20% באמצע שנות ה-90. השיעור עשוי עוד לטפס אפילו גבוה יותר בשנה הנוכחית. “כתגובה הגנתית, הצרכנים נוטים יותר לחסוך ופחות להשקיע”, נמסר מבל, הערכה שעולה בקנה אחד עם ממצאי המחקר של ג’יימס רוי, העוסק בייעוץ ובמחקר שוק. בהתייחסו לצרכנים מהמעמד הבינוני, שמשתכרים 6,000 – 15,000 דולר בשנה, אמר רוי כי “הרגש והביטחון העצמי שלהם הוא שלילי מאוד”.

גם החברות הזרות בסין בהחלט מרגישות את ההתקררות. “יאם!” דיווחה על ירידה של 20% במכירות בחנויותיה ברבעון השני של השנה. מקדונלד’ס מאשימה את הבהלה משפעת העופות בירידה של 6.1% במכירות. קוקה קולה רשמה ירידה של 7% במכירות לעומת הרבעון המקביל בשנת 2012 בשל “האטה כלכלית, מזג אוויר גרוע, ופעילות תחרותית”.

אם נחפש נקודות אור בקמעונאות הסינית, נוכל אולי למצוא אותן בסקטור הזהב, אבל זהו אינו סימן טוב עבור אך אחד. האנליסטים, בכל מקרה, בעיקר בהסתמך על נתונים רשמיים, טוענים כי הכלכלה הסינית מתייצבת. הצרכנים במדינה, לעומת זאת, אומרים משהו אחר.