דצמבר שנחשב בדרך כלל לתקופה שקטה בשוקים, לא יהיה כזה השנה, הודות להתכנסות של בכירי הבנק הפדרלי החל מה-17 לחודש, בה יוחלט האם להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית. כל נתון שמתפרסם לקראת הפגישה מנותח שוב ושוב על מנת לנסות ולקבל הערכה לגבי ההחלטה, אך נראה שהבנק מחויב למדיניות צמצום והסיכויים שיחל בה כבר החודש הם פחות או יותר 50%.
בעוד שהצמצום יהיה נקודת מפתח לגבי תפקוד השוקים בשנה הבאה, מה שיקרה ביפן יהווה פרמטר חשוב לא פחות. הבנק הפדרלי מנופף ברעיון הצמצום כבר זמן מה ונראה כי המשקיעים החלו להתרגל לרעיון כי זה יקרה במוקדם או במאוחר. אך בעוד ארה"ב מתכוונת לקצץ בתמריצים למשק, יפן מתכוונת לנוע בכיוון ההפוך, ולהרחיב את התמריצים לכלכלתה עד כדי פי 3 מאשר בארה"ב. הסיבה לכך היא שהניסוי כלכלי הגדול המכונה אבנומיקס (על שם ראש ממשלת יפן אבה), המתנהל כבר כמעט שנה, נכשל. הוא לא הצליח להרים מרכיבי מפתח כמו אינפלציית בסיס, משכורות או הוצאה עסקית.
הין היפני. מדיניות ההרחבה הכמותית תמשיך להוריד את ערכו | צילום: shutterstock
ב-16 בדצמבר בשנה שעברה נבחר שינזו אבה לרארשות ממשלת יפן והבטיח לבצע את הרפורמות הכלכליות מרחיקות הלכת ביותר שנעשו במדינה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, על מנת לעצור דפלציה מתמשכת של 23 שנים. הצעדים של אבה נכשלו כאמור, וכעת למדיניותו עשויה להיות השפעה עצומה על השוקים בעולם ב-2014.
מדיניותו הראשונית כללה "שלושה חצים". הראשון עסק בהרחבת המאזן הכספי של הבנק המרכזי כדי להעלות את האינפלציה לשיעור של 2%. החץ השני כלל תוכנית תמיכה כלכלית זמנית, והשלישי הוא רפורמה מבנית במשק.
החץ הראשון יצא לדרך בתרועה רמה וגרם לפיחות רב בערך הין. האינפלציה גדלה, אך לא מהסיבות הנכונות, דרך מחירי יבוא גבוהים יותר, בעוד שהמשכורות לא השתנו. החץ השני בוצע בעוד שהשלישי כלל לא נורה.
חץ רביעי יצא לדרך בדמות מס צריכה שיעלה מ-5%, ל-8%, ויספק לממשלה את התקציב לו היא זקוקה על מנת לצמצם את הגרעון שהגיע לרמה של פי 20 מהכנסותיה. הבעיה היא שהמס יוריד את קצב ההוצאות של הציבור, מה שיוביל לירידה בתמ"ג של 2% בשנה הבאה. כדי לפצות על כך, אבה הבטיח הורדת מיסוי על התאגידים והשקעה של 5 מיליארד ין בתשתיות – מהלך שאמור לתרום 1% לצמיחה.
שינזו אבה. לאושש את כלכלת יפן בכל מחיר | צילום: רויטרס
הגדלת ההרחבה הכמותית ביפן תביא להיחלשות הין, ולכך יהיו השלכות מרחיקות לכת. בין השאר זה עשוי לעורר את זעמה של מתחרת היצוא סין, ולהעלות עוד יותר את המתח בין המדינות. אם תמריצים נוספים לא יצליחו להרים את הכלכלה היפנית, אבה יהיה נואש לשמר את האמינות שלו ועימות מול סין יוכל לשרת את מטרותיו.
ין נמוך גם יאפשר ליצואנים היפנים להציע סחורות במחיר נמוך יותר ולהתחרות ביצואנים אחרים, מה שיעלה עוד יותר את סיכוני הדיפלציה הגלובליים, ויצית מלחמת מטבעות בין יפן והיצואניות הגדולות המתחרות, כמו סין, גרמניה ודרום קוריאה. מלחמת המטבעות תוביל למלחמת סחר, שבאופן היסטורי מורידה את המסחר הגלובלי, לעיתים באופן משמעותי.
יתכן שהניתוח הזה יתברר כשגוי ויפן בכלל לא תמשיך במדיניות התמריצים, או שתשלב אותה עם רפורמות מבניות, אך בכל מקרה נראה כי 2014 עומדת להיות שנת החלשות של הין ואלה בשורות לא טובות לכלכלה העולמית.
|