צפו בתמונות: אוסף מטוסי הווינטג' המדהים של איל הנפט

רוד לואיס טס סביבנו במעגלים. לא מדובר במשחק מילים; במטוס הסילון שלו, מסוג אלבטרוס L-39, הצבוע בצבעי כחול וצהוב של צוות "המלאכים הכחולים״ Blue Angels)) המפורסם של הצי האמריקאי, מבצע טייקון הנפט והגז הטקסני סיבובים שלמים שסוחפים את המטוס שלו מעל ומתחת למוסטנג .P-51 שבו אני טס. הטייס שלי, ג׳ים "ג׳יי.די״ דייל, שומר את המוסטנג שלנו, שמכונה "לה פיסטולרה״, במסלול יציב שמאפשר ללואיס להתקרב עם המטוס שלו, עד כדי כך שקצות הכנפיים שלנו נמצאים בקושי במרחק של שלושה מטרים זה מזה.

כדי להצטרף לחגיגה, הופך ג׳יי.די את המוסטנג עם הראש כלפי מטה. בתגובה, נלחץ ראשי כנגד הזכוכית האקרילית; בצדה האחר של החופה, 1,800 מטר תחתינו, חולף ביעף אזור הגבעות שמחוץ לסן אנטוניו במהירות של קרוב ל־500 קמ״ש. "איך זה היה?״, מרשרש לואיס במכשיר הקשר כשהכל נגמר. כל כך כיף שלא יכולתי להפסיק לצחוק. 

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

לואיס. צילום: Paul Bowen

עד לא מזמן טיסה במוסטנג ממלחמת העולם השנייה הייתה חלומו של כל נער ממוצע. עבור רוד לואיס (55) מדובר במציאות אותה הוא מגשים מדי יום. מייסד ומנכ״ל לואיס אנרג׳י הוא בעליו של אחד מאוספי הווינטג׳ המובילים במדינה ואולי בעולם כולו של וורבירדז (ציפורי מלחמה באנגלית – כינוי לכלי טיס צבאי לשעבר שמופעל כיום בידי גורם אזרחי). 

26 מטוסי הקרב שלו כוללים כלי טיס דמיוניים כמו Glacier Girl (נערת הקרחון), מטוס מסוג P-38 Lightning שנחפר מתוך קרחון בגרינלנד; אחד משני מטוסי האימון T-6G ששימשו את אנשי צוות האוויר של טסקיגי; מפציץ B-25 מהסוג ששימש את הקצין האמריקאי ג׳יימס דוליטל בפשיטה על טוקיו במהלך מלחמת העולם השנייה; ה־F4F Wildcat היחיד בעולם שעדיין טס; ספיטפייר בריטי שהשתתף בפועל בקרבות אוויר מול המסרשמיטים הגרמניים; ומטוס מרוצים מפורסם בשם Rare Bear, שמחזיק בשיא המהירות העולמי הרשמי למטוסי בוכנה: 850 קמ״ש. 

מה שמדהים לא פחות מהאוסף עצמו הוא האופן שבו שומרים עליו. "כל אחד ואחד מהם במצב חדש״, מתגאה לואיס. "אני יכול לקפוץ בכל רגע לכל אחד מהם, להמריא ולטוס. חייבים לדאוג שהם יהיו במצב טיסה. אם לא, הם ילכו לעזאזל״.

כבוד להיסטוריה

אין זה מקרי שהמשרד של לואיס, שממוקם במטה החברה, משקיף אל ההאנגרים שלו בנמל התעופה הבין־לאומי סן אנטוניו: מדי שנה הוא מבלה בתא הטייס כ־600 שעות.

את יומו הוא מתחיל בשיחת טלפון למנהל הטיסות שלו, בוב קרדין. "אם הוא מתעורר ומתחשק לו להטיס מטוס, אנחנו מכינים אותו״, אומר קרדין. באחרונה הבקשה הייתה עבור "נערת הקרחון״, היהלום שבכתר באוסף של לואיס, ובגלל תאונה מוזרה, גם אחת מהוורבירדז המפורסמות ביותר בעולם. 

צילום: Paul Bowen

נערת הקרחון היא חלק מטייסת של שישה מטוסי P-38 ושני B-17, שעשתה את דרכהלאיסלנד ב־1942 בשעה שמזג אוויר גרוע אילץ אותה לבצע נחיתת אונס על קרחון בגרינלנד. 

באופן מדהים, כל אנשי צוות האוויר שרדו את ההתרסקות ואת המסע בחזרה אל הציוויליזציה. ב־1992, באמצעות שימוש במים חמים ששימשו להמסת הקרח ליצירת בור, צוות במימון איש העסקים רוי שופנר מטנסי, שבראשו עמד בוב קרדין, חפר את המטוס החוצה והניף אותו חלק אחרי חלק. הם נתנו למטוס את שמו, והשקיעו עשר שנים ו־3.75 מיליון דולר בשיקומו. 

לאחר מותו של שופנר, רכש לואיס את נערת הקרחון ב־7 מיליון דולר ושכר את שירותיו של קרדין. הם אפילו איתרו את בראד מק׳מנוס, הטייס היחיד ששרד מאותה טייסת שגורלה לא שפר עליה, ושכרו אותו כדי שיטוס שוב עם נערת הקרחון. 

ה־P-38 נחשב ללוחם אגדי, מהיר ואקרובטי, ואהוב על טייסי מלחמת העולם השנייה. "אני אוהב לטוס בו, כי אני אוהב לחלוק כבוד לאלופים ההם״, אומר לואיס. השנה הוא גם הטיס את ה־B-25 שלו, במסגרת אירוע לציון 70 שנה לפשיטה של דוליטל. "אבל אני רק טס מסביב. הם ממש נלחמו וניסו להציל את התחת שלהם ולהילחם בשביל המדינה שלנו״. 

אהבתו של לואיס לטיסה החלה בעקבות אביו, טייס בחיל האוויר. מגיל צעיר ידע לפרק מנוע ולהרכיב אותו בחזרה. אבל בימים ההם המטוסים היו בסך הכל כלים ששימשו לחצות את המרחבים העצומים בין בארות הגז הטבעי שלו. 

את לואיס אנרג׳י הקים מאפס, וכיום הוא חולש על 1.2 מיליון דונם של שדות גז ונפט בדרום טקסס. את המטוס הראשון שלו, Aeronca Chief, עם מדחף שאותו היה צריך לסובב ביד, קנה ב־1981 משום שהתעייף מלנהוג 450 ק״מ ביום בטנדר.

בזכות הכימותרפיה

לעסקי הוורבירדז וינטג׳ נכנס לואיס באמצע שנות ה־90, אבל עד מהרה נפטר ממטוסיו הראשונים והתמקד בכלי טיס תועלתיים יותר, כמו מטוסי הסילון מסוג פלקון בשווי של 20 מיליון דולר, שבהם הוא טס לנסיעות עסקים בקולומביה ובמקסיקו. 

דחף האספנות שלו קיבל תאוצה בזמן המפגש הראשון שלו עם המוות. לפני עשור נאבק לואיס בסרטן הוושט שחייב הסרה של בלוטות הרוק שלו. הסבל שעבר בכימותרפיה גרם לו לחשוב על כל הדברים בחיים שלא רצה להתחרט על כך שלא נהנה מהם. ברשימה הזו היו הרבה מטוסים. 

צילום: Paul Bowen

הצעד הראשון שלו היה לרכוש L-39 אלבטרוס, מטוס אימונים צ׳כוסלובקי בעל רמת ביצועים גבוהה, ולעשות לו אוברול. באביב 2004 חלם להטיס את המטוס הזה, הצבוע בצבעי "המלאכים הכחולים״, במסגרת התצוגה האווירית השנתית באושקוש, ויסקונסין, שנערכה ביולי של אותה שנה. 

באותה השנה הוא נאלץ לאכול דרך צינור הזנה ולדבריו, "בקושי יכולתי לטפס לתוך הדבר הזה״. אבל החלומות הניעו אותו לפעולה ועד שהגיע מועד התערוכה, לואיס כבר היה מוכן לטוס. 

למרבה המזל, תשוקתו המחודשת לוורבירדז חפפה למהפכה בטכניקות הקידוח, שאפשרה להגיע למשאבים שבמרבצי איגל פורד הממוקמים במרכזה של ערבות השיחים שבדרום טקסס, אזור שלואיס השקיע בו מאמצים במשך שנים. 

הונו האישי עולה היום על 2.6 מיליארד דולר. "אני חייב שיהיה לי את כל זה בשביל לשלם על הכל״, הוא מחייך בזמן שאנחנו משוטטים בין המטוסים שלו. הוא מעריך כי עד כה הוציא יותר מ-50 מיליון דולר על רכישת האוסף שלו ותחזוקו.

עכשיו הוא מעוניין רק במטוסים הטובים ביותר, שעוברים שיפוץ כללי בידי אנשי המקצוע המובילים, וביקורת של הטייסים הטובים ביותר. מדובר בקהילה מובחרת. לואיס הפך לחברו הטוב של טייס המבחן האגדי צ׳אק יגר, וכן של סטיב הינטון וסטיוארט דוסון, שניים מהטייסים המובילים שמטיסים וורבירדז. הינטון הוא הטייס הנוסף היחיד המורשה להטיס את נערת הקרחון.

פייטר ריבילדרס, החברה של הינטון, מבצעת עבור לואיס שיפוץ כללי לשני מטוסים: Hawker Sea Fury והרכישה האחרונה שלו – -86F Sabre. לדברי לואיס, העבודה על ה־-86F עשויה לעלות בין 700 אלף דולר למיליון דולר, כתוצאה מהמחויבות של הינטון לחלקים מקוריים, שכמעט מכפילים את מחירו של מטוס ראוי לשמו. לדעתו, זה שווה את זה. "כנראה שאף אחד אחר לא יידע להבחין בהבדל״, הוא אומר. "אבל אני יודע״.

עבודת הצביעה היא הטאץ׳ הסופי. ה־Bearcat F8F של לואיס נושא בגאווה את צבעי חיל האוויר המלכותי של תאילנד, עם ציור של גברת מפתה, לבושה בצמצום, המתנוסס על החרטום לצד שמו של המטוס: Tai Wun On. 

מפציץ ה־B-25 של לואיס צבוע בצבעים סובייטיים ומצוירת עליו בחורה בלונדינית בבגדי עור, רכובה על פצצה יחד עם השם Russian Ta Get Ya. גברות מעופפות אלה ואחרות צוירו בידי אמן הפין־אפ המפורסם גרג הילדרברנדט. 

למרות שמה, נערת הקרחון עדיין אינה מציגה קמע מצויר, אבל "אנחנו חושבים לשים בחורה קצת פחות סקסית על צד המטוס״. השימוש בצבעים זרים על מטוסים אמריקאיים יכול להיראות משונה (על אחד המטוסים יש ציור קובני), אבל לדברי לואיס זה מסייע להפיח רוח חיים בהיסטוריה: באמצעות תוכנית השאל־החכר של רוזוולט, שלחה ארצות הברית את המטוסים האלו לכל רחבי העולם.

טרגדיה בשמים

באופן לא מפתיע, צוות הבחורים המעופפים של לואיס עובדים גם עם חובבי הוורבירדז העשירים האחרים של אמריקה. האב והבן דן וטום פרידקין מיוסטון, המפעילים רשת של סוכנויות טויוטה ומטיסים את מטוסיהם עם לואיס על בסיס קבוע. וישנו פול אלן, מייסד משותף במיקרוסופט, שכמו לואיס דואג ש־18 הוורבירדז שלו יהיו במצב טיסה. 

ללואיס יש מטוס אחד שאפילו הוא לא מטיס אותו. ה־Rare Bear המחזיק בשיא הוא F8F Bearcat שעבר שיפורים משמעותיים, והוא מתחרה במרוצי אוויר מאז 1969. השיפורים שלו הופכים אותו קשה בהרבה להטסה בהשוואה לוורבירדז אחרים, שאחרי הכל נבנו כדי שבני 19 יוכלו להתמודד איתם. "זו זכות להטיס אותו, אבל זה לא תענוג״, מודה טייס ה־Bear סטיוארט דוסון.

את המטוס רכש לואיס בשני מיליון דולר ב־2006 מבעלים שהחזיקו בו זמן רב. כמו במקרה של נערת הקרחון, גםRare Bear הגיע עם המטפלים שלו ועם בסיס אוהדים נאמן. 

המטוס כמעט אף פעם לא עוזב את רנו, נבאדה, שם בכל סתיו הוא מתחרה בדרג הגבוה ביותר של Reno Air Races, מרוצי האוויר של רנו. (לואיס מטיס חלק ממטוסיו האחרים במרוצים של רנו).

בספטמבר האחרון, בזמן שהתחרה דוסון עם ה־Rare Bear ברנו, התרחשה טרגדיה. ה״בר״ טס צמוד לP-51 Mustang-, מטוס בבעלות אספן אחר שזכה לכינוי "רוח הרפאים הדוהרת״. בשלב כלשהו חלק מהזנב של המוסטנג נשבר, מה שגרם למטוס להזדקר באלימות, להתגלגל במהופך, ואז לצלול ולהתרסק על המסלול בקצה אזור הקהל, כשהוא הורג 11 בני אדם, ביניהם הטייס ג׳יימס ליווארד, בן 74. 

דוסון צפה בטרגדיה מתרחשת מעבר לכתפו. "מעולם לא ראיתי מטוס שפשוט מתפורר״, הוא אומר. הטרגדיה הובילה את לואיס, שממילא היה פרפקציוניסט בנוגע לכשירות הטיסה של מטוסיו, להדגיש את הבטיחות במשנה תוקף. כיום המכונאים שלו מפרקים כל מטוס פעם בשנה לצורכי תחזוקה יסודית. "מה שטוב אצל רוד זה – אם זה לא בסדר, זה לא יוצא לדרך״, אומר דוסון.

אבל באפריל האחרון הטרגדיה הכתה בשנית, הפעם קרוב יותר לבית. קייל ריצ׳רדסון, הארוס של בתו של לואיס, נהרג, יחד עם אביו ועם מדריך, כאשר הססנה שלו התרסק באזורים הכפריים של יוטה. ריצ׳רדסון עמד להתחיל לעבוד בלואיס אנרג׳י בשבוע שלאחר מכן. לואיס וחבריו הטייסים קיימו טקס לזכר האיש הצעיר והטיסו קבוצה של מטוסים במבנה של "אדם נעדר״ מעל אוזונה, טקסס. 

כשהוא מהרהר בריצ׳רדסון, בקורבנות ההתרסקות ברנו ובכל טייס אחר שנהרג לפני כן, אומר לואיס: "אנחנו נמשיך להטיס את המטוסים האלה כדי לכבד את זכרם״.