קדימה, החוצה: למה הולנד מעודדת את היזמים לעזוב את המדינה?

אך דווקא הולנד, כך נראה, אינה חלק מהחגיגה העולמית. מדוע "דווקא"? משום שהולנד נחשבת לאחת מבירות ההיי-טק והיזמות בעולם, ואף זכתה לפני שנתיים בתואר "אומת היזמות של יבשת אירופה". הכלכלה ההולנדית נהנית מהצלחותיהם של עשרות מיזמים וחברות הולנדיים פורצי דרך, וגם בני הדור הבא – קרי סטודנטים ותלמידי תיכון – מעידים כי בכוונתם להצטרף לחגיגה ולהפוך ליזמים טכנולוגיים בעצמם.

המשימה: להטיס את היזמים מחוץ למדינה. קרוס | צילום: פורבס

כעת, כאמור, נראה כי הולנד החליטה על "שינוי כיוון" בכל הקשור לטיפוח סצינת ההיי-טק במדינה. במקום לנסות ולטפח אזור שייקרא "תעלת הסיליקון" באמסטרדם או להרחיב את מרכז ההיי-טק המשגשג בעיר איינדהובן, ממשלת הולנד החליטה לעודד את היזמים והסטארט-אפיסטים ההולנדים בדרך שונה וייחודית – ולעודד אותם לעזוב את המדינה. הממשלה ההולנדית מעדיפה לראות את היזמים ההולנדים הרחק בארה"ב, במדינות אירופה ואפילו בישראל – רק שלא יישארו בבית.

בראיון מיוחד למגזין פורבס, מסבירה אחת הנשים החזקות בכלכלה ההולנדית, נלי קרוס, את המניעים בבסיס המהלך. לדבריה, "בהולנד הבינו כבר מזמן ששם המשחק היום הוא גלובאליות. עסק מתחיל במקום מסוים, ומתרחב לאזורים אחרים בעולם. אין כמעט גבול שמיזם לא יכול לעבור. ובגלל שקשה יותר להתרחב מהולנד לכיוון ארה"ב, אנחנו מעדיפים לעזור ליזמים להתחיל בארה"ב – ואז להתרחב בחזרה הביתה, להולנד וליבשת אירופה".

המהלך המורכב הזה הוא משימתה הבלעדית של קרוס. בעבר הייתה חברה בבית הנבחרים ההולנדי, ואף שימשה כשרת התחבורה, המים והתעסוקה הציבורית. בהמשך עברה למגזר הפרטי, ופעלה במשך שנים ארוכות בדירקטוריונים של תאגידים מובילים ביבשת. עם הקמת הנציבות האירופית היא מונתה לתפקיד המפקחת על התחרות והמפקחת על האג'נדה ברשת האינטרנט, והפכה לאחת מסגנות נשיא הנציבות. במהלך שנים אלו היא נבחרה 5 פעמים לרשימת "הנשים המשפיעות בעולם" של מגזין פורבס.

כעת, בגיל 73, האישה ההולנדית הנמרצת מדלגת בין יזמים וחברות, מגשרת בינם לבין קרנות, חממות ומשקיעים בינ"ל, ועושה כל שביכולתה כדי להעלות את היזמים ההולנדים על מטוס – מחוץ לגבולות המדינה. בשבוע שעבר היא הגיעה לבוסטון, משם המשיכה לניו יורק. בקרוב היא צפויה להגיע גם לת"א, ולחזק את הקשר בין היזמים ההולנדיים לקרנות ההשקעה הישראליות. בין לבין היא שומרת על קשר מתמיד עם היזמים, מסייעת להם להכין את המצגת, לשפר את הפנייה למשקיעים ולחדד את המודל העסקי. הכל – כדי שאלו ישתכנעו לתת ליזמים ההולנדים הזדמנות מחוץ לגבולות הולנד.

הגישה המפתיעה של קרוס ושל השלטונות ההולנדיים מגיעה מתוך צורך ממשי – והבנה של הקשיים של היזמים בהולנד (קשיים אשר עשויים להזכיר גם את מצבם של היזמים הישראלים): מדינה קטנה, שוק מצומצם, ושפה שונה מכל מדינות האזור. קרוס מסבירה כי השוק ההולנדי, המורכב מ-17 מיליון אזרחים בלבד (למעלה מכפול מזה הישראלי, אך קטנטן ביחס למרבית מדינות אירופה) לא מאפשר ליזמים במדינה "לחלום בגדול". בנוסף, מחסום השפה מונע מהם מלפנות באופן ישיר למדינות שכנות. לכן, היא מאמינה, היזמים אשר נשארים בתוך הולנד פשוט "שוקעים לאזור הנוחות שלהם", ומסתפקים בשוק ההולנדי הקטן. הסיכוי להתרחב משוק זה החוצה, אל השוק העולמי, קטן בהרבה מסיכויי ההצלחה של מיזמים אשר יפנו לשוק הגלובלי מבעוד מועד.

צילום: thinkstockphotos

כל אלו, כאמור, לא מנעו מהיזמים בישראל להצליח לפרוץ אל השוק העולמי פעם אחר פעם – אך נראה כי היזמים בהולנד פשוט לא מבינים את חשיבות הפנייה לשוק הגלובלי כבר בתחילת דרכם. קרוס מאמינה כי אם אותם יזמים יצאו מגבולות המדינה וכבר בשלב פיתוח המוצר יחברו לגורמים בינ"ל – סיכויי ההצלחה שלהם לפרוץ את השוק העולמי (או לפחות את זה האמריקאי) יגדלו משמעותית. לאחר מכן, היא מקווה, אותם יזמים יחזרו גם למולדתם וינהלו משם את חברות הענק שיקימו.

האם המהלך אכן יוכיח את עצמו כיעיל ופורץ דרך, או שמא יסתבר כי קרוס וחבריה פשוט הבריחו את מיטב בניה של הולנד אל מחוץ למדינה? תשובות לשאלות אלו נוכל לקבל רק בעוד מספר שנים, אך קרוס מאמינה כי עוד בטרם היא תחגוג את יום הולדתה ה-80, מרבית היזמים ההולנדים כבר יחזרו למדינה עם חברות הפעילות בשווקים גדולים בהרבה מזה של הולנד הקטנה. אם כך אכן יקרה, נקבל כולנו הוכחה כי לפעמים הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות ליזמים – הוא להרחיק אותם. גם מחוץ למדינה.