Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

קווי יסוד – מה חושבים בשוק על תוצאות הבחירות?

הקהילה העסקית בישראל נוטה בדרך כלל להצביע למפלגות השמאל. אפשר לראות זאת בבירור ברשימת התורמים למועמדי הבחירות המקדימות. אנשי העסקים התורמים למועמדי הימין הם לרוב תושבי חו"ל. מצד שני, ...
הדר חורש, סופהשבוע
הקהילה העסקית בישראל נוטה בדרך כלל להצביע למפלגות השמאל. אפשר לראות זאת בבירור ברשימת התורמים למועמדי הבחירות המקדימות. אנשי העסקים התורמים למועמדי הימין הם לרוב תושבי חו”ל. מצד שני, בשוק ההון אוהבים את נתניהו.

השבוע קשה היה לזהות את הנטייה הזאת בתל אביב. מדד נתניהו, המשקף את עליית הבורסה מאז התבררו תוצאות הבחירות, זז בקושי באחוז אחד, נכון ליום רביעי. גם אריק מזוז, מנכ”ל משותף בקרן ההשקעות ג’נסיס, הצביע שתי אצבעות שמאלה מנתניהו, אבל מסכים שראש הממשלה טוב לשוק ההון. “הוא היה שר אוצר טוב, לפחות מבחינת הקהילה העסקית. המשק צלח טוב את המשבר העולמי”, הוא אומר. “אם הרצוג היה נבחר, כבר היינו רואים את הבורסה יורדת”, מסכים שותפו לניהול אופיר ויסלברגר.

מזוז (39) וויסלברגר (29) מנהלים קרן צעירה המתמחה בעיקר בהשקעות בחברות קטנות, ומנסה לאתר הזדמנויות בחברות שחברות הענק מתעלמות מהן. כשמבצע צוק איתן התלקח, הם מיהרו להשקיע בחברה קטנה המספקת תחמושת לתותחים. ההנחה שהצבא יגביר את הזמנותיו כדי למלא את המחסנים שהתרוקנו הוכיחה את עצמה, והמניה זינקה במאות אחוזים. במפעל טקסטיל בצפון התרגשו לקראת הביקור שהברוקרים מתל אביב החליטו לערוך, וקיבלו את פניהם בתחתונים שעליהם רקום שמה של חברת ההשקעות.

מדובר בעבודה קשה ולא תמיד משתלמת: לעתים קרובות המניות בעלות סחירות קטנה מאוד – קשה לקנות אותן וקשה למכור. אבל בג’נסיס מתפארים בתשואה שנתית של כמעט 20% וטוענים שבינתיים הסיכון השתלם לחברה ובעיקר למשקיעים. בחודשים הקרובים, הם מעריכים, יימשכו עליות השערים, בעיקר בחברות העוסקות בייצוא, שייהנו מהתחזקות שער הדולר.

מזוז וויסלברגר אוהבים את נתניהו כאמור. אבל שר האוצר החדש משה כחלון הוא חדשות רעות מבחינתם. כמו רבים אחרים הם העריכו עוד לפני מספר חודשים שהסכנה בשער והזהירו את המשקיעים שלהם. “אם אתה יודע שהבנקים הולכים להיות בידיים של כחלון או של יחימוביץ’ אתה לא רוצה להיות שם”, אומר מזוז, “גם אם בטווח הקצר יראו עליות שערים”.

אתם בטוחים שכחלון יצליח כל כך בקלות לפגוע ברווחי הבנקים ולחולל תחרות בשוק? מזוז: “כן. בטווח הקצר הוא יעשה פעולות קלות יחסית לביצוע, כמו הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הוא יחייב את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי ליזמים חדשים שיתחרו בבנקים ויגרמו לירידת מחירים בענף הפיננסים ולירידה במניות הבנקים”.

אבל ייתכן שבשלב הראשון יגרפו הבנקים רווחי עתק ממכירת החברות. מזוז: “הרווחים שלהם לא יהיו כל כך גדולים, כי הקונים לא ישלמו תמורת חברות כרטיסי האשראי הרבה כסף. היום חברות כרטיסי האשראי מקבלות מהבנקים כסף זול, ומלוות אותו בריבית גבוהה ללקוחות שלהם. כשינותקו קשרי הבעלות בין החברות לבנקים, הם לא יוכלו לקבל את הכסף בזול, והרווחיות שלהן תרד.

מזוז (מימין) וויסלברג. “הטלת מס על רוכשי דירות להשקעה לא תעבוד” | צילום: יח”צ

“אבל יהיו מהלכים נוספים, כמו למשל תחרות בניהול ההשקעות: היום הלקוחות משלמים עמלות גבוהות, כי הם מחזיקים את תיקי ניירות הערך שלהם בבנקים, בעוד שאם היו מעבירים את הפעילות לחברות ביטוח או לחברות השקעות אחרות, היו חוסכים כסף רב בעמלות. אם הם היו יכולים להעביר את החשבון בקלות לחברות אחרות, היו הלקוחות מרוויחים כסף רב, והכנסות הבנקים היו יורדות. זו המהפכה השנייה שצפוי כחלון לעשות בבנקאות. הוא חייב לעשות את זה, כי על זה הוא קיבל את הקולות”.

כחלון הבטיח גם להוריד את מחירי הנדל”ן, אבל אתם ממשיכים להשקיע בחברות בנייה. מזוז: “יעבור זמן רב עד שמחירי הנדל”ן ירדו. הטיפול המהיר שהוצע באמצעות הטלת מס על רוכשי דירות להשקעה לא יעבוד. כל עוד אין חלופה טובה להשקעה, אנשים ימשיכו להחזיק בדירה ולא ימכרו אותה כדי להימנע מתשלום המס המוגדל. אם מתכוונים להוריד את מחירי הדירות על ידי הוזלת הקרקע, חברות הבנייה לא ייפגעו. שיעורי הרווח על הבנייה יישמרו, כמות הבנייה תגדל, והן עשויות אף להגדיל את הרווח שלהן”.

עסק מקומי

חילופי שלטון הם תמיד הזדמנות טובה לקידום תוכניות ממשלה שנתקעו במגירות בקדנציה הקודמת. בקרוב ייכנסו למשרדי הממשלה שרים חדשים המתאווים “להטביע חותם” ולהציג פעלתנות ויזמות. בשבוע שעבר סיפרנו כאן על תוכנית מגירה שהוכנה במשרד האוצר לקידום התחרות בבנקאות.

ביום שלישי שעבר נשלפה ממגירות משרד הפנים תוכנית עתיקה לביטול הארנונה על מגורים, והמרתה בתוספת מע”מ שתיגבה בקלות יחסית על ידי משרד האוצר, ותחולק על פי מפתח כלשהו בין הרשויות המקומיות.

קשה להניח שההצעה תועלה שוב לדיון רציני, בעיקר אם משרד הפנים יימסר לידי מפלגה חרדית. העברת הגבייה לידי הממשלה עשויה להביא להתייעלות ניכרת ולשיפור בשיעורי הגבייה. אבל שיטת הארנונה היא גם מכשיר רב עוצמה בידי הרשויות לניהול העיר ולחלוקת פטורים והנחות לנזקקים ולמקורבים.

לבני וקנין, כלכלן ואיש עסקים שכיהן במשך שנים רבות כראש עיריית אשקלון, התוכנית נשמעה מוכרת: זו הצעה שעלתה ונבחנה בעבר, ובכל פעם נפסלה. יתרונה העיקרי הוא ייעול מערכת הגבייה, אבל כשמנהלים עיר צריך להתייחס לניהול כאל מכלול שמערכת הגבייה היא חלק ממנו.

“צריך לערוך רפורמה במערכות הגבייה ולהעמיד אותן על בסיס צודק יותר, אבל מס ערך מוסף אינו מס פרוגרסיבי הנגבה על פי יכולתם הכלכלית של התושבים, ולכן אינו צודק. בניגוד לארנונה, הוא אינו מביא בחשבון את ערך הרכוש של משלמי המס”, הוא אומר. וקנין, אגב, עומד בראש ועדה שמינה שר הפנים לשעבר גדעון סער לבחינת המיזוג בין עיריות תל אביב ובת ים.

מסקנות הוועדה צפויות להתפרסם במהלך החודשים הקרובים. הרשויות המקומיות מתנגדות למיזוג, משרדי הממשל מצדדים בתוכנית בעיקר נוכח החיסכון הגדול הצפוי. אפשר להניח שהוועדה תמליץ על המיזוג, אבל גם כאן, צפוי כוחם של המתנגדים לטרפד את היוזמה.