Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

קומנדו מונופול: השנה הקרובה הולכת להיות שנת הרגולטורים

אנשי הכלכלה של השנה הבאה יהיו כנראה הרגולטורים. הסימנים המבשרים לעלייתו של הפקיד הבכיר כבר נראים בכל מקום: הרשות להגבלים עסקיים, מוסד מפואר שנמחק כמעט ממפת השירות הציבורי על ידי שר התמ"ת אהוד אולמרט, הולך ומשתקם בהנהגתו של דיוויד גילה.

הלחץ, במקרה זה, מגיע מלמטה: מחאת קיץ 2011 העלתה לתודעה הציבורית את כוחם האדיר של המונופולים ואת הכשלים הרבים בשווקים שבהם אמורה להתקיים תחרות חופשית. הממשלה החלה לטפל בבעיות הריכוזיות בדרכה השלומיאלית, כשהיא מקימה יותר מדי ועדות ומתקשה למקד את הטיפול בבעיות הבוערות באמת, אבל הכנסת הנוכחית אמורה כבר לגבש ולאשר את הצעות החוק שיעמידו את הממונה על ההגבלים בראש
"משטרת הריכוזיות".

אם תאושר הצעת חוק הריכוזיות וגילה יצליח להקים את המערך הנדרש ליישומו, הוא
יהפוך כנראה לרגולטור המרכזי: ממפקח פסיבי שתפקידו לפסול או לאשר מיזוגים עסקיים
ולאכוף את חוקי ההגבלים העסקיים, אמור גילה להפוך לגורם אקטיבי הרבה יותר, הפועל לשיטוח פירמידות השליטה, להפרדת חברות פיננסיות מחברות "ריאליות" ולבדיקת משמעויותיהן של הקצאות משאבים ציבוריים וההפרטה על מצב התחרות במשק. הוא אמור להיות האיש שמורה למדינה כיצד לפעול ובוחן השפעות צולבות של ריכוזיות.

רשות ההגבלים החדשה לא תרשה שקבוצה אחת, השולטת גם במשאבי אנרגיה, תשתלט על מחצית ענף ההתפלה בישראל, כפי שקרה בשנים האחרונות. הרשות החדשה תלווה מקרוב גם את תוכניות ההפרטה הגדולות של המדינה, כמו למשל זו של נמלי הים ובנייתו של נמל פרטי. על אלה הוסיף הממונה גילה מיוזמתו הודעה ("גילוי דעת") על כוונתו להתחיל בפיקוח על מונופולים הנהנים ממתח רווחים מופרז.

חוק התחרותיות בענף המזון יחייב את הרשות להגבלים להעסיק צוותים גדולים שיעקבו אחר
ההתנהלות היומיומית של רשתות המזון, אחר סידור המדפים בסניפים ואחר מערכת היחסים
העדינה והמורכבת עם הספקים. מלבד זרועות הפיקוח החדשות תצטרך הרשות להרחיב גם את המערך המשפטי, שיעסוק בהגשת התביעות ובהתמודדות הלא פשוטה עם חברות
הענק, שייאבקו על עמדותיהן בכל דרך אפשרית.

שנת רגולטורים בפתח | צילום: shutterstock

לקראת הרחבת הסמכויות נוספו כבר לתקציב הרשות מיליוני שקלים ותוספת של 30 תקנים
לצורך הקמת יחידה מיוחדת לתחרותיות. עם הגשת הצעת "חוק הריכוזיות" מטעם הממשלה נמסר לכנסת שיישום הצעת החוק לא ידרוש כל תוספת תקציב ותקנים, אבל הממונה גילה אמר לח"כים במהלך הדיון שיישום החוק יחייב את הרשות להגבלים להיכנס לתחומים חדשים, שבהם לא עסקה בעבר.

המשמעות היא תוספת משמעותית של תקציבים ותקנים. ברשות להגבלים מסרבים לפרסם את המספרים, שחלקם כבר הוגשו לאנשי האוצר, אבל על פי פירוט המשימות נראה שמדובר בתוספת של עשרות תקנים ליחידה המונה היום כ־ 110 אנשים.

רגולטור נוסף המתכוון להרחיב את מוטת שליטתו הוא יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר.
האוזר חתום על המהלך הרגולטורי המפתיע של השנה – השתלטות על הבורסה לניירות ערך והדחת מנהליה, בנימוק שלא עשו די להגדלת מחזורי המסחר. המהלך פתח מערכת יחסים חדשה בין שני המוסדות, לאחר שהרשות נמנעה בעבר מלהתערב בניהולה השוטף של הבורסה.

מבחינת האוזר הייתה ההדחה רק מהלך ראשון בדרך לשינוי פני מערכות המסחר בשוק ההון. בהשראתו מונה לבורסה מנכ"ל חדש, יוסי ביינארט, שאמור להוביל את הבורסה להפרטה ולפיתוח זירות מסחר חדשות. לטוב ולרע, יהיה האוזר אחראי מעתה לא רק לפיקוח על המוסד הפיננסי החשוב, אלא גם לניהולו. הפרטת הבורסה לניירות ערך עשויה לקדם גם פתיחתן של בורסות פרטיות מתחרות, שיהיו קרוב לוודאי קטנות יותר ויתמחו בסוגים מיוחדים של ניירות ערך.

הרגולטור המשפיע השלישי יהיה מנהל רשות החברות, אורי יוגב. בשנים עברו היה מדובר
בתפקיד זניח. עיקר עבודתו של המנהל היה פיקוח על עבודת רשות החברות, גביית דוחות ואחריות למינהל תקין. אבל כאשר מתעוררים תנופת הפרטה וארגון מחדש בחברות הממשלתיות, הופך התפקיד למרכזי.

יוגב הגיע לתפקידו כדי לקדם רפורמות והפרטה. קשריו הטובים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עשויים להיות לו נקודת משען: הרפורמה בחברת החשמל, חידוש התחרות בנמלי הים, הפרטת תע"ש ומיגור השחיתות ומינויי המקורבים בחברות הממשלתיות הם רק חלק מהמשימות שנטל על עצמו. הצלחה באחת המשימות עשויה להפוך אותו לאיש השנה הבאה.

תקוות גדולות, אולי גדולות מדי, תולים בממונה החדשה על שוק ההון והביטוח, דורית
סלינגר. הממשלה נוהגת דרך קבע למנות לתפקיד מקצוענים אפורים, העוסקים במרבית הזמן בפיקוח שוטף על חברות הביטוח והגופים הפנסיוניים. בעקבות הפרטת מערכת הפנסיה התעצם מאוד אגף שוק ההון בכוח אדם ובתקציבים, אך המערכת הפנסיונית עדיין טעונה שיפור רב.

סלינגר אמורה להוביל מהפכה אמיתית במערכת הפנסיונית, שתגביר את מעורבות
הממשלה במשימה העיקרית: הבטחת תנאי מחיה הולמים לפורשים מעבודה. המשימה הראשונה של האגף תהיה להציג את העובדות הקשות בפני הציבור ומקבלי ההחלטות, להצביע על הסיכון ועל החורים במערכת ועל הדרכים לתקן אותם. יש לסלינגר עוד עבודה רבה בתחום ביטוחי הבריאות, ביטוח הרכב ותחומים נוספים, אבל ללא טיפול במערכת הפנסיונית לא תהיה לכהונתה משמעות של ממש.

הרגולטור האחרון ברשימה הוא שר, אבל תפקיד שר התקשורת הוא פיקטיבי: במדינה מתוקנת ובכל מדינות המערב ממלא את התפקיד פקיד בכיר, העוסק בפיקוח והסדרה של ענף התקשורת. השר גלעד ארדן החליט בתחילת כהונתו להתמקד בתחום המדיה ולהבריא את רשות השידור, במסגרת רפורמה האמורה להתכנות "רפורמת ארדן". הוא אינו מסתיר את נטייתו לסגור את רשות השידור במטרה להקים רשות חדשה, יעילה ושלדית, שאינה עוסקת בהפקות אלא מזמינה אותן מגורמים חיצוניים, בדומה לערוצים המסחריים.

סגירת הרשות תהיה מהלך טראומתי. המבחן האמיתי יהיה ברשות החדשה שתקום תחתיה.
עם זאת, עשוי ארדן להידרש גם להכרעות קשות בתחום הטלקומוניקציה, על רקע ההיחלשות הצפויה בתחרות בין החברות, בקשות למיזוגים חלקיים או מלאים ושיתופי פעולה כמו שיתוף הרשת המוצע בין הוט לפרטנר.

 

140 תווים, 25 מיליארד דולר

איפה הייתם כשבוול סטריט התגלגל הכסף ברחובות וכשדולרים בודדים שהושקעו במניה אחת הפכו להררי זהב ביום שלמחרת? קחו למשל את ליל שישי שעבר: מניית טוויטר, שהונפקה בלילה הקודם לציבור במחיר של 26 דולר, זינקה בתוך שעות אחדות בשיעור של 74% , כשהיא מעשירה בן לילה אלפי משקיעים.

אם אינכם ברוקרים ידועים בוול סטריט או בנקאי השקעות ממולחים ומקושרים במיוחד, קרוב לוודאי שאינכם נמנים עם המשקיעים בני המזל. הנפקה ציבורית בארה"ב הפכה בעשור האחרון בעיקר לתרגיל ביחסי ציבור, המאורגן על ידי קליקות של כרישי וול סטריט. חלק גדול מהרווחים שהופקו בהנפקה אינם אלא רווחי נייר, שנועדו ליצור את הבאזז הגדול סביב ההנפקה ולגרום לציבור הרחב, שאינו בסוד העניין, לחשוב שמדובר בנייר ערך השווה את מחירו.

כנראה שלא הפסדתם כלום. טוויטר | צילום: רויטרס

הנפקה ראשונה של ניירות ערך מכונה בוול סטריט Initial Public Offering) IPO), אבל
גל ההנפקות במחירים מופרזים גרם למשקיעים לטעון שהמשמעות האמיתית של ראשי התיבות היא It's Probably Overpriced , כלומר: כנראה שהמחיר מוגזם.

מי שימתין כמה שבועות או חודשים לאחר שישקע אבק הכוכבים סביב ההנפקה, יגלה כנראה שהנייר נסחר בבורסה במחיר דומה ואולי אפילו נמוך מזה שבו הונפקה המניה ל"מקורבים". ואכן, כבר ביום שלישי האחרון אפשר היה לרכוש את המניה בהנחה של 18% לעומת המחיר שאליו הגיעה בשיא ההתלהבות של יום המסחר הראשון, 50 דולר.

טוויטר היא רשת חברתית שמספר המשתמשים הישראלים בה קטן יחסית. מספר הרשומים
הישראלים נאמד ב־ 150 אלף ומספר המשתמשים בפועל קטן בהרבה. בעולם יש לרשת כחצי מיליארד משתמשים. היא משמשת להעברת הודעות קצרות (המוגבלות ל־ 140 תווים) ומחברת בעיקר קבוצות של בעלי עניין משותף. בישראל למשל היא משמשת בעיקר אנשי עיתונות, אינטרנט ופרסום.

הכנסות החברה מבוססות על פרסום וקידום מכירות. ערב יציאתה להנפקה היא הציגה עדיין
הפסד של עשרות מיליוני דולרים, אבל הדבר לא הפריע למשקיעים להדביק לה תג מחיר של 25 מיליארד דולר. דמיוני? מנופח? פרשני הבורסה של ניו יורק כמעט תמימי דעים שהמחיר גבוה מדי.

זו הדעה הרווחת גם לגבי שוויין הבורסאי של רשתות אחרות כמו פייסבוק, המוכרת יותר
בישראל, או לינקדאין. אבל הערכות אלו אינן משפיעות בינתיים על המשקיעים. ההשקעה
ברשתות חברתיות עדיין חזק באופנה, גם אם זו אופנה חולפת.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן