Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

ראש בריא בלו"ז עמוס? על הקשר בין כמות העיסוקים ותפקוד המוח

להישאר חדים מבחינה שכלית זמן רב ככל האפשר הוא נושא חם היום, אך מעט מאוד ידוע בנוגע לדרך שבה ניתן לעשות זאת. מחקר שנערך לאחרונה הראה למשל כי יוגה ומדיטציה עשויים לתרום יותר לחדות מחשבתית מאשר תוכנות מחשב שמתוכננות במיוחד למטרה זו. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Aging Neuroscience מוצא שאנשים שנשארים עסוקים יותר ככל שהם מתבגרים עשויים להשיג גם ציונים טובים יותר במבחני זיכרון וקוגניציה. יתכן בהחלט כי מסקנה זו נכונה – יש בה גם היגיון אינטואיטיבי – אבל חשוב לזכור שלא כל מקרה שבו אנשים עסוקים נוצר באותו האופן. למעשה, צורות מסוימות של עיסוקים עשויות להיות מועילות שכלית יותר מאחרות.

צוות המחקר מאוניברסיטת טקסס בדאלאס אספו 330 איש בגילאים 59-80 שעברו סוללה של מבחנים נוירו-פסיכולוגיים שמדדו מובנים שונים של הזיכרון והקוגניציה שלהם. המשתתפים גם השיבו על מספר שאלות בנוגע לרמת העיסוקים שלהם כפי שהם תופסים אותה. כך למשל, השאלות היו בין היתר, "עד כמה אתה עסוק במהלך יום ממוצע?", "באיזו תדירות קורה לך שיש לך יותר מדי דברים לעשות באותו היום מכדי שתספיק את כולם?", ו-"באיזו תדירות קורה לך שיש לך כל כך הרבה דברים לעשות עד שאתה נכנס למיטה מאוחר יותר ממה שאתה רגיל?".

מספר חיבורים ברורים נמצאו בין שני המשתנים: אנשים שדיווחו שהם עסוקים יותר גם הפגינו זיכרון עבודה טוב יותר, מיומנויות חשיבה טובות יותר ואוצר מילים עשיר יותר. כמו כן, היה גם קשר חזק למדי בין להיות עסוק ובין זיכרון אפיזודי – כלומר לזכור אירועים מהעבר – אותו מרביתנו מעריכים במיוחד ככל שאנחנו מתבגרים.

Fotolia :להישאר עסוקים ולהישאר חדים | צילום

בהינתן העובדה שרבים מהאנשים מרגישים היום עמוסים יתר על המידה (ולרוב הם גם חשים לחץ עקב כך), המחקר עשוי להביא עמו גם זווית חיובית בנוגע לתופעת העומס הזו.

אבל ישנן גם מספר מגבלות במחקר, ואחת מהן היא העובדה שלא לגמרי ברור מה הדרך שבה פועלת מערכת היחסים בין המשתנים. כלומר – האם להיות עסוקים מוביל למוח חד יותר או שמא מי שיש לו מוח חד יותר מלכתחילה הוא מי שייטה להישאר עסוק יותר לאורך זמן רב יותר? ממצאים מוקדמים יותר ממחקרים אחרים הראו כי אנשים משכילים יותר עשויים לדחות מעליהם את הסימפטומים של הידרדרות קוגניטיבית למשך זמן רב יותר מאחרים, מכיוון שיש להם יותר משאבים נפשיים. יתכן גם כמובן שאנשים עסוקים הם גם פעילים יותר מבחינה פיזית, והפעילות הפיזית היא שאחראית לשיפורים הקוגניטיביים.

לבסוף, שווה להצביע גם על כך שעצם התפיסה של המונח "להישאר עסוק" השתנתה לאורך השנים. לאנשים מבוגרים יותר, כמו במחקר הנוכחי, יתכן שיש "סוג" בריא יותר של "להיות עסוק" בהשוואה לאנשים צעירים – כלומר, הם עשויים לנהל יותר אינטראקציות של אדם מול אדם, יותר אירועים חברתיים, משחקים או תחביבים אחרים שכוללים תמרונים פיזיים (להבדיל מדיגיטליים). אנשים מבוגרים צעירים יותר, מנגד, עשויים לחוש שהם עסוקים מסיבות אחרות – מגירויי יתר במרחבים הדיגיטליים, כמו זפזופ בין מכשירים ואינטראקציה עם חברים באמצעות הרשתות החברתיות. כיצד הסוגים השונים הללו של "להיות עסוק" משפיעים על המוח ועל הבריאות לאורך הזמן היא שאלה שהתשובה לה לא לגמרי ברורה, אבל ישנן מספר ראיות שמציעות כי ההשפעה של הסוג החדש עשויה שלא להיות חיובית במיוחד. החוקרים גם הצביעו על כך שלמידה עשויה להיות רכיב המפתח בקשר שבין עיסוקים רבים ובין קוגניציה, והיא עשויה להדגיש את מקור ההשלכות החיוביות של להישאר עסוקים שעלו במחקר.

אם כן, ישנו צורך במחקרים נוספים על מנת להבין יותר את הדברים שמחזיקים אותנו שלמים נפשית ושכלית לאורך השנים, וכיצד להישאר עסוקים משתלב בתוך זה. בממוצע, להישאר עסוק זה כנראה דבר טוב, ובהחלט יתכן שהוא יעזור לנו להישאר חדים לאורך השנים. אבל חשוב גם לפקוח עין על המקור שממנו מגיעה התחושה שלנו שאנו עסוקים. האם היא מגיעה מלבצע עבודה שאנחנו אוהבים, מלהתנסות בתחביבים חדשים, מהרשמה ללימודים או מלהיפגש דרך קבע עם חברים – כל אלו הם ככל הנראה דברים חיוביים. אבל אם התחושה הזו מגיעה מיותר מדי זמן בפייסבוק או מלהעמיס על עצמינו יותר מדי פעילויות פחות בריאות (ומלחיצות יותר), יתכן שהגיע הזמן לשנות כיוון – לטובת המוח שלנו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן