Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

רואה את הסוף: האם שר האוצר החל להתכונן למערכת הבחירת הבאה?

1. יאיר לפיד חגג שלשום את יום הולדתו ה־ 51 ומן הסתם הניח באופן לא מופרך כי תהיה זו שנתו האחרונה כחבר בממשלה הנוכחית. מאז סיום צוק איתן הוא נערך להקדמת הבחירות, אבל ...
יהודה שרוני, סופהשבוע

1. יאיר לפיד חגג שלשום את יום הולדתו ה־ 51 ומן הסתם הניח באופן לא מופרך כי תהיה זו שנתו האחרונה כחבר בממשלה הנוכחית. מאז סיום צוק איתן הוא נערך להקדמת הבחירות, אבל כלפי חוץ ממשיך לטעון שאין סיבה להקדימן. את עיקר מרצו הוא מקדיש כרגיל לנושאי כלכלה, וכאלה לא חסרים.

כשר אוצר אקלקטי, לפיד, כמו משתמשי “ווייז” המבולבלים, מחשב מדי שבוע מסלול מחדש. לאחר הפוגה בעניין מפעל מגבות ערד חזרנו השבוע לנושא יוקר המחיה. בשבוע הבא יהיה זה עניין שכר המינימום. אבל הנדל”ן היה ונותר העניין המרכזי על ראש שמחתו. השבוע הטריח את עצמו למתחם המגורים ברמת השרון שהוקם במסגרת פרויקט דיור להשכרה. הייתי שם. על הביקור במקום, שהגשמים בו יצרו בוץ שסיכן את נעליו המצוחצחות, מגיע ללפיד מנדט נוסף. הוא העדיף את רמת השרון על כנס קיסריה, שם היה נאלץ להקשיב לזמזום התוכחה של הנגידה על הצורך בהרחבת תקציבים חברתיים והעלאת מסים.

באותו יום אישר קבינט הדיור רכישת אלפי דירות בהליך מזורז כדי שחברת דירה להשכיר תוכל לרכוש אותן ולהעמידן מחדש להשכרה. אישור חוק אפס אחוז מע”מ יגיע בימים הקרובים לכנסת. בלימת מחירי הדיור והישג פוליטי בולט נוסף, וכבר ימצא את התירוץ לפרישה. עד אז ממשיך שר האוצר ללהטט. עם סיום הדיל עם דן פרופר להקמת מפעל הגלידות של אסם בערד, הוא חזר ובגדול לענייני יוקר המחיה.

השבוע פורסמה תקנה המחייבת יצרנים גדולים לפרסם מחירים באינטרנט. שלשום
הדהים לפיד כשמסר על כוונתו להכניס לפיקוח שבעה מוצרי מזון. בימים הקרובים האוצר יפרסם את התוכנית המי יודע כמה להורדת יוקר המחיה דרך הפחתת מכסים והגדלת מכסות ייבוא. בעוד נשיא המדינה, נתניהו או נפתלי בנט מברברים על יוקר המחיה, לפיד לפחות מנסה לעשות מעשה. 
כשיוקר המחיה נרגע זמנית, החלו באוצר לקדם את יוזמת יו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להעלאת שכר המינימום במאות שקלים. אם המהלך יכלול גם את עובדי המגזר הציבורי ולא רק את הפרטי, מניין יבואו מיליארדי השקלים?

שנה אחרונה בממשלה? לפיד | צילום: מרק ישראל סלם

ההתנהלות המעידה יותר מכל על הבחירות הקרבות נוגעת לתקציב 2015 . התקציב שנחשף במסיבת עיתונאים ב־ 1 באוקטובר, נראה כתרנגולת מרוטה למשעי עוד לפני הבאתו לקריאה ראשונה בכנסת ביום שני הקרוב. השינויים בתקציב, שהפך למעוטר ביותר
במילות גנאי, מסתכמים עד כה במאות מיליוני שקלים. המס על חידוש דרכונים בוטל בלחץ סער. המשרד האזורי לפיתוח ימשיך לפעול בלחץ סילבן שלום. המס על תיירות מרפא והעסקת עובדים זרים ישונה בלחץ ליברמן. ביטול ההטבות למשוחררי צה”ל העובדים בתחנות דלק ובאבטחה ישונה בלחץ סלומינסקי. השינוי האחרון והמרגיז נוגע להחלטה המוצדקת לדחות בשנה את המועד להחלפת רכבי הנכים (ביטוח לאומי ונכי צה”ל) שהאוצר עצמו יזם. לפיד הפתיע כשביטל השבוע את ההחלטה ללא הסבר.

פוף! 140 מיליון שקל בתקציב 2015 ו־ 26 מיליון שקל בבסיס התקציב לשנים הבאות התנדפו. וזה מרגיז ומתסכל. שר הביטחון בוגי יעלון, המואשם בניהול בזבזני של תקציבו, דווקא הסכים לקיצוץ למרות הפגיעה בתקציב השיקום, עד שהתברר שלפיד עצמו מטרפד את ההתייעלות. אז מה קרה? חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) שהנושא קרוב ללבה, קיבלה פניות מארגוני הנכים שהסבירו באותות ובמופתים מדוע השינוי לא רק שלא יחסוך
אלא יפגע בהם. אלהרר נפגשה בשבוע שעבר עם אנשי אגף התקציבים וניסתה לשכנע.
ישיבת שכנוע נוספת שהתקיימה אצל שר האוצר הספיקה כדי לבטל את ההחלטה.

לא הייתי רוצה להתחלף עם אנשי אגף התקציבים. עכשיו לך תשכנע את שר הביטחון לקצץ בתקציב הביטחון ולחסוך בהוצאות. בחיים זה לא יקרה.

2. השבוע נפרדנו מאחד הפוליטיקאים המוכשרים. פסטיבל טקסי הפרידה משר הפנים גדעון סער הסתיים אתמול בפורום ראשי הרשויות של הליכוד. במוצ”ש ייצא עם בת זוגו גאולה לניו יורק לחופשה בת עשרה ימים. עם שובו יבחן הצעות לקריירה העתידית שלו. זה יכול להיות בתחום האקדמיה באמצעות קבלת קתדרה. אפשרות נוספת היא קריירה עסקית כעורך דין. גם האפשרות להצטרף לדירקטוריונים בחברות הציבוריות אינה נפסלת על הסף.

סער מחזיק בכרטיס הכניסה לכל תחום שיבחר. להערכתי, בכל עיסוק עינו תמיד תהיה צופייה למתרחש בזירה הפוליטית. סער יבחר תפקיד שיאפשר לו לזנק ללא צינון חזרה לביצה הפוליטית. כשמסר את הודעת הפרישה הדרמטית בכפר המכביה ב־ 17 בספטמבר הוא הבהיר שמדובר בפסק זמן. הכל, כולל לוח הזמנים, מחושב אצלו עד לפרט האחרון. כדי
להבטיח את יישום אחד השינויים החשובים שיזם, חלוקת הארנונות מחדש, דאג ששר
האוצר יחתום ממש לפני עזיבתו על הסכמתו לשינוי. את מתן ההיתרים לרשויות לבנות
דיור להשכרה בשטחים חומים (שטחי ציבור) השלים לפני שבועיים בלבד. דבר אחד הוא
לא הספיק: חוק המסתננים שביקש לקדם, אך נתניהו קלקל כשהעדיף להיצמד לחוות
הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.

לתפוס את המקום הראשון בפריימריז בליכוד זה יפה. להיות שר החינוך ולאחר מכן שר הפנים זה מצוין. השאלה היא מה עושים עם הכוח הפוליטי העצום. אז נכון שרובי ריבלין צריך להודות לו עד אחרית ימיו על סיועו לבחירתו כנשיא. גם ביבי בימיו הטובים צריך היה להכיר טובה לסער על המשענת הפוליטית שסיפק. אבל האם סער גם יידע להתרומם מעל הביצה
הפוליטית כדי למנף את העוצמה לשינויים ורפורמות שיועילו לציבור? כן, על פי הערכתי. לשינויים השפעה רבה יותר מזו של רפורמת הסלולר המיוחצנת של משה כחלון שהפכה לכרטיס החזרה שלו למערכת הפוליטית. סער, בניגוד לכחלון, רץ למרחקים ארוכים.

רפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים (שהחלה בתקופת יוסי שריד) והרחבתה לתיכוניים בעוז לתמורה העלתה את רמת ההישגים. תקציב החינוך זינק מאז מונה לשר חינוך ב־ 2009 ביותר מ־ 10 מיליארד שקל, בזכות תוספות השכר למורים. חינוך חינם לגילאי 3־ 4 לכלל האוכלוסייה הוא הישג נוסף שלו. סער מינף את המחאה החברתית להגנבת יוזמה זו לוועדת טרכטנברג. כדי לסבר את האוזן והכיס, מדובר בחיסכון של 8,000 שקל לשנה להורים בגנים הציבוריים ועשרות אלפי שקלים בגנים הפרטיים.

עם כניסתו למשרד הפנים לפני שנה וחצי הציב סער בראש סולם העדיפויות את שינוי
שעון הקיץ, שהיה אחד ממוקדי המחלוקת עם החרדים. דחיית הזזת מחוגי השעון בחודש והתאמתו לאירופה לא פגעה בחרדים שסומנו כמי שניסו לטרפד את המהלך. סער לא היסס להיכנס לשטחים ממוקשים. כשר החינוך העניק לאוניברסיטת אריאל את ההכרה הרשמית כמוסד אקדמי על אף התנגדות האוניברסיטאות האחרות שהסתיימה בהפסדן בבג”ץ.

החלטה מעוררת מחלוקת נוספת נגעה לצמצום הפעלת בתי עסק בשבת, שפגעה בחלק מהציבור החילוני. דווקא בעלי המכולות הקטנות שנאלצים לסגור בשבת מחאו לו כפיים.

סער ידע תמיד למנף את מעמדו הפוליטי לקידום רפורמות הכרוכות בהוצאה תקציבית
גדולה. שיתוף הפעולה עם אנשי אגף התקציבים באוצר היה מצוין. מערכת יחסיו עם לפיד מעולה. בתקציב 2015 נענה לפיד לבקשת סער וביטל את המס על הדרכונים (שזה מעין מס נסיעות בדלת האחורית) וחסך ליוצאים לחו”ל 50 ־ 100 שקל. התשובה לשאלה אם העשייה הציבורית מתגמלת ואם בזכותה זוכה השר גם לדיבידנדים פוליטיים אינה פשוטה. מה עדיף
בפוליטיקה: שיטת סער לרפורמות תשתית בעלות השפעה ארוכת טווח, או שיטת הרץ
למרחקים קצרים של כחלון? הציבור יקנה כנראה כחלון.

הוא עוד ישוב? סער | צילום: מרק ישראל סלם

מה העצה שלך לשר חדש בממשלה המתיישב על כיסאו? אני שואל. סער: “במציאות שבה אנחנו חיים יש הרבה חסמים לכושר הביצוע ולמשילות של השרים. כדי לבצע רפורמות חייבים לסמן מיד עם הכניסה לתפקיד את סדרי העדיפויות ולהיות עם רעב מתמיד לחולל שינויים. פוליטיקאי שחושב כל הזמן איך לשרוד לא יוכל לעשות את זה”. איך צולחים את המכשולים הבירוקרטיים? “כדי להתגבר עליהם אתה חייב להיות בעל מיומנות בעבודה מול הפקידות המקצועית וגורמי הכוח במשרד האוצר והמשפטים ולגבש רוב פוליטי בכנסת להעברת מהלכים מורכבים. את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שכבר לא האמינו שתעבור השלמתי תוך שנה, וגם ביצעתי אותה”.

3. פקיד להשכיר

השבוע נמסר על פרישת יאיר טל (39), סגן בכיר לחשבת הכללית באוצר, ומינויו לסמנכ”ל כספים בחברת דירה להשכיר. מדובר באותה חברה ממשלתית שאמורה לקדם פרויקטים של דיור להשכרה. בתחילת דרכה הובטח שהונה יסתכם ב־ 10 מיליון שקל בלבד. 10 מיליון שקל? הצחקתם אותנו. מאז גדל הונה ל־ 58 מיליון שקל, והשבוע אישרה הממשלה העמדת קו אשראי של 400 מיליון שקל (בשני שלבים) לצורכי השקעה בפרויקטים להשכרה. דירה להשכיר הינה דוגמה לכך שחברה ממשלתית בגודל של עציץ יכולה לגדול עם השנים לממדי עץ עבות מבלי להרגיש.

דירה להשכיר תאכלס מהשבוע את טל, שייהנה ממשכורת מפנקת של כ־ 33 אלף שקל
לחודש. אין זה המקרה היחיד של “הצנחת” בכירי האוצר. גופי סמך ממשלתיים הפכו
בשנים האחרונות לחממת התעסוקה של פליטי האוצר, עם תנאים מפנקים. חברות
ממשלתיות מתגמלות בשכר גבוה מהמקובל בשירות המדינה. בכיר באוצר המוצנח לאחד
הגופים הממשלתיים אינו נזקק לצינון של שנה כמקובל בדרך כלל.

טל הוא דוגמה אקטואלית בלבד אך אינו יחיד. התופעה אינה חדשה. ראובן קוגן, סגן
באגף התקציבים לענייני שיכון, מונה לפני מספר חודשים לסמנכ”ל פיתוח ברכבת
ישראל, כשהפך ללא רלוונטי באוצר. מאיר בינג, סגן הממונה על התקציבים לענייני
ביטחון, מונה לפני כחודשיים למשנה למנכ”ל החברה למתנ”סים. עמית לנג, סגן הממונה
על התקציבים, מונה למנכ”ל משרד הכלכלה לאחר קריירה קצרה בפרטנר. שאול מרידור, גם הוא אחד “הלשעברים” באוצר, הוזכר כמנכ”ל אפשרי של חברת דירה להשכיר, אבל יסתפק בתפקידי ייעוץ (חיצוני) לאגף התקציבים בנושאי תשתיות. אגב, מי שבאופן לא מפתיע נותר ללא סידור עבודה, הוא מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי לשעבר באוצר שעזב בטריקת דלת. 

הסידור הזה נוח גם לחברות עצמן. בעלי התפקיד החדשים נהנים מנגישות לאוצר שעל
תקציביו הם סמוכים. עיני אינה צרה בנערי האוצר העובדים מבוקר ועד ליל ושדואגים
לפרנסתם העתידית בישראל או בתפקיד מפנק אחר בחו”ל. מה שמפריע הוא המוסר
הכפול המתעורר כשאחד מהבכירים (“שאינו משלנו”) עוזב לתפקיד אחר. מפריעה הביקורת המתחסדת כלפי פרופ’ עודד שריג, שעזב את האוצר לאחר שנת צינון לתפקיד בכיר אצל שלמה אליהו, בעל הבית במגדל (וכן, אני מודע לטענות שהוא העניק לאליהו את ההיתר לרכישת מגדל). מטרידות הטענות כלפי מנכ”ל משרד המשפטים לשעבר, גיא רוטקופף, שהעז לקבל תפקיד כלשהו אצל יצחק תשובה. ובכלל כל מי שמתחיל לעבוד אצלו הופך לחשוד המיידי. כל עוד מדובר ב”אנשינו” אז הכל בסדר, אבל אוי ואבוי אם מדובר במישהו אחר.

4. צריך פיס בחיים

בשקט בשקט וללא הד ציבורי פעלה בשנתיים האחרונות מאחורי הקלעים מועצה מייעצת להנהלת הפיס, כשבפניה הוצבה משימה לא פשוטה: קביעת קריטריונים חדשים לחלוקת רווחי מפעל ההגרלות. מדובר בכסף גדול. גדול מאוד. הכנסות מפעל ההגרלות יסתכמו
ב־ 2014 ב־ 6 מיליארד שקל והרווח נאמד ב־ 1.5 מיליארד שקל. 46% מהרווחים
מיועדים לקופת האוצר לבניית כיתות, גני ילדים ומוסדות חינוך. 46% נוספים מיועדים לרשויות המקומיות. יתרת ה־ 8% מושקעים בפרויקטים חד־פעמיים בתחומי התרבות, הספורט וכן לצורכי חלוקת מלגות.

לראש המועצה מונה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שהוחלף מאוחר יותר על ידי שר האוצר לשעבר משה נסים. היא כללה אישי ציבור ומשק כמו פרופ’ אסא כשר, עדינה בר שלום, רו”ח ראובן שיף וניסים זווילי. בימים אלה סיימה המועצה את עבודתה,
והמלצותיה הוגשו להנהלת הפיס. חלוקת הכספים לרשויות המקומיות על פי חלקן בעוגה (46%) נקבעו עד היום לפי מיקומה הגיאוגרפי של הרשות וכישוריה בהפעלת לחצים. רשויות חלשות הנמצאות במורד הסולם הכלכלי קופחו.

שינוי במודל חלוקת הכספים? תחנת מפעל הפיס | צילום: מתוך ויקיפדיה

בקריטריונים החדשים ניתן משקל יתר הן למצבם הכלכלי של התושבים והן לחוסנה הפיננסי של הרשות המקומית. המטרה הייתה לתעל יותר כספים לרשויות החלשות על חשבון החזקות. כדי להגמיש את ההמלצות הומלץ על הקמת קרן, שתייעד 10% מרווחי הפיס
(כ־ 150 מיליון שקל לשנה) “למשימות מיוחדות” שיחולקו מחוץ לקריטריונים. מדובר במעין מקור כספי נוסף שייעודו הקמת מרכזי ספורט, השקעות חריגות וכד’. כספי הקרן, המכונה בשיחות פנימיות “מעשר”, יסייעו לפצות רשויות חזקות שייפגעו מהקריטריונים החדשים. הם
יגיעו מרווחי הפיס ברוטו, כלומר גם על חשבון חלקו של האוצר. כאן התעוררה בעיה, שכן עדיין לא ברור אם האוצר יסכים לוותר.

עוזי דיין, יו”ר מפעל הפיס, החליט בשלב זה לעכב את הדיון בדירקטוריון. בפני דיין ניצבים מספר מכשולים. ראשית, כאמור, הוא צריך לשכנע את פקידי האוצר לוותר על חלק מהכספים. אחת מהצעותיו היא לאפשר לפיס להגדיל את הכנסותיו באמצעות שיווק באינטרנט. אגב, יזמים פרטיים כבר מפעילים (בצורה חוקית מבחינה משפטית) הגרלות
לוטו, משום שלפיס אין קניין רוחני על הלוטו. היזמים ממירים טפסים שמולאו באינטרנט לטופסי הגרלות של הפיס. בפיס גם מעוניינים לנצל את השינוי כדי להפעיל משחקי הגרלות נוספים, שדי אם נציין כי בארבע השנים האחרונות לא נוסף שום משחק. משימת השכנוע
אינה פשוטה ולמשימה גויס חיים ביבס, יו”ר המרכז לשלטון מקומי. נתניהו כבר השתכנע, אבל האם גם פקידי האוצר ישתכנעו? קשה לדעת.

כדי להכשיר את הלבבות הקדים הפיס תשלום של כמיליארד שקל לאוצר (על חשבון
התשלום העתידי לשנים 2015 ־ 2016). אכן, המצב בתקציב 2015 הוא עד כדי כך
קשה.