רואים רחוק רואים שקוף: כיצד יראו מגדלי העתיד?

תהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים בישראל, לצד שיעור הילודה הגבוה, הובילו החל משנות ה- 70 למגמה של בניה לגובה לצרכי מלונאות, משרדים ומסחר. לקראת סוף שנות ה-90 למגמה זאת הצטרפה בניית מגדלים למטרות מגורים.

בעולם המפותח, בניית מגדלים שישרתו את צרכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה היא דבר שבשגרה, ומגדלים המהווים מערכת סגורה העונה על כל צרכי הדיירים, הולכים והופכים למציאות. תרבות המדע הבדיוני מלאה ברעיונות מסוג זה – מבני ענק סגורים במעטפת זכוכית המהווים מעיין עיר מיניאטורית בפני עצמם. כעת, נראה כי רעיונות אלה כבר אינם בגדר חלום עתידני ומתחילים לקבל אחיזה בשטח. "אחד המודלים הנפוצים בבניה לגובה כיום הוא ערוב של שימושים, והפיכת הבניין מבעל מתפקוד בודד, לקהילה אנכית רב תפקודית", אומרת רחל פללר, אדריכלית שותפה במשרד האדריכלים יסקי – מור – סיוון.

עולם שלם בתוך מגדל | מתוך משחק המחשב סימסיטי מ-1993

"בסין למשל, עומדת להסתיים הקמת "מגדל שנגחאי", שגובהו 632 מטרים. המגדל עטוף הזכוכית יכלול דירות מגורים, בית-מלון, שטחי מסחר ותעסוקה לצד פארקים קהילתיים יחד עם מרכזי ספורט, בילוי ותרבות. הפרויקט הגרנדיוזי יהווה רחוב אנכי שבו יתאפשר לציבור לנהל אורח חיים מלא בתוך מגדל זכוכית".

 – לדירוג 10 פרויקטי הנדל"ן שיעשו את 2015

פרויקט דומה ומרשים במונחים מקומיים, יובא בחודשים הקרובים לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בתל אביב. מדובר בתכנית להקמת המגדל הגבוה בישראל- "מגדל בין ערים", הצפוי להיבנות בגובה של כ-400 מטר ויכלול 100 קומות מסחר ותעסוקה, מלונאות ומוסדות ציבור. עוד לפני תחילת העבודות צפוי להסתיים פרויקט מגדלים נוסף – "קרן הקריה" שיכלול מגדל משרדים בעל 80 קומות ולצדו מגדלי מגורים של 45-50 קומות.

  מגדל בין ערים. צפוי להיות המגדל הגובה בישראל | צילום הדמיה: יח"צ

חלק בלתי נפרד ממגמה זו היא השינוי בחומרי הגלם המשמשים למעטפת הבניין. אם בעבר היינו רגילים לבנייני בטון (כמו בית אל על בתל אביב) או מגדלים מצופי פסיפס (כמו מגדל שלום), בעשורים האחרונים, הפכה הזכוכית לחומר המועדף ליצירת מעטפת המגדלים. לזכוכית יתרונות רבים ועם השנים, נוספו פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים ניצול מרבי של תכונות החומר.

"עד לאחרונה מגדלים שנבנו במעטפת זכוכית נחשבו לדיור פרמיום. כיום הטכנולוגיה זולגת מטה וניתן לראות בניינים עטופים בזכוכית באופן מלא או חלקי בפרויקטים סטנדרטיים בישראל. הסיבה לזליגה אינה תוצאה של הוזלת המוצר אלא טמונה בשינוי בתפיסת השוק, וברצון למיצוב תדמית הבניין של הקבלנים – מדובר בצורך אסתטי ושיווקי", מסביר אייל רובננקו, מנכ"ל ובעלים של חברת אורשייד, המתמחה במתן פתרונות הצללה והחשכה למעטפת בניין.

"מעטפת הבניין היא הגורם המתווך בין החלל הפנימי לחוץ ומבטא את התוכן הפנימי של המבנה בבנייה לגובה", מוסיפה פללר. "מעבר לדרישות הקונבנציונאליות של הגנה בפני אקלים, שמירת אנרגיה ובטחון, קיימת חשיבות מרובה למשקל – אשר משפיע על עומסי הבניין, מהירות הבניה ואופן הביצוע וכן שימוש באלמנטים מתועשים, החדרת אור ועמידה בלחצי רוח, אורך חיים ותחזוקה".

מגדל שנחאי (מימין). "רחוב אנכי שבו יתאפשר לציבור לנהל אורח חיים מלא בתוך מגדל זכוכית"

טכנולוגיה חדשה ומעניינת במיוחד המשולבת במבני זכוכית מאפשרת שילוב של קולטני אנרגיית השמש. "הקולטנים מוטמעים בזכוכיות שבין קומות המבנה, ותפקידם להמיר את אנרגית השמש לחשמל, לשימוש צרכי האנרגיה של הבניין", מסביר רובננקו. "כיום, הטכנולוגיה אינה מושגת במחירים תחרותיים, ועל כן מעטים המבנים בהם היא מוטמעת". יחד עם זאת, נראה כי בעתיד טכנולוגיות מסוג זה יהפכו לעניין סטנדרטי בבנייה ויאפשרו לצמצם את צריכת האנרגיה של המגדל.

טכנולוגיה מעניינת נוספת מספק הסטארט-אפ הישראלי Gauzy העוסק בפיתוח וייצור תריסים אופטיים בתוך זכוכית דקה וכך מאפשר שליטה על מידת ההצללה והאטימות שלה. כל אלה הם רק תחילתה של מגמה בעולם ובארץ של מעבר אל מבנים גדולים ויעילים יותר המספקים הן פתרון לבעיות של גידול באוכלוסייה והתמעטות שטח הבנייה והן יכולת ניצול טובה יותר של נתונים סביבתיים וחומרי גלם על מנת ליצור מבנים החוסכים בצריכת האנרגיה ויכולים לתעל אותה לשימוש רחב ויעיל יותר בפונקציות השונות של המבנה.