ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לא חיכה זמן רב. דקות ספורות אחרי שטייס F-16 של חיל האוויר הטורקי הפיל מיג-23 סורי שנכנס בשבוע שעבר למרחב האווירי של טורקיה, התייצב ראש הממשלה מול תומכיו בדרום-מערב המדינה והודיע על הפעולה. "אם אתם מפרים את המרחב האווירי שלי, המכה שלנו תהיה חזקה יותר", שלח ארדואן מסר תקיף לכיוון השכנים מסוריה.
על פניו מדובר בתקרית נוספת ביחסים המתוחים בין ארדואן למשטרו של בשאר אסד על רקע מלחמת האזרחים בסוריה. אחרי שהסורים הפילו מטוס טורקי בשנת 2012, שינה צבא טורקיה את כללי המגע והורה לפגוע בכל כלי טיס סורי שיתקרב לגבול. בספטמבר האחרון אף הופל מסוק סורי שהפר את המרחב הטורקי.
על כן, לצמד הטייסים הטורקים לא הייתה ברירה ביום ראשון בצהריים. אחרי שהזהירו לא פחות מארבע פעמים את שני מטוסי המיג-23 שהתקרבו לגבול המשותף, המשיך לפתע אחד הטייסים הסורים לעומק של קילומטר וחצי בתוך המרחב האווירי הטורקי. בעקבות זאת, שוגר לעברו טיל והוא התרסק בשטח הסורי כשהטייס מספיק להיחלץ.
למרות שמדובר ביישום של כללי המגע, לא כולם מיהרו להצטרף לחגיגת הניצחון של ארדואן. התקרית התרחשה שבוע בדיוק לפני שאזרחי טורקיה הולכים לקלפיות בבחירות המקומיות, שמהוות מבחן מכריע עבור ראש הממשלה ומפלגת השלטון, על רקע פרשיות השחיתות שנחשפו בחודשים האחרונים.
"הפעולה הזו מעלה חשדות. הגבול בין טורקיה וסוריה מלא חורים והגבול הזה מספק לטורקיה הזדמנויות לפעול נגד סוריה בכל יום", אמר הפרשן לענייני חוץ, גוקאן באג'יק, לעיתון "זמאן". "מה שחשוב פה הוא הרצון הפוליטי של טורקיה, לא הנושא הטכני. כאשר משוטטים באתר של הצבא, אפשר לראות שישנן הפרות בכל יום. אבל התזמון של ההפלה הזו, במהלך עצרת בחירות באיסטנבול, וכאשר נותרו שישה ימים בלבד עד הבחירות, הוא באמת משמעותי".
החשדות גברו לנוכח העובדה שבדיוק ברגע הפלת המטוס בוצע מהאזור דיווח בשידור ישיר של כתב רשת הטלוויזיה חאברטורק, שבעבר נטען כי היא קשורה לארדואן. "איך לכל הרוחות נאמר לעיתונאי בגבול הסורי שמטוס הופל, בדיוק כשהוא הופל? ולמה הוא היה שם? תיאטרון", סיכם פעיל האופוזיציה קאן אוקאר בציוץ בטוויטר את התחושות הלא נוחות שליוו את התקרית.
ארדואן ורעייתו באסיפת בחירות באנקרה | צילום: רויטרס
אבל אם את פרשת הפלת המטוס הסורי עוד אפשר להסביר בנימוקים ביטחוניים אמיתיים, הרי שאת ההחלטה לחסום את שירות טוויטר מאז סוף השבוע שעבר (ואז גם את יוטיוב) אי אפשר שלא לראות כמהלך של ארדואן לקראת הבחירות. כמעט מדי יום בשבועות האחרונים הופיעו בטוויטר, לצד פייסבוק ויוטיוב, הקלטות שמערבות לכאורה את ארדואן ובכירים במפלגתו בעבירות שחיתות. באחת ההקלטות אף נשמעו ארדואן ובנו בילאל מדברים לכאורה על עשרות מיליוני יורו שמוסתרים בביתם, ושיש להעבירם כדי שחוקרי המשטרה לא יגלו אותם.
מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, כמו גם ארגוני זכויות אדם, מיהרו לגנות את ההחלטה שמהווה פגיעה נוספת בדמוקרטיה מצדו של ארדואן. אפילו הנשיא עבדוללה גול, חבר מפלגתו של ארדואן ויריב אפשרי של ראש הממשלה בבחירות לנשיאות בקיץ, הודה שיש בעיה בהחלטה לחסום את הרשת החברתית והחל לנסות לפתור את המשבר.
אבל ארדואן, כמו ארדואן, לא מצמץ והמשיך להתריס מול יריביו. "איך הם קוראים לזה? חוסר סובלנות של חירויות. לא אכפת לי מי מדבר. אני לא מקשיב", הכריז בעצרת בחירות ביום ראשון. "הישות הזו שנקראת טוויטר, היוטיוב הזה, הפייסבוק הזה. הם הרעידו משפחות עד היסוד. אני לא מבין איך אנשים הגיוניים יכולים להגן על הפייסבוק, היוטיוב והטוויטר האלה. יש שם כל מיני שקרים".
לתוצאות הבחירות היום עשויה להיות השפעה רבה על המאבק על עתיד טורקיה. אם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תצליח לגרוף הישגים, בעיקר בערים הגדולות, יוכל ראש הממשלה להכריז מעל כל במה כי הוא קיבל את תמיכת העם – הן באשר לטענות כי הוא קורבן לרדיפה מצד יריביו הפוליטיים, והן בהצדקת השינויים החוקתיים שבהם נקט לאחרונה, ושפגעו קשות בתדמית הדמוקרטית של המדינה.
אבל אם המפלגה תאבד מכוחה, ואף תספוג מפלגות קשות באנקרה, באיסטנבול ובאיזמיר, יהיה זה איתות חד וברור מצד מתנגדיו של ארדואן – ואולי אף מצד רבים ממצביעי המפלגה במערכות בחירות קודמות – כי נמאס להם מהמשחק שלו עם הדמוקרטיה. אולי אז, המסר שהדהד בפארק גזי ובערים נוספות בקיץ שעבר יתחיל להתממש, ותתחיל הספירה לאחור לקץ שלטונו של הסולטן המודרני ותיעצר הדהירה הטורקית לעבר האפילה.
לכתבה בדה פוסט
|
|