Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

רון לאודר: “ערוץ 10 הוא היום עסק בריא יותר מאשר אי פעם”

היום, בגיל 69 וכשעסקיו ממשיכים לחבוק עולם, נדמה שרונלד (רון) ס. לאודר נגוע יותר מתמיד בחיידק הפוליטיקה. החיידק מלווה אותו כל חייו: בנעוריו העביר את מקור ההון שלו, ניהול ...
גדעון קוץ, פריז

היום, בגיל 69 וכשעסקיו ממשיכים לחבוק עולם, נדמה שרונלד (רון) ס. לאודר נגוע יותר מתמיד בחיידק הפוליטיקה. החיידק מלווה אותו כל חייו: בנעוריו העביר את מקור ההון שלו, ניהול אימפריית התמרוקים אסתי לאודר, לאחיו לאונרד, כדי לפצוח בקריירה פוליטית במפלגה הרפובליקנית. הוא אף הצהיר בצעירותו שיהיה הנשיא היהודי הראשון של ארצות הברית. ב-1984 זה הוביל לתפקיד סגן שר ההגנה לענייני נאט״ו ואירופה, שגריר ארצות הברית באוסטריה ב-1986 ומועמד לראשות עיריית ניו יורק, על אף שהובס על ידי רודולף ג׳וליאני ב-1989.

בשנים האחרונות מקדיש לאודר את הונו הפוליטי לעשייה יהודית וישראלית. ב־2007 מונה לנשיא הקונגרס היהודי העולמי. הוא נחשב לנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה של הארגון, שאיגד תמיד גם ארגונים יהודים שאינם בהכרח חברים בהסתדרות הציונית, ובעיני רבים גם הניצי ביותר. הוא ממלא את תפקידו במסירות ובסמכותיות, ויריביו רואים בו “תככן בלתי נלאה״. בדצמבר שעבר האשים אותו ראש הקהילה היהודית באוסטריה בהתערבות בוטה (וכספית, שאותה הכחיש לאודר) במערכת הבחירות הקהילתית, לטובת יריבו, והכריז על לאודר כעל “אישיות לא רצויה״ במוסדות הקהילה. לאודר מנצל את השתלטותו על שוק התקשורת במזרח ובמרכז אירופה כדי לאפשר לקרן לאודר שהקים לעסוק בהקמה ובתמיכה במוסדות חינוך יהודי במדינות האלה, כדי “לשקם את הזהות היהודית”.

לדירוג המלא – היהודים העשירים בעולם

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

“אנטישמיות היא נושא ישן שמופיע באחרונה בלבוש חדש באירופה, במיוחד במקומות עם אוכלוסייה ערבית גדולה״, אומר לאודר בריאיון בחדרו במלון בפריז, שמתקיים ביום שבו מבקר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה בישראל. “בסקר שנערך לפני עשרים שנה באחת ממדינות אירופה, 65% מהנשאלים הסכימו לקביעה כי ‘אם אתה עושה עסק עם יהודים, אתה צריך להיות זהיר יותר׳. ולא היו שם בכלל יהודים. לעתים קרובות מדובר בדעה קדומה. אבל אני לא מתייחס לכך כאל אנטישמיות.


“אי אפשר לעשות הסכם שלום בלי שהאנשים ידברו ביניהם”. לאודר | צילום: יח”צ

“מה שקורה עכשיו הוא שהאנטישמיות החדשה מופנית נגד ישראל. שמעון פרס נשא נאום שבו דיבר על מדינות כמו סין, הודו, ארה״ב, וגם על הכנסייה הקתולית, שם אין היום כמעט אנטישמיות, ומדובר בשני שליש מאוכלוסיית העולם, אנחנו מתרכזים בלחימה באנטישמיות באירופה ובאמריקה הלטינית״, אומר לאודר, ומתייחס, בין היתר, לנשיא המנוח של ונצואלה, הוגו צ׳אבס, שמיאן לחדול מהמסע האנטישמי בארצו.

לאודר נמצא בפריז כדי להשתתף בסעודה השנתית של הארגונים היהודיים, שנחשבת במפתיע לאחד האירועים הפוליטיים הנוצצים ביותר בצרפת. לא מזמן התארח בארמון האליזה לקבלת פנים חגיגית, בחברת מנהיגים יהודים אמריקאים אחרים, שבמהלכה הוענק לו עיטור לגיון הכבוד על ידי הנשיא פרנסואה הולנד, לאחר שבמשך השנים קיים קשרי ידידות הדוקים דווקא עם קודמו, ניקולא סרקוזי. “היו לי יחסים מצוינים עם סרקוזי, ואני מקווה שיהיו לי יחסים כאלה בעתיד עם הולנד״, אומר לאודר. “בטקס שאלתי אותו לגבי כוונותיה של צרפת לגבי צירוף חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, בעקבות הפיגוע בבורגס, והוא הסביר שזה עניין מסובך, בגלל מעורבותו של חיזבאללה כארגון פוליטי בשלטון בלבנון. עניתי לו שבאותה מידה ניתן לטעון שחמאס, שנמצא ברשימת הטרור, הוא ארגון פוליטי, וכמוהו גם משמרות המהפכה באיראן. אבל זה הרי לא תקף משום בחינה. חיזבאללה נמצא היום בכל מקום ויכול לפגוע בכל מקום״.

בערב, בסעודת הארגונים היהודיים, בביתן מהודר ביער בולון, יושב לאודר אל השולחן עם חברי ממשלת צרפת והנשיא, ושומע אותו מבטיח בנאומו שאם הממצאים שיגיעו מבולגריה יצביעו על מעורבות חיזבאללה בפיגוע, “על אירופה יהיה לנקוט את כל הצעדים המתחייבים״. לאודר מרוצה. “זה היה נאום טוב שמצביע על דרך נכונה״, הוא אומר.

סומך על ציפי

תזמון הפגישה, כמו לוח השנה היהודי, אינו מקרי. אנחנו נמצאים ימים אחדים אחרי הקמת הממשלה החדשה, שבועות ספורים לפני יום העצמאות ה־65 של מדינת ישראל, וזאת הזדמנות ללאודר לעשות חשבון נפש קצר. “ישראל ניצבה תמיד בפני איומים רבים, חלקם גדולים יותר, חלקם קטנים יותר״, הוא אומר. “התוצאה הייתה שישראל תמיד ידעה לחיות עם האיומים האלה. איראן היא איום, היא עלולה להיות איום גדול מאוד, ואני מאמין שיש לישראל את האמצעים לטפל בכך. אני חושב שהנשיא אובמה היה מאוד גלוי בנדון, והוא חזר ואמר שוב ושוב: לא נרשה לאיראן להשיג נשק גרעיני. אפשר לומר הרבה דברים על אובמה, אבל כשהוא אומר שמשהו יקרה, זה קורה. ואני חושב שהאיראנים יודעים את זה”.


“אובמה לא הגיע לישראל כדי לחתום על הסכם שלום” | צילום: מרק ישראל סלם

אובמה יעשה שלום?

“הנשיא לא הגיע לחתום על הסכם שלום בביקורו. מדובר יותר בביקור לאיסוף מידע. אבל הוא מקדם את רעיונותיו אצל האנשים הנוגעים בדבר. אי אפשר לעשות כמה דברים בעת ובעונה אחת. עכשיו הוא בונה מערכת יחסים שצריכה להוביל לאמון בין ישראל, הפלסטינים וארה״ב. אם יהיה להם אמון בארה״ב, בנשיא ובממשל שלו, זה יהפוך את השלום לקל יותר. 

“כל נשיא אמריקאי הכיר בחשיבותה של ישראל. לא רק לעם היהודי, אלא למזרח התיכון, לדמוקרטיה ולמה שהיא מייצגת. כולם היו או נעשו מאוד פרו־ישראלים. היו להם גישות שונות, מחשבות שונות, אבל בסופו של יום, לכולם הייתה עמדה אחת: יהיה מה שיהיה, ארה״ב תתייצב לימין ישראל. והעולם יודע זאת״.

האם מערכת יחסיו של בנימין נתניהו עם אובמה תאפשר שיתוף פעולה ואמון הדדי בין שתי המדינות? האם נתניהו יעשה בנושא השלום מה שלא עשה עד עכשיו?

“היחסים בין ישראל לארצות הברית היו תמיד מצוינים, גם אם אפשר תמיד לעשות יותר. לגבי נתניהו, מדובר באדם פרגמטי. בסופו של יום הוא יעשה את מה שטוב עבור ארצו. אם עד עכשיו הוא לא עשה דברים מסוימים עבור השלום, אני מאמין שהוא בוודאות יעשה אותם בעתיד.

“אני מאמין שהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים חשוב מאוד, ומפני שאיראן נמצאת ברקע, ככל שנקדים כן ייטב. יש הרבה נוסחאות למה שיכול להיעשות, והדבר היחיד שאסור להם לעשות זה לחזור שוב לאותו שטח מוכר, לנקוט שוב באותה מדיניות שבה הם נקטו בעבר. אחת ההגדרות של טירוף היא לחזור שוב ושוב על אותם דברים ולצפות לתוצאות. אנו זקוקים לרעיונות חדשים ולגישות חדשות כדי לטפל בבעיות, כדי שניתן יהיה לעשות זאת״.

“כולנו מאמינים שפתרון של שתי מדינות הוא הטוב ביותר לישראל ולפלסטינים. אנו יודעים גם שיש הרבה דרכים להציג את הבעיה. אחד הדברים הטובים אצל נתניהו זה שיש לו ראייה מצוינת של מה שיכול להיעשות. הוא מכיר היטב את ההיסטוריה, הוא מכיר היטב את כל העובדות. אם הרגע הנכון יגיע, הם יוכלו לחתום על הסכם השלום״.


“נתניהו פרגמטי” | צילום: מרק ישראל סלם

מילאת בזמנו תפקיד במשא ומתן סודי עם סוריה. אם בנימין נתניהו יבקש ממך היום שתמלא עבורו שליחות מדינית, האם תיענה?

“אני אעשה הכל כדי לסייע, בכל מה שיבקש ממני. המצב בנושא תהליך השלום היום הוא כל כך מורכב שאיש אינו יכול לאסוף את כל החלקים ולעשות מהם עסקה. רק אם נתחיל לדבר, נוכל להתקדם. אי אפשר לעשות הסכם שלום בלי שהאנשים ידברו ביניהם״.

אתה תולה תקוות בממשלה החדשה בישראל, במיוחד בנושא השלום היקר ללבך?

“זו ממשלה שרק עכשיו הוקמה, ואי אפשר אף פעם לדעת איך ממשלה תפעל בעתיד, מוקדם מדי להעריך. היא תעמוד בפני בעיות שונות ואפשרויות שונות. היא לא תעמוד למבחן בימים הקרובים, אלא בחודשים הקרובים. יש נושאים רבים על השולחן, ויש שם אנשים טובים שמעוניינים לפעול. אני חושב, למשל, שחשוב מאוד שציפי לבני בממשלה. אני מאמין שהיא תהיה מעורבת, כפי שהייתה בעבר, במגעים להשגת הסכם שלום״.

מה דעתך על חברי הממשלה החדשים? למה ניתן לצפות מיאיר לפיד?

“חברי הממשלה נבחנים במה שיעשו ולא במה שעשו בעבר. אולי דווקא יאיר לפיד יעשה מחר מה שאף אחד לא עשה לפניו״.

למתג את ישראל

לאורך השנים פיתח לאודר קשרים אישיים ועסקיים עם אישים בעלי עוצמה והשפעה, מנשיאי ארצות הברית ועד עשירי העולם. כיום, כנשיא הקונגרס העולמי, הוא צריך להדס בין הטיפות. “בסופו של יום, זה הכל עניין של יחסים אישיים״, הוא אומר. “הייתה לי הזדמנות לפגוש כעשרים ראשי מדינות בשנתיים האחרונות, ואני חושב שיצרתי אתם יחסים מצוינים. 

“הסיפור הישראלי, העובדות מאחורי ישראל, על הדברים שהעם היהודי מייצג, אלו ההיבטים הקריטיים שצריך להעביר. אם יש לך הזדמנות לדבר עם מנהיגים אחד על אחד, אתה יכול להבין באמת מה קורה אצלם. הופתעתי לטובה מכך שרוב מנהיגי המדינות, גם אם באופן פרטי, תומכים מאוד בישראל. מצד שני, כשהם פונים לעמם הם צריכים להיות זהירים יותר, וזה מביא אותי לנקודת המפתח: הסברה. המיתוג של ישראל. 

“לישראל יש הסברה עלובה ביותר וצריך לעשות משהו בקשר לזה. הישראלים משוכנעים שכולם יודעים כמה ישראל טובה או רעה, אבל השאלה היא איך מוכרים את זה בחוץ. הפלסטינים ושכנות ערביות אחרות הוציאו הון תועפות על הסברה. הם מספרים לעולם שקרים על ישראל, אבל הם מספרים את הסיפור שלהם, כך שלעתים אנשים שומעים רק צד אחד של הסיפור. הם הצליחו להפוך את הדברים לעולם שבו דוד הופך לגוליית וגוליית הופך לדוד. הם אומרים לכולם שישראל היא גוליית והפלסטינים הם דוד״.

ואולי קשה למכור עמדות לא מקובלות?

“למכור זו אולי לא המילה הנכונה. המונח הנכון הוא שיווק. לתת רעיונות. האתגר האמיתי הוא להציג את מה שישראל מייצגת. הסכם השלום הוא חלק מזה, ההסברה היא חלק אחר, הביטחון הוא חלק נוסף. אלמנט חשוב נוסף הוא מעורבות של העם בהכרעות. חשוב מאוד שהעם בישראל יהיה חלק מהתהליך. אסור להפקיד את הסכם השלום בידי כמה אנשים שחותמים עליו״.

אז איך עושים את זה באופן מקצועי? איך רותמים לזה את יהדות התפוצות?

“ראשית, יש למנות מישהו שיטפל בלעדית בנושא ההסברה. יהדות העולם יכולה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל. יש כל כך הרבה מוחות מבריקים בנושא הפרסום שהם יהודים ורוצים לעזור. עלינו גם לדעת מה האנשים חושבים, מה הם חשים. הפעילים צריכים לשאול את עצמם, מה עלינו לעשות כדי להעביר מידע על ישראל? האם עלינו להשתמש באינטרנט או בטלוויזיה? מה הדימוי שלה בעיני האנשים, מדוע ישראל היא גוליית והפלשתינים הם דוד? איך אתה משנה זאת? אם אתה איש עסקים כמוני, אתה יודע איך לעשות זאת. לקבוע את מערך הפרסום, למצוא את המיתוג ולבנות אותו. אנחנו היהודים אנשים מתוחכמים מאוד, אבל לפעמים אנחנו שוכחים את היסודות הפשוטים, כמו למשל, ללמד מי אנחנו״.

לא רק ציונות

“חברת המדיה המרכז אירופית״ של לאודר היא מפעיל הברודקאסט המוביל בשש מדינות מרכז אירופה, עם 33 תחנות, הפקות תוכן רבות, ואתרי אינטרנט עם תנועת גולשים מרשימה של כ־20 מיליון בחודש. בישראל השקיע לאודר בערוץ 10, ואף התחייב להמשיך להזרים כספים ולמנוע את סגירת הערוץ במהלך השנה שעברה. “קיום ערוץ עשר חשוב מאוד״, הוא מצהיר. “אם לא הייתי מאמין בו, לא הייתי משקיע בו כסף. חשוב לקיים תחרות, חשוב לקיים עיתונות חופשית. אבל העיתונות גם חייבת להיות אחראית למה שהיא אומרת״, רומז לאודר לפרשת ההתנצלות בפני שלדון אלדסון, בעקבות שידור תחקיר עליו בתוכנית “השבוע״. 

“היו זמנים שהעיתונות הייתה צריכה להילחם כדי לומר את דברה. מה שטוב לגבי ערוץ עשר או ערוץ שתיים או אחת, הוא שיש שם אנשים שבאמת עושים דברים, אומרים דברים, עובדים. וזה עוזר”.


הפגנת עובדי ערוץ 10 בשנה שעברה | צילום: יואל מילר

ובגרסה הנוכחית שלו, ערוץ עשר הוא עסק בריא כלכלית?

“ערוץ עשר הוא היום עסק בריא יותר מאשר אי פעם״.

איזה עניין, חוץ מציונות, יש לאיש עסקים בסדר גודל שלך להשקיע באמצעי תקשורת בארץ?

“לא מדובר בציונות. מדובר בתקשורת. חשוב שכולנו נתמוך בקיומה של עיתונות חופשית ופתוחה בישראל. חשוב, למשל, שהעם בישראל ישמע ישירות את מה שיש לנשיא ארה״ב לומר״.

והשקעה כזאת יכולה עדיין להיחשב כהשקעה טובה?

“כל השקעה היא טובה, או שתהיה טובה בעתיד, אבל אני מאמין שערוץ עשר, כמו האחרים, זה בעיקר עבודה קשה. זה לא משהו שאתה יכול לעשות ממנו כסף. זה לא משהו שאתה יכול לבנות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא מה אנחנו עושים, והעובדה שאנחנו מאמינים בחופש העיתונות״. 

וגם על הבעלים של אמצעי תקשורת להאמין בו?

“בהחלט״.

מלבד ערוצי מדיה אינסופיים, לאודר הוא מגדולי האמנות בעולם. ברשותו, בין היתר, האוסף הפרטי הגדול בעולם של נשק מתקופת ימי הביניים והרנסנס. ב״נייה גלרי״ שלו בניו יורק נמצא אחד האוספים החשובים בעולם של האמן האוסטרי אגון שילה – לאודר קנה את השילה הראשון שלו בכספי בר המצווה שלו, כשהיה בן 13. את רוב האוסף, שמוערך בכמיליארד דולר, העביר לקרן פרטית, מה שהעניק לו זיכוי מס בשווי עשרות מיליוני דולרים. אבל מבחינתו העיסוק באמנות הוא הרבה יותר מעניין כלכלי או אספנות נטו. “אני מעורב באמנות, כמו במדיה״, הוא מסביר. “אני מבקר במוזיאונים, מתעניין ביצירות. מדבר עם אנשים. זה חלק מחיי, חלק מהתרבות שלי״.

זה חשוב לאיש עסקים עשיר?

“כן, אבל גם לכל אדם. משום שזה נותן תוכן לחיים״.


“האמנות נותנת תוכן לחיים”. ציור של גוסטב קלימט מתוך האוסף של לאודר

לאודר שילב בין אהבתו לאמנות לפעילותו הציבורית במאמציו לאתר ולהחזיר לידי היורשים החוקיים יצירות אמנות שנשדדו מיהודים בתקופת השואה. ב־2006 רכש את “הפורטרט של אדל בלוך־באואר״ מאת גוסטב קלימט מידיה של מריה אלטמן. אלטמן קיבלה חזרה את הציור שנשדד ממשפחתה במהלך מלחמת העולם השנייה מידי ממשלת אוסטריה, ולאודר שילם עליו את הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז על ציור: 135 מיליון דולר. באחרונה החלו גם מוזיאונים כמו ה״לובר״, ואספנים בצרפת ובמדינות אחרות להחזיר יצירות אמנות שנשדדו מיהודים. מבצע החזרת היצירות הביתה תופס תאוצה.

“אני מכנה אותן ‘אסירי המלחמה האחרונים של מלחמת העולם השנייה׳״, אומר לאודר בסיפוק גלוי. “זה קורה עכשיו, לאט, אבל ארגונים שאני מאוד פעיל בהם מצליחים לעשות זאת. אני יודע שלא קל לאנשים רבים שקנו את היצירות, או למוזיאונים שקנו אותן, אבל הרעיון הבסיסי שהם צריכים לקבל הוא שאם היצירות היו שייכות למשפחות יהודיות, עליהם להחזיר אותן״. 

המעורבות שלך למען ישראל, למען העם היהודי, מתקיימת כאמור בכל הרמות, מערוץ 10 ודרך האמנות, מהשפעה על הפוליטיקה המקומית ועד המפגשים עם ראשי מדינות בעולם. האם אתה ממליץ ליהודים בעלי עוצמה כמוך להתגייס למען ישראל ולרתום לכך את האמצעים העומדים לרשותם?

“אם ההמלצה שלי הייתה מספיקה, כמובן שהייתי ממליץ לכולם. אבל בסופו של יום, אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות, ואם מישהו לא מעוניין לעשות זאת, אתה יכול להמליץ לו כל היום והוא לא יעשה שום דבר. אם מישהו באמת רוצה לעשות, ויש לו אמצעים, אז ההמלצה תעזור”.