| אם אתם חושבים שמנהיגות היא עניין חסר משמעות, כדאי שתעקבו אחרי המתרחש בבואינג. בשבוע שעבר, אחרי התרסקות קטלנית שנייה של אחד ממטוסי ה-737 החדשים של החברה בשישה חודשים בלבד, המניות של בואינג צנחו ב-12%, מה שהוביל למחיקה של 28 מיליארד דולר לבעלי המניות. זה היה ההפסד הגדול ביותר של בואינג מאז 2001, כשטרוריסטים הטיסו ארבעה ממטוסי החברה לתוך מגדלי התאומים והפנטגון. בימים הקשים שאחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, המניה של בואינג צללה ל-28 דולר למניה, כמעט מחצית משוויה חודש קודם לכן, 52 דולר, בעקבות עיכוב או ביטול בהזמנות של מטוסים חדשים.
אבל בחמש השנים שאחרי הפיגועים, קבוצת המטוסים המסחריים של בואינג נסקה אל שיאי מכירות, הכנסות ורווחים חדשים, תחת הנהגתו של המנכ"ל החדש, אלן מולאלי. מולאלי, שהוביל את פיתוח הבואינג 777, כלי הטיס הרווחי ביותר של החברה אי פעם, הוזמן להוביל את הקבוצה חודשים ספורים לפני ה-11 בספטמבר. הביטחון הלא מעורער שלו, המחויבות לשקיפות וההתעקשות על כך שעבודת צוות תוביל את הארגון בתוך המשבר והבנייה הכואבת מחדש – עשו את העבודה.
עניין של ניהול | צילום: Shutterstock
מולאלי נשען על מודל ניהולי חדש ועוצמתי כדי להציל את בואינג: הוא ניסח חזון ברור ומושך לחברה, פיתח אסטרטגיה מקיפה כדי לממש את החזון הזה, וביצע אותו בעזרת תהליך יישום חסר מעצורים שהובילו צוות של אנשים מוכשרים שעבדו יחד. עד ספטמבר 2006, בואינג לא רק חזרה למסלול, היא גם בנתה את מטוס הסילון המהפכני ביותר שלה מזה דור: הדרימליינר, ה-787. בשלב זה הגיעה המניה שלה למחיר של 80 דולר.
אבל באמצע 2009 נקלעה החברה שוב לצרות. ה-787 היה בעיכוב, ומניות החברה נסחרו בפחות מ-40 דולר. מה קרה? מולאלי עזב.
לקחת אחריות
ב-5 בספטמבר, 2006, הייתי עיתונאי שכיסה את המתרחש בפורד מוטור עבור "חדשות דטרויט". באחר הצהריים של אותו היום קיבלתי מראש מחלקת התקשורת של יצרנית המכוניות, בה הוא הודיע לי שביל פורד עוזב את תפקידו כמנכ"ל ומוסר את המושכות לאלן מולאלי.
החדשות טלטלו את תעשיית הרכב העולמית, שלא הצליחה להבין למה פורד מפקיד את החברה האגדית בידיו של מהנדס אווירונאוטיקה מסיאטל. אבל בתוך שנים ספורות הציל מולאלי גם את פורד – הוא משך את יצרנית המכוניות מספה של פשיטת רגל, גם כשהיריבים שלה צללו מטה.
על רקע המשבר הכלכלי הגרוע ביותר מאז השפל הגדול, מולאלי הוביל מהפך מהמסד עד הטפחות, והפך את ההיצע המדשדש של החברה לאורווה מלאה במכוניות ובמשאיות זוכות בפרסים ומובילות בקטגוריות שלהן. הוא נהנה מיתרון חסר תקדים לגודל בכך שניהל משא ומתן ששינה את המשחק כולו עם איגוד עובדי תעשייתי הרכב. הוא אפילו הצליח לרפא את התרבות הארגונית החולה והכאוטית של פורד, לפחות לזמן מה.
בואינג 747. בחברה ילמדו את הלקח? | צילום: Shutterstock
בזמן שג'נרל מוטורס וקרייזלר חזרו לחיים בזכות הזרמת כספים ממשלתית, מולאלי עלה לשידור בטלוויזיה האמריקאית ולקח אחריות על הבעיות של פורד. אחר כך הוא התחייב לתקן אותן בלי עזרת משלמי המיסים. מולאלי עשה את זה בעזרת מודל המנהיגות שפיתח בבואינג, "עבודה משותפת".
בינתיים גברו הבעיות של בואינג בזמן שהיורש של מולאלי פירק את שיטות הניהול שלו, הרס את מערכות היחסים עם הספקים שמולאלי התאמץ כל כך לפתח, צמצם עלויות ואיפשר לפוליטיקה הארגונית להעלות את ראש המכוער. לא לקח זמן רב לפני שה-787 לא היה רק בפיגור, אלא גם עלה באש בגלל בעיה עם הסוללות שלו. חברות תעופה, שעמדו בתור כדי להיות הראשונות לקבל את המטוסים של בואינג תחת הנהגתו של מולאלי, התחילו לבטל את ההזמנות שלהן. עובדי בואינג יצרו עצומה מקוונת ובה קראו להנהלה, "להחזיר את מולאלי".
מולאלי. הצעיד את פורד קדימה | צילום: Shutterstock
ללמוד את הלקח
ב-2012 פרסמתי את הספר "אייקון אמריקאי: אלן מולאלי והמלחמה על הצלת פורד". באותו דצמבר הוזמנתי למסיבה החגיגית השנתית שעורכת פורד למנהליה הבכירים. שם מצאתי את עצמי לראשונה בעמדה הלא מוכרת של המרואיין, ונדרשתי לענות על שאלות ממנהיגי החברה. אחד מהם שאל אותי מה עצתי לפורד. "תסתכלו על בואינג", אמרתי להם, "ואל תפסיקו להסתכל על בואינג. אם תסתכלו עליהם, תוכלו לראות מה קורה לחברה שלא הצליחה להפנים את משנתו של אלן ונטשה את מודל העבודה המשותפת שלו".
זה נשמע כמו סוג האחריות שמולאלי מתעקש שפורד תיקח על עצמה אחרי התמוטטות תעשיית הרכב האמריקאית. אבל אני מנחש שאם הוא היה נשאר בבואינג, לא היה צורך באמירות רדיקליות כאלה.
|
|
