רק ספורט: שיאני השכר במגזר הציבורי בארה"ב – מאמני פוטבול וכדורסל באוניברסיטאות הציבוריות

אתמול (יום ג') פורסם דו"ח שיאני השכר במגזר הציבורי בישראל, אשר חשף את המשכורות הגבוהות ביותר אשר משולמות מהקופה הציבורית לעובדי המדינה. כבכל שנה, מרביתה המוחלטת של צמרת הדירוג הורכבה על ידי נציגי שירותי בריאות כללית, לרבות שיאן השכר המגזר הציבורי בארץ – מנהל מרפאת מומחים, המשתכר 124,365 ₪ בחודש. בנוסף לבכירי מערכת הבריאות, ניתן למצוא ברשימה גם בכירים בתעשייה הביטחונית, מנהלי משרדים ממשלתיים, ראשי מערכת הביטחון ועוד אי אלו עובדי מדינה, אשר זוכים למשכורות מפנקות במיוחד.

חשיפת סכומים אלה מציפה בכל שנה דיונים רבים באשר להצדקות העומדות בבסיס שכר המגיע לסכומים כאלה. בעוד רבים טוענים כי שכר בגובה שכזה הוא מוגזם, לבטח בימים בהם שכר המינימום עומד על 5,000 ש"ח בחודש (לאחר העלאה), מגיעה תגובת הנגד לפיה מדובר באנשי מקצוע מובילים, אשר היו יכולים להרוויח סכומים גבוהים אף יותר במגזר הפרטי – וכי בכדי לשמור את אותם אנשים במערכת חייבת המדינה לפתוח את הכיס – ולשלם בהתאם.

מבלי לדון בסוגיות אלו, מעניין לבחון את סוגיית השכר במגזר הציבורי גם מחוץ לגבולות ישראל. בישראל, כאמור, בולטים הרופאים ואנשי התעשייה הביטחונית במעלה הדירוג, עם שכר של מעל 100,000 ₪ בחודש. בחינה פשוטה של הנתונים בארה"ב, לדוגמא, מעלה תמונת מצב שונה בתכלית.

מיליוני דולרים בשנה

בחינת נתוני השכר במגזר הציבור במשק האמריקאי מעלה שני הבדלים משמעותיים במיוחד ביחס לדו"ח אשר פורסם אתמול בישראל. הראשון נוגע לסכומי הכסף אשר משלשלים עובדי המדינה לכיסם: את המקום הראשון בדירוג תופס ניק סבן (תיכף נפרט באשר לתחום עבודתו), אשר מרוויח לא פחות מ-7,160,187 דולר בכל שנה. אם נמיר את הסכום למשכורת חודשית בשקלים, הרי שסבן מרוויח לא פחות מ-2,327,060 ₪ בחודש.

סבן אמנם תופס את פסגת הדירוג – אך ממש לא מדובר בכוכב בודד אשר זוהר לבדו בפסגה. למעשה, כל 11 המקומות הראשונים בדירוג מרוויחים למעלה מ-4 מיליון דולר בכל שנה – משמע לפחות 1,300,000 שקל בכל חודש, וכל 35 המקומות הראשונים מרוויחים מעל לרף מיליון הדולר בשנה.

שיאני השכר. מאמן פוטבול בפעולה | צילום אילוסטרציה: thinkstockphotos

ספורט מעל הכל?

כעת לנתון המעניין באמת. בניגוד לשיאני השכר בישראל, ברשימה האקסקלוסיבית של ארה"ב שולטת ביד רמה אוכלוסייה ספציפית למדי: מאמני נבחרות הספורט באוניברסיטאות. ההבדלים, כמובן ברורים: בארה"ב, ליגות הספורט של האוניברסיטאות נחשבות לתחרותיות במיוחד, ומכניסות למוסדות השונים לא מעט כסף ויוקרה. ליגות הכדורסל והפוטבול נחשבות לפופולריות במיוחד, כשלמשחקים מרכזיים מגיעים עשרות אלפי צופים באופן קבע – הרבה יותר מרבות מליגות הספורט המקצועיות ברחבי העולם. מספרים אלו מתורגמים גם לחוזי שידור, פרסום, מכירות מרצ'נדייז ועוד אילו גורמים אשר מכניסים למוסדות כספים רבים.

לכן, ליגות הספורט של המכללות והאוניברסיטאות נחשבות למקצועיות ותחרותיות למדי. ככאלה, גם סכומי הכסף אשר משקיעים המוסדות בכדי להצליח ולמשוך את המאמנים המובילים בשוק גבוהים מאוד. בנוסף, חשוב לציין כי בשל הכספים הרבים אשר מכניסות לאותם מוסדות נבחרות הספורט השונות, משכורות המאמנים משולמות (באופן עקיף) מהכנסות הקבוצה – אם כי השכר נרשם בדו"חות ההוצאות של האוניברסיטאות עצמן.

על פי הנתונים העדכניים ביותר, בלא פחות מ-40 ממדינות ארה"ב מקבל השכר הציבורי הגבוה ביותר הוא מאמן של נבחרת ספורט באחד המוסדות האקדמיים הציבוריים. כל 33 המקומות הראשונים בדירוג נתפסו על ידי מאמני ספורט – כשהתחרות היחידה אשר נותרה פתוחה היא בין ענפי הפוטבול והכדורסל, כשגם במקרה הנוכחי נראה כי ישנה הכרעה ברורה לטובת מאמני הפוטבול.

למעט מאמני הספורט השונים, ב-11 המדינות הנותרות ניתן למצוא בעלי תפקידים נוספים מעולם האקדמיה (נשיאי אוניברסיטאות ודיקני פקולטות), לצד בכירים במערך הרפואה (מנהלי בתי חולים ומנתחים בכירים). אך סכומי העתק נשמרים, כאמור, למאמני קבוצות הפוטבול והכדורסל – אשר מרוויחים מיליוני דולרים בשנה בעבור עבודתם. כך ניק סבן, אשר הזכרנו מקודם, מאמן את נבחרת הפוטבול של אוניברסיטת אלבמה. סגנו בפסגת הדירוג הוא מרק דאנטוניו, מאמן נבחרת הפוטבול של אוניברסיטת מישיגן, אשר מרוויח 5,636,145 דולר בשנה, ובמקום השלישי ניתן למצוא את מאמן נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת לואיסוויל ריק פיטינו, עם 5,758,338 דולר מדי שנה.

כמובן שההשוואה הנוכחית היא בגדר קוריוז, שכן נתוני הרקע בין שתי המדינות שונים בתכלית. אך עף על פי כן, מסקרן לגלות כמה כסף משלמים המוסדות האקדמיים הציבוריים בארה"ב למאמני הנבחרות שלהם – בכסף אשר יוצא (גם אם באופן עקיף) מקופת המדינה. וכל זה עבור מאמני פוטבול וכדורסל, אשר מקדימים בפער עצום את ראשי מערכות הבריאות והביטחון, לדוגמא.