|
גילויים חדשים בפרשת מחלוקת המיליארדים בין רשות המסים לטייקון היהלומים בני שטיינמץ: תחקיר ששודר הערב בתכנית "המקור" בערוץ 10 חשף כי ב-2009 עלתה בצמרת הפרקליטות ורשות המסים האפשרות לפתוח בחקירה פלילית נגד שטיינמץ בחשד כי ביצע עבירות במזיד ובכוונה להתחמק ממס, וכן בחשד לניסיון לקבלת דבר במרמה. כמו כן נחשף כי רשות המסים כבר הוציאה לשטיינמץ שומת ענק בהיקף 4.1 מיליארד שקל – שומה עליה מערער כעת שטיינמץ בבית המשפט.
הסוגיה, בה טיפל אישית גם פרקליט המדינה משה לדור, התעוררה בעקבות סתירה לכאורה שהתגלתה בין פרטי מידע שונים שמסר שטיינמץ לרשות המסים בתקופות שונות, בנוגע ל"קבוצת בני שטיינמץ". הקבוצה, שכוללת מאות חברות הפעילות ברחבי העולם, מוחזקת על-ידי שתי נאמנויות הרשומות בליכטנשטיין.
ב-2005 אושרה בכנסת חקיקה ולפיה נאמנות שנוצרה על-ידי מי שאינו ישראלי – לא תחוייב במס בישראל. זמן קצר אחר כך פנה עו"ד פיני רובין בשם שטיינמץ לרשות המסים וטען כי הנאמנויות המחזיקות ב"קבוצת בני שטיינמץ" נוצרו על-ידי תושב בלגיה בשם אברהם לאוב – ולכן הן אינן חייבות במס.
גירסה זו התקבלה בספקנות רבה ברשות, בין השאר לאור גירסה קודמת שמסר לה שטיינמץ ב-1997, עם שובו לישראל – בטרם אושרה החקיקה שמיטיבה עם נאמנויות שנוצרו על-ידי תושבים זרים. רו"ח זאב פלדמן הציג אז למס הכנסה את "עץ המבנה" של "קבוצת בני שטיינמץ", שכלל כ-200 חברות הרשומות במדינות שונות בעולם, ביניהן כאלה המוכרות כמקלטי מס פופולאריים כגון האי ג'רזי, האי מאן, איי הבתולה ועוד. שמו של שטיינמץ עצמו הופיע לצד חלק מהחברות, אולם לא הובהר חלקו בהן.
במצג שסיפק פלדמן – בניגוד לזה של רובין – זה לא כלל שום תושב בלגי ופלדמן אף ציין בו כי הנאמנויות פועלות על-פי "הנחיות יסוד" של שטיינמץ עצמו (אותה תקופה, להצהרה כי יוצר הנאמנויות הינו תושב זר לא היה כל יתרון מבחינת המיסוי). מומחי מס מסבירים כי את "הנחיות היסוד" לפיהן פועלת נאמנות נותן רק "היוצר" שלה, ולפיכך קיימת סתירה בין מצג 1997 שלפיו שטיינמץ יצר את הנאמנויות (עובדה שמשמעותה כיום היא שהנאמנויות חייבות לשלם מס בישראל), לבין מצג 2006 שלפיו תושב בלגיה יצר אותן.
בדיוני הפרקליטות נאמר כי אם ייקבע כי שטיינמץ הוא יוצר הנאמנויות, הדבר ישפיע גם על שומות השנים 2003-2005 ולא רק על אלה של השנים האחרונות, שכן מאז 2003 עברה ישראל לשיטת "המיסוי הפרסונלי" המחיל מס גם על הכנסות שהפיק תושב ישראל בחו"ל. פרקליט המדינה משה לדור החליט כי לפני פתיחה בחקירה פלילית בישראל, יש לבחון את האפשרות לפנות לנסיכות ליכטנשטיין, שם רשומות הנאמנויות, ולשווייץ – בבקשה לקבל את מסמכי היסוד המקוריים של הנאמנות וכל מסמך אחר שיכול להצביע על זהות היוצר האמיתי של הנאמנויות – זאת על-מנת לקבוע האם המצג שסיפק רובין הינו כוזב.
בדיקה פנימית נוספת העלתה כי ספק רב אם ניתן יהיה לקבל שיתוף פעולה ממדינות אלה ואחרות בטרם נפתחה חקירה פלילית, ולכן – אם קיים עניין לבצע פעולות "חיקור דין" באירופה, יש ראשית לפתוח בחקירה בישראל. יצויין כי מאז הדיונים בפרקליטות שנערכו ב-2009 חלה עלייה משמעותית בנכונות של מדינות שונות לשתף זו את זו במידע אודות בעלי חשבונות ונאמנויות. לא ברור האם התפתחותזו נוצלה על-ידי פרקליטות המדינה.
סוגיה מרכזית נוספת במחלוקת נוגעת לשאלה האם שטיינמץ הוא רק "יועץ" לקבוצה הנושאת את שמו, כגירסתו – או שהוא מי ששולט ומכווין את עסקיה. במידה ושטיינמץ משפיע על עסקי הנאמנות, על הנאמנות להתמסות בישראל גם אם היא נוצרה על-ידי תושב זר. תחקיר "המקור" הרחיק עד אפריקה ומביא עדויות מבכירי הממשל שם ולפיהן שטיינמץ הוא שנתפס שם כ"בעל הבית" במכרות היהלומים.
עו"ד רובין אמר ל"המקור" כי לדעתו רשות המסים הבינה כבר שהצדק עם שטיינמץ. לטענתו, לאוב "הוא זה שנתן את ה'סיד מאני'…הוא נתן כסף לא מבוטל לתוך נאמנות, ומשם צמחה הנאמנות". רובין הכחיש כי שטיינמץ שולט בקבוצה הקרויה על-שמו. בהתייחס לכך ששטיינמץ עצמו דיבר על השקעות הקבוצה בגוף ראשון בראיונות עבר, השיב: "זה בגלל המותג. זה כמו שיצחק תשובה אומר, הוא שוכח כשהוא מתראיין, שחברת דלק היא חברה ציבורית ויש לה דירקטוריון והוא בכלל לא דירקטור שם וכו'. זה הפרסוניפיקציה של התקשורת, זה לא בגלל שזאת המציאות".
דוברו של שטיינמץ מסר בתגובה: "מס ההכנסה משולם כדין, כל המידע נמסר כנדרש, מחלוקת אודות שומת המס נבחנת במסגרת דיון אזרחי כקבוע בחוק ובנהלי מס הכנסה. מר שטיינמץ שילם מס בגין הכנסותיו בישראל בסך של עשרות מיליוני שקלים. וזאת בנוסף לתשלומי מס בגין הכנסותיו כיועץ לתאגידים זרים. למר שטיינמץ אין שליטה בתאגידים הזרים שהוזכרו בפנייתכם. מדובר בתאגידים זרים שאינם פועלים בישראל, אינם בניהול ישראלי, אינם בבעלות ישראלית ואינם חייבים מס הכנסה בישראל".
|
