|
רשות ניירות ערך צפויה לאשר שורה של הקלות ברגולציה של חברות ציבוריות קטנות בהיקף מחזור של עד 300 מיליון שקל בשנה, שהן כ-70% מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה.
ההקלות הן תוצאה של פעילות משותפת של איגוד התעשייה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים ואיגוד החברות הציבוריות במטרה להקל את העומס וההוצאות שמוטלות על החברות.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
שמואל האוזר, יור הרשות לניירות ערך | צילום: דוברות משרד האוצר
המגעים עם יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, החלו בעקבות תיקון מס. 16, שעיקרו הרחבת עצמאותם של הדירקטוריון ושל ועדת הביקורת, וכן הגדלת כוחם של בעלי מניות המיעוט באישור עסקות חריגות עם בעלי שליטה בחברה. התיקון פגע לטענת הקיבוצים ביכולתם כבעלי השליטה של החברות לקבל החלטות בנוגע לשכר העובדים, דמי הניהול, השכירות ונושאים נוספים.
בסופו של דבר התברר שלא ניתן להוציא את מפעלי הקיבוצים ממסגרת התיקון למרות אופיים המיוחד ולכן הוחלט ללכת במסלול חלופי של הקלות רגולטריות לכלל החברות הציבוריות הקטנות.
יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא, העריך שההקלות יחסכו לכל אחת מהחברות סכום של 3-1 מיליון שקל בשנה, והביע תקווה שמחזיקי המניות מקרב הציבור ישכילו שלא לפגוע במרקם היחסים שבין המפעל לקיבוץ. "כל מערכת ההסכמים והתשלומים היתה כלולה בתשקיף ההנפקה ושקופה לכולם והיא חלק מהצלחת המפעל שגרמה לאותם גופים ואנשים פרטיים לרכוש את מניותיו", נכתב באתר איגוד התעשייה הקיבוצית.
|
