Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

שגריר בריטניה בישראל: “נקדם שת”פ משולש עם ישראל והאמירויות”

פירמת עוה"ד הבינ"ל DLA PIPER ערכה יום עיון מקוון אשר עסק בברקזיט ובהיערכות אליו. השגריר ניל וויגן: "בריטניה החליטה לתעדף את ישראל"
מערכת פורבס

בזמן שהעולם כולו מתמקד בהתמודדות עם מגיפת הקורונה והשלכותיה הבריאותיות והכלכליות, נדחק לצד הברקזיט, שעומד לעצב את פניה של אירופה בכלל ובריטניה בפרט בעשורים הקרובים. אם לשפוט לפי הצהרותיו האחרונות של ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג’ונסון, בדצמבר הקרוב, עם או בלי הסכם, צפויה בריטניה לפרוש בפועל מהאיחוד האירופי, בצעד שמעורר שאלות פרקטיות רבות וקשות על היום שאחרי, במיוחד עבור אלו שמנהלים קשרי עסקים עם בריטניה. על רקע המהלך ההולך וקרב, ערכה בשבוע שעבר פירמת עוה”ד הבינלאומית DLA PIPER יום עיון מקוון אשר עסק בברקזיט ובהיערכות אליו.

שגריר בריטניה בישראל, ניל וויגן, פתח את האירוע וסיפק בדבריו מספר כותרות מעניינות. הבולטת שבהן נוגעת לכך שלפי השגריר, “ממשלת בריטניה רואה בברקזיט הזדמנות מצוינת לחזק קשרים כלכליים עם מדינות מחוץ לאיחוד האירופי שבאופן טבעי קיבלו פחות דגש מבחינתנו, וישראל – מדינה מוכוונת צמיחה עם תעשיית הייטק משגשגת, עם מערכת משפט ושירותים פיננסיים תואמים – היוותה יעד אסטרטגי מצוין לשם כך”. לפי השגריר, “לברקזיט לא צפויה להיות כל השפעה שלילית על הקשרים העסקיים הענפים בין בריטניה לישראל. למעשה, מאז משאל העם על הברקזיט, אנו רואים יותר חברות ישראליות שמשקיעות בבריטניה. לכן אנחנו רואים את היחסים האלה כחזקים מאוד, ולא צופים קושי במישור הזה”.

ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל. צילום: שגרירות בריטניה
ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל. צילום: שגרירות בריטניה

השגריר הוסיף כי בימים אלה שתי המדינות “מנהלות דיון פתוח באשר להתקדמות לעבר הסכם סחר חופשי” וכי “העובדה שבריטניה החליטה לתעדף את ישראל מראה כי אף שאנו צועדים לעבר תקופה של חוסר ודאות מסוים – שתי המדינות מחויבות מאוד האחת כלפי השנייה”.

צוות שת”פ מיוחד

על רקע נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, אמר השגריר כי “בריטניה מברכת על ההסכם, ורואה גם באיחוד האמירויות שותפה טבעית ששמה דגש על תחומים כמו טכנולוגיה, ביטחון, ואינטליגנציה מלאכותית. בריטניה בהחלט תפעל לקדם שיתופי פעולה כלכליים משולשים בין שלוש המדינות“.

השגריר וויגן הדגיש כי שווי המסחר הבילטרלי בין ישראל לבריטניה עומד על כ-10 מיליארד דולר – נתון שיותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון ומציב את בריטניה במקום השלישי מבין שותפות הסחר העולמיות של ישראל. עוד ציין השגריר כי כיום יש כ-500 חברות ישראליות שמקיימות יחסים עסקיים עם בריטניה, במגוון רחב של תחומים, מתוכן 80 חברות הייטק ישראליות שפועלות בבריטניה, מה שלדברי וויגן הופך את בריטניה למדינה האירופית שבה פועל המספר הגדול ביותר של חברות הייטק ישראליות. “בשגרירות הוקם צוות מיוחד שהוקדש ליצירת שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות ובין חברות בריטיות”, ציין השגריר. “הצוות הזה לבדו אחראי ליותר מ-200 שותפויות טכנולוגיות בשווי של למעלה מ-100 מיליון ליש”ט”.

עו”ד ג’רמי לוסטמן, שותף ב-DLA PIPER ומנהל השלוחה של הפירמה בישראל דיבר אף הוא באירוע ואמר כי “בעוד שמרבית הדיונים על הברקזיט בשנים האחרונות היו בעיקר תיאורטיים ואקדמיים, עכשיו הגיע הזמן לדון על הברקזיט מבחינה פרקטית”. לדברי לוסטמן, “הברקזיט ממש מתקרב אלינו, ודי ברור שלא הכל הולך חלק כרגע”.

פול הארדי, ראש מחלקת ממשל ב-DLA PIPER בריטניה הממונה על תחום הברקזיט בפירמה, וריצ’רד סטנברג, ראש מחלקת קשרי ממשל גלובליים היושב בבריסל, הציגו את האינטרסים והכוונות של בריטניה בשיחות עם האיחוד האירופי, והקשיים הניכרים בשיחות במסגרתן כל אחד מהצדדים מתבצר בעמדתו.

יציאה בלי הסכם

שני השותפים הבכירים הדגישו כי כיום, יותר מאי פעם, גובר הסיכוי שיציאת בריטניה מהאיחוד תעשה ללא הסכם. “ברור שאנחנו נמצאים בפתחה של סיטואציה שעדיף היה לעשות הכל כדי להימנע ממנה. אם לא יהיה הסכם עד אמצע אוקטובר – על בריטניה להתחיל להיערך לפרישה מהאיחוד ללא הסכם, על כל ההשלכות הבעייתיות המשתמעת מכך לעסקים בכלל, ולייבוא סחורות לבריטניה בפרט”, ציין הארדי בדאגה.

עם זאת, הארדי, אשר שימש בעבר כיועץ משפטי בכיר בבית הלורדים, הזכיר כי לפי מתווה היציאה מהאיחוד, החקיקה בבריטניה תמשיך להכיר בתקנים לסחורות של האיחוד האירופי עד לסוף שנת 2021, מה שצפוי להקל לפחות בינתיים על ייבוא סחורות לתוך בריטניה.

סטנברג והארדי העניקו גם המלצות פרקטיות לישראלים המקיימים קשרים עסקיים עם בריטניה, והפצירו בהם להיערך לכך שלא יהיה הסכם עם האיחוד האירופי, על כל הקשיים שצפוי הדבר להערים על עסקים המתנהלים מתוך בריטניה. למשל, ציינו השניים, כי על עסקים לבחון כבר כעת כיצד צפויה להשתנות שרשרת האספקה של העסק, מי יישא בעלויות של ההתאמות הרגולטוריות ותשלומי המכסים, וכיו”ב.